הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט הופיע היום (רביעי) בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וסקר את תמונת המצב העדכנית של האיומים אליהם נערך צה"ל - בצפון, בדרום וביהודה ושומרון. על רקע המתיחות עם חיזבאללה והחזית הדרומית, הבהיר איזנקוט כי "המבחן של הצבא הוא מבחן היכולות של האויבים שלנו, ואני לא מזהה כוונה להתקפה יזומה. צה"ל משפר מוכנותו לכל תרחיש".
בראש סדר העדיפיות של צה"ל והאיום הראשון במעלה, על פי הרמטכ"ל נמצא "פרויקט הדיוק" - תוכנית שיפור הדיוק והצטיידות הטילים של אירן, סוריה וחיזבאללה - הוא שניצב בראש רשימת האיומים על ישראל. "אנחנו מנהלים מערכה שלמה למול פרויקט הדיוק שנמצא בראש סדר העדיפויות שלנו", ציין הרמטכ"ל. איזנקוט גם התייחס למאמצי ההצטיידות של מערכות טילים מתקדמות בידי חיזבאללה, דרך סוריה, והבהיר כי "אנחנו פועלים למול הפרויקט כל הזמן במגוון רחב של כלים שהשתיקה יפה להם ומתוך כוונה לא להביא להתדרדרות". בכך רמז הרמטכ"ל לתקיפות משלוחי הנשק שיוחסו לישראל על-פי מקורות זרים.
בהמשך הצהיר איזנקוט כי לתפיסתו הצבא נמצא כעת בשיא של כל הזמנים ביכולותיו השונות. "צה"ל ביכולת מודיעינית מבצעית שלא הייתה לו מאז הקמתו", אמר הרמטכ"ל.
הרמטכ"ל התייחס גם לטענות חברי הכנסת לגבי פקודת השירות המשותף שאינה מאפשרת לחיילים דתיים לשרת כחיילים ודתיים בצבא: "בשנת 1949", אמר הרמטכ"ל, "בן-גוריון סיכם את השירות המשותף בחמישה סעיפים קצרים שאני חותם עליהם והייתי מסתפק בהם גם היום. בשנת 2008, בעקבות לחץ ציבורי כבד, ומאותן סיבות שמועלות נגד הפקודה כיום, הוקפאה פקודת השילוב הראוי, ולמעשה מאז צה"ל מתנהל ללא כללי 'עשה ואל תעשה' סדורים בנושא.
''המציאות היום מורכבת יותר, והרמטכ"ל הקודם, בני גנץ, הקים ועדה שישבה חמש שנים עד שהגישה את המלצותיה. בכניסתי לתפקיד ראיתי את העבודה, והפקודה יצאה לדרך בהסכמת קצין החינוך והרב הראשי לצה"ל. הפקודה התקבלה מצוין בצבא, כך אני שומע ממפקדי השטח, לרבות הדתיים, והיא מעוררת גלים רק מחוץ לצבא".
"העובדות מדברות בעד עצמן, והמדיניות היא מכבדת, ואם נעשות טעויות פה ושם, ודאי שנתקן. עד לפני שנה כלל לא הייתי מודע שיש בכלל שירותים משותפים לבנים ובנות בצה"ל, אך מרגע שהתוודעתי לכך, נתתי פקודה ועד סוף דצמבר 2017 לא יהיו כאלה כלל. בשל דיונים פנימיים שלנו, ולא בשל לחצים כאלה ואחרים, עשינו עידון מסוים לפקודה״.
איזנקוט התייחס גם ל"תוכנית קלקיליה". התוכנית שבמסגרתה אושרו אלפי יחידות דיור חדשות בעיר הפלסטינית וגררה ביקורת רבה בקרב שרי הקבינט המדיני-ביטחוני, שאישרו אותה ואף תקפו בחריפות את מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי. "המנהל האזרחי שואב את סמכותו מסמכות אלוף הפיקוד, אין מדיניות עצמאית", הבהיר איזנקוט.
"תוכנית קלקיליה היא מימוש מדיניות ובעיקר משרתת את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל", המשיך איזנקוט ובכך תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך בנט שטענו כי התוכנית אושרה שלא על דעת הדרג המדיני. "אין נושא אחד שמקודם באופן עצמאי. הצעדים האלו הם חלק מהיכולת לממש את האחריות שלנו למניעת התדרדרות".