סגור

למדו את המשחק

הם היו בהתנתקות, ניסו להיאבק וחוו את הגירוש שהביא אותם להבין שצריך לשנות את שיטות הפעולה, ללמוד את החוק ולהשתמש בו לצרכיהם – פרויקט ההתנתקות של כיפה

נתנאל לייפר, כיפה
ד באב התשעה
,
20 ביולי, 2015 16:24
פלאש 90

פלאש 90צילום: פלאש 90

ההתנתקות הייתה אירוע שחידד את המחלוקת בין "הממלכתיים" שטענו כי יש לשמור על חוקי המדינה באדיקות גם במסגרת המאבק הכאוב לבין אלו שקראו לשבור את כל הגבולות ולהיאבק אפילו באלימות כנגד הגירוש. בסופו של יום הגישה הממלכתית ניצחה, גירוש גוש קטיף עבר כמעט ללא אירועים חריגים וגם ההתנגדות הייתה מתונה ולא אלימה.

במבט לאחר נראה כי דווקא אז נוצר זרם חדש ומשפיע במיוחד "הממלכתיים החדשים" אלו שלמדו את המשחק, בקיאים בחוק על כל זוויותיו ויודעים להשתמש ולנופף בו כדי לאפשר להם ולחבריהם לפעול ולקדם את ערכיהם שלעתים יוגדרו כקיצוניים למדי אך תמיד על שולי החוק.

האיש שאולי הכי מזוהה עם המהלך הוא עורך הדין איתמר בן גביר, הפועל רבות בבתי המשפט כנגד מעצרי פעילי ימין ובהגשת עתירות על נושאים פוליטיים, "גם קודם להתנתקות לא שללתי את הכלים והפעולות שאני עושה היום. כבר מגיל צעיר שיננתי ספרי משפט כדי לאחוז בחנית וכבר אז כשפעלתי בנוער כ"ך, חזית לאומית וקוממיות ישראל, הייתה לנו כבר ההבנה של חשיבות הפעילות התקשורתית", אומר בן גביר ל'כיפה'.

אך למרות זאת, הוא מודה כי אין ספק שהגירוש מגוש קטיף היווה נקודת מפנה משמעותית, "עד הגירוש הכל היה פחות מקצועי ופחות מושקע מהגרוש אין ספק שהכיוונים התחדדו והפכו להיות הרבה יותר מקצועיים וזה התבטא לדוגמא בלימודי משפט סדירים. גם הקשר מול התקשורת וההתנהלות מולה הפכו להיות יותר מקצועית. למדנו לדרוש גם מהתקשורת והכלים האלה רק משתכללים והולכים", אומר בן גביר.

גם "החצי השני" של בן גביר, פעיל הימין ברוך מרזל טוען שההתנתקות הייתה נקודת מפנה עבורו בכל הנוגע לשיטות הפעולה, "הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון הדגיש את העובדה שלא היה לנו פתרון להסביר לעם ישראל את המציאות של החיים בגוש, כיצד 8000 יהודים חיים בתוך מיליון וחצי ערבים ויותר". מרזל מאשים גם את ההתנהלות של ההנהגה ביו"ש, "כבר 30 שנה שההנהגה הכושלת של יהודה ושומרון מסכלת כל מאבק ממשי בשטח ומאפשרת למדינה להמשיך להתעמר במתנחלים. למעשה בהתנתקות החוויה שלי ושל חלק גדול מהציבור הייתה ההתנתקות מההנהגה הזו שאנחנו רואים בה את האשמה".

מרזל מדגיש, כי הוא אינו חושב שמדובר באנשים רעים, אך הוא סבור כי הם אינם מוכנים להילחם על עמדותיהם. "זה התחיל באלון מורה שם אותם אנשים לחצו להתפשר עם בגין במקום להילחם בהחלטה של בגצ, אם היו נלחמים שם יכול להיות שהיו מונעים את הרס היישובים בימית. זה המשיך בימית כשהם לא רצו לקרוא לסירוב פקודה ולא רצו ליצור מאבק אמיתי ומשם לכפר מימון והגירוש".

לדבריו של מרזל בכל היישובים בגוש היה רב או איש ציבור שהמטרה שלו היה לנטרל כל צורה של מאבק אמיתי "זה העביר את המסר לשלטון שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו והשטח לא ימחה באמת".

גם פעיל הימין בנצי גופשטיין יו"ר ארגון להב"ה שמשך בשנה האחרונה להבות רבות כנגד פעילותו טוען שההתנתקות הייתה חלק בלי נפרד מההבנה שלו שיש לפעול אחרת בעיקר בזירה התקשורתית, "את הפעילות של להב"ה אמנם התחלתי לפני 6 שנים, אך גם קודם לכן בעת הגירוש בגוש קטיף היינו במלון 'מעוז הים' וקיווינו להתבצר שם, חשבנו שהנהגת המתיישבים תעזו לנו ואפילו את החשמל היינו צריכים לחבר בעצמנו כך הגיע ההבנה שיש לפעול בדרך אחרת יעילה יותר".

למרות השינוי הביצועי שעבר איתמר בן גביר הוא מצהיר כי גם היום בתפקידו כעו"ד הוא עדיין מגדיר את עצמו כפעיל ימין שמגיע להפגנות, "אין ספק שאני נמצא במקום אחר מאשר בעבר והפעילות המשפטית שלי הפכה ליותר אינטנסיבית אך אני עדיין חושב על פרובוקציות בסגנון בריכת הסודנים" הוא אומר בחיוך.

גם גופשטיין מסביר כי הפעילות שלו בשנים האחרונות עברה שינוי ממשי, "בעבר טיפלתי הרבה בבנות שנפלו עם ערבים, אך הבנתי שבמקום לבנות בית חולים מתחת לגשר צריך למנוע את התופעה על ידי השימוש בתקשורת".

לדבריו, כיום אנשים מודעים הרבה יותר לבעיות האפשריות סביב השירות לאומי ובמקומות אחרים כמו כן, הוא מסביר כי התקשורת מאפשרת לו לחבור לעוד הרבה ציבורים שהציבור הדתי לא התעסק איתם בעבר כמו אוהדי ביתר ירושלים, "לא היה לנו איתם קשר ואילו עתה אנחנו יוצרים איתם שיתוף פעולה מבורך", אומר גופשטיין ומוסיף כי השינוי של עולם התקשורת והרשתות החברתיות מסייע מאד לפעולותיו "בזמן ההתנתקות היה רק ערוץ תקשורת אחד ולא היה לנו דרך להגיע לתקשורת. היום אפשר לדלג על התקשורת הממסדית ולחשוף את האמת ישירות לציבור".

לשאלה כיצד הם חשים עם האימוץ של החוק ובית המשפט שהיה שנוא עליהם כל כך עונה מרזל בצורה חדה, "כל השימושים שלנו בבית המשפט מתחילים מזה שאנו רואים בבית המשפט העליון את האויב הכי גדול של עם ישראל היום יותר מאיראן". לדבריו, כבר בזמן הגירוש מגוש קטיף בג"צ הוכיח את זה כשגילה פחות אמפתיה לאנשי גוש קטיף מאשר לאנשי החמאס שגורשו ללבנון. "כשזה מגיע ליהודים אין זכויות אזרח ולא אכפת מהם. אנו מאז עושים כל מה שאפשר כדי להראות לעם ישראל מי זה בית המשפט העליון. כשאני הולך לבג"צ עם עתירות ראי (עתירות שמועתקות באופן שווה מעתירת השמאל, נ.ל) ובעתירה של השמאל הוא מנצח ואנו מפסידים זה מראה לציבור שבית המשפט הזה אין לו צדק ואין לו יושר וחוק אלא הכל פוליטיקה שמאלנית קטנה ועוינת", תוקף מרזל.

בן גביר מדבר בשפה פחות לוחמנית אך גם הוא מבהיר כי הוא מסתכל על השימוש בבית המשפט ככלי שרת בלבד, "זה לא שכיום אני מכה על חטא בנוגע פעולות העבר אך אני נמצא במקום שיש לי כלים אחרים והם רק משתכללים והולכים". לדבריו יש גם למפרע תוצאה חיובית מהגירוש, "תקופת גוש קטיף עם כל החושך שבה גרמה לציבור שלנו להיות הרבה יותר ספקן והרבה פחות מאמין בכל מיני אלמנטים שניסו למכור לו. הציבור הרבה פחות תמים והוא מבין שיש צורך לפעול גם במגרשים אחרים דוגמת התקשורת שבעבר לא היו בהם כלל אנשים משלנו".

ניתן רק לדמיין מה היה קורה לו באותם ימים של קודם ההתנתקות היו פועלים עורכי דין ממולחים, תואמי בן גביר בבתי המשפט כנגד תכנית ההתנתקות. האם היה זה יעיל יותר מאשר השרשרת האנושית שלא קדמה במאומה את מניעת הגירוש? לעולם לא נדע בוודאות אך השאלה תמשיך לרחף.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עו"ד שמחה רוטמן עם סמוטריץ' צילום: 'מפלגת הציונות הדתית'

שמחה רוטמן מצטרף ל'ציונות הדתית'

קרא עוד