הרב יובל שרלו כבר ידוע בצורה הייחודית שבה הוא מביע את דעותיו ומכלכל את צעדיו. הכל מדוד ומחושב ולא פעם גם הולך נגד הזרם. בראיון ליהודה שלזינגר מ'ישראל היום', שיתפרסם בשבת הקרובה, הוא נתן את דעתו על הרבנים שתקפו את הרמטכ"ל, על הליכתו להפגנה נגד השחיתות בשדרות רוטשילד, וכן על מאבקי הדת במדינת ישראל. הדעות כצפוי, מאוד לא צפויות.
"רציתי לשבור את המסגרות האוטומטיות האלה, שאומרות שאם אתה שמאלני אתה אוכל יוגורט, עושה יוגה, שונא ארץ ישראל וחובב כלבים - ואם אתה ימני, אתה הנגטיב של זה", כך הסביר אחד מראשי ארגון רבני 'צהר' את הליכתו להפגנה נגד השחיתות שרבים מייחסים לה את הרצון להפיל את שלטון נתניהו.
לדבריו, "המסגרות הללו הן סכנה לרוח ולחברה, וכדי לשבור אותן אני מוכן לשתף פעולה עם אנשים מהשמאל". סיבה נוספת שאותה הוא מנה נעוצה בעובדה שלדעתו "המאבק בשחיתות החקיקתית חשוב. המלחמה על הטוהר המוסרי והאתיקה חשובה מאוד. לא דיברתי בכלל על נתניהו או נגדו באופן אישי".
על השאלה האם הוא לא חשש שינצלו אותו הוא אמר כי הוא החליט " שזה לא מעניין אותי, שאני הולך לומר את עמדתי. ידעתי ש'אנוצל'. אני גם יודע שחלק מהמפגינים לא יוצאים נגד השחיתות, אלא רוצים להפיל את ראש הממשלה, בין שעל רקע פוליטי ובין שעל רקע אישי של חלק מהמארגנים להיכנס לפוליטיקה".
"פגנות-כן. רוטשילד-לא". הפגנה נגד השחיתות ונתניהוצילום: פלאש 90. גילי יערי
מספר ימים לאחר שהרב שרלו נכח בהפגנה בתל אביב, נפגשו שורת רבנים מהציונות הדתית, וביניהם חברו לארגון הרב דוד סתיו, הרב אלי סדן, הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב מדן והרב יצחק נריה.
לטענתו, הניצול שעשו בלשכת נתניהו לרבנים אלו היה גדול הרבה יותר, "שבוע לאחר ש'ניצלו אותי', 'ניצלו' באופן דומה את רבני הציונות הדתית שהלכו להיפגש עם ראש הממשלה". לדבריו, "עוד לפני שנגמרה הפגישה, יצאה הודעה לתקשורת שהרבנים אמרו שבגלל סיגרים לא מפרקים ממשלה".
עוד הוא אמר כי למיטב ידיעתו, "הוציאו רק את דברי התמיכה מהפגישה, אף שנאמרו שם גם דברי ביקורת. נודע לי שאחד הרבנים אמר לראש הממשלה, 'אנחנו מקווים שתצא זכאי, אך לא נתמוך בשחיתות".
ראש ישיבת אורות שאול ברעננה סיפר כי נתקל בלא מעט אלימות מילולית כלפיו, בעקבות השתתפותו בהפגנה, "זה היה לא נעים, אפילו מפחיד. נחשפתי למה שלא הכרתי קודם, וזו האלימות המילולית העצומה ברשתות החברתיות".
לדבריו, למרות הקושי הרב וההתמודדות עם הביקורת הוא היה חוזר על המעשה העקרוני שוב, "המחיר גבוה יותר ממה שחשבתי, אבל זה מחיר שעדיין הייתי משלם. יש גם דברים שמרככים את המחיר הזה, כמו העובדה שנפתחו בפניי שערים של גופים ועמותות שרוצים קשר איתי ומעוניינים לשמוע ממני זווית הלכתית לנושאים שונים". עם זאת הוא אמר כי לא ישוב עוד למאבק נגד השחיתות משמאל, "להפגנות כן, לרוטשילד לא. מראש תכננתי לבוא לשם באופן חד־פעמי".
"הרמטכ"ל הוא לא דמון"
נושא נוסף שהעסיק אותו בימים האחרונים היה המתח הגואה שבין חלק מרבני הציונות הדתית לצה"ל ולרמטכ"ל, על רקע שילוב הנשים ביחידות צה"ל הלוחמות. הרב שלמה אבינר אמר ב'כיפה' כי יש להתגייס ליחידות קרביות על טהרת בנים או ליחידות החרדיות, אחרת יש להשהות את הגיוס. הרב שמואל אליהו גיבה אותו וקרא לראש הממשלה לפטר את הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט לאור הירידה במוטיבציית הגיוס.
הרב שרלו הרגיש צורך גדול להגן על הרמטכ"ל, כמי שנפגש עמו לצד רבנים נוספים בנושא פקודת השירות המשותף, "אני לא רואה את הרמטכ"ל כלעומתי. הרמטכ"ל ואני באותו צד. אם ניגש לסוגיות הללו כשאנחנו בוחנים רק את העמדה שלנו ומציירים את הרמטכ"ל כ'דמון' ולא נכנסים לנעליו ולנעליה של החברה הישראלית, אנחנו עושים משהו לא נכון".
לדבריו, "אנחנו והרמטכ"ל נמצאים בשיח. הוא לא דמון, הוא צדיק. הוא מנסה להתמודד עם האתגר החברתי בכנות וביושר עם שני הצדדים. נכון שיש לו תפיסת עולם שהלכה רחוק מדי בסוגיות של יחידות מעורבות, ואנחנו צריכים לקרב אותו אלינו".
עם זאת, הוא לא ממהר לתקוף את הרבנים שהתבטאו בגנות איזנקוט ושירות הבנות בצה"ל, "יש פה התפרצות אמיתית. מצד אחד, הרמטכ"ל, שמתפקד בחברה שהתהליך של שוויוניות בין איש לאישה הוא חלק מהמערכת החברתית שלה, וזה לא קשור אם יש לו או אין לו אג'נדה. מצד שני, יש דאגה אמיתית של העולם הרבני מהשירות המעורב, שהוא בעייתי".
,לא אהב את המתקפה עליו אבל מבין את הבעייתיות בצבא. רא"ל איזנקוטצילום: פלאש 90
לדעתו, "מה שמסבך לדעתי את העסק הוא העובדה שמספר המתגייסות הדתיות עולה במספרים משמעותיים. נתתי לאחרונה שיעור תורה לחיילים ולחיילות בקריה, ומספר הבנות הדתיות בחצאיות היה מדהים. רואים את זה בשטח". בנוסף הוא אמר כי "יש תפיסה שאומרת שרק אם הופכים שולחן, אם מאיימים, משיגים מה שרוצים. אני מאמין בדרך שונה, של הסכמה. אני לא רואה שום הישג בעימות שרק גורם להרחקה ולהשנאה. צריך לבדוק כמה רחוק הצבא יכול ללכת לקראת הרבנים, והרבנים צריכים לבדוק כמה רחוק הם יכולים ללכת לקראת הצבא ולהגיע להסכמות".
על השאלה מה התמהיל האידאלי לדעתו מבחינה מגדרית בצבא הוא ענה, "קל לי לענות 'צבא נפרד לחלוטין', אבל אני לא אומר זאת, כי אני לא מכיר מספיק את הנתונים. יכול להיות שחלק משירות הבנות זה אילוץ. הרמטכ"ל אומר שמספר הבנים המתגייסים בירידה והוא רוצה שהבנות יעסקו בבט"ש, כדי שהבנים יעסקו בהכנות ללחימה, ויכול להיות שזו מדיניות נכונה. בנוסף, אנחנו לא לבד בחברה הישראלית. בימות המשיח הצבא יהיה נפרד לחלוטין, אבל זה מה שיש, ואני ממש לא מאושר מגיוס בנות".
כמי שנשאל לא פעם שאלות על ידי חיילים בנוגע למצבים שונים, הוא סיפר כי נושא העירבוב בין המינים בצבא גורר לא מעט שאלות בתחום, אחת מהן היא שמירה לצד חיילת בתוך פילבוקס, "מכיוון שזה מנוגד גם להלכה וגם לפקודות, צריך שיהיה לחייל העוז לבקש להוציא אותו מהמשימה הזו", הוא אמר והדגיש כי בשאלה מה קודם למה, ההלכה או פקודות הצבא, הוא אמר, "ההלכה והפקודות - בסדר הזה". לצד זה הוא חידד כי "אין סתירה בין הפקודות להלכה, אני לא חותר לעימות בין הרב למפקד. אדם בעל זהות דתית משמעותית יכול לפעול במסגרת הפקודות ולהיות בסדר גמור".
קל לחשוב באופן אוטומטי שהרב תומך בגיוס בנות לצה"ל, אך נטיית לבו, כפי שהסביר, היא אחרת, "אין מקורות של ממש בעד או נגד גיוס בנות. נטייתי היא נגד. מי שכותב ששירות בנות הוא 'ייהרג ובל יעבור' או 'איסור הלכתי חמור', אין לו מקור מבוסס משמעותי בהלכה".
עוד הוא ציין כי "אם תבוא אלי בת דתייה ותתייעץ איתי, אומר לה ללכת לשירות הלאומי. גם מהסיבה שחשוב להטמיע בציבוריות הישראלית שביטחון ישראל הוא לא רק צבא. שירות אזרחי עוסק בענייני חברה, וזה מהיסודות הכי מהותיים של מדינה יהודית. אם נצליח לשנות את התודעה שביטחון ישראל כולל צדק חברתי וסגירת פערים, ייטב למדינת ישראל".
"חוקי ישראבלוף". חנות am:pmצילום: מרים אלסטר/פלאש 90
"לפעמים צריך לדעת לבלוע צפרדע אחת, כדי לא להגיע למאבק גדול"
אחד המאבקים הגדולים בציבוריות הישראלית לאחרונה נסוב סביב נושאי דת ומדינה. חוק המרכולים ומתווה הכותל, הם רק דוגמאות קטנות לכך. הרב שרלו משוכנע שיש בהם לא מעט פוליטיקה שמרחיבה את הבעיה ומרחיקה את הפתרון.
"מצד אחד", הוא אמר, "יש הרבה ישראבלוף סביב החוקים הללו, לא השתנה משהו דרמטי. מצד שני, הסטטוס קוו כורסם, וחלק מהחקיקות מנסות להחזיר את המצב אחורנית".
הרב ניתח וציין כי "צריך לזכור שוויכוחים בענייני דת ומדינה הם לא ויכוחים שקשורים לאמונה דתית. בואו לא נתבלבל, עמדתי כאדם דתי היא שאסור לנסוע בשבת, גם לא במכונית פרטית. אסור לאכול חמץ בפסח, ובנים צריכים ללכת עם ציצית. מבחינתי, אין ויכוח בשאלה הזאת. הוויכוח הוא במה מהדברים הללו המדינה צריכה להתערב. מי שמתנגד לחוק המרכולים נתפס כתומך בחילול שבת, וזה לא נכון. הוא לא תומך בחילול שבת, הוא תומך בזה שלא המדינה תעסוק בחילול שבת".
לדעתו, "יש פעולות של המדינה שאסור שייעשו בשבת. מד"א, משטרה - כן. קבלה במשרדי ממשלה ותשתיות - לא. המדינה לא צריכה להתערב בחיי הפרט. אם יהיה 'חוק הציצית' שקובע שהפרט חייב ללכת עם ציצית, אני אתנגד לו, אף שאני בעד המצוות".
בנוגע למחלוקת בנושא מתווה הכותל הוא אמר כי "אם היו בולעים את העובדה שנשות הכותל באות פעם בחודש ומניחות תפילין, כל הבלאגן הזה לא היה קורה. לפעמים צריך לדעת לבלוע צפרדע אחת, כדי לא להגיע למאבק גדול. מה זה כמה נשים שמניחות תפילין פעם בחודש לעומת אלפים שמתפללים שם מדי יום, עשרות אלפים שמגיעים בסליחות, בחגים?".
לפי דעתו, "את נשות הכותל היה צריך לתקוף מכיוון אחר. לומר להן שהן צבועות, שהן נלחמות על זכות הפולחן, אבל לא נלחמות על זכותי כיהודי להתפלל בהר הבית. אם אתן בעד חופש התפילה והפולחן, תהיו בצד שלי".
בנוסף לכך הוא הבהיר כי אין לתת לזרמים שאינם אורתודוקסים מעמד רשמי, "לדעתי לא נכון לתת להם אחיזה פוליטית או כל מעמד רשמי במדינת ישראל. אבל חשוב לי להגיד על הרפורמים, שדווקא אנחנו - שנלחמים על כל שעל בארץ ישראל ועל כל פסיק בתורה - חייבים להיאבק על כל יהודי בעם ישראל
אחת הטענות בסוגיית הכותל היא שהרפורמים כלל לא באים אליו. מבחינתי, זו לא תרועת ניצחון - זה הפסד. הם יהודים, בני אברהם אבינו, היעלמותם על ידי התבוללות היא סכנה למדינת ישראל ולעם היהודי. בשנות החמישים רבנים בכירים אמרו שאסור לנהל קשר איתם, כי האורתודוקסיה היתה חלשה. עכ־ שיו אנחנו על הסוס. עכשיו נדרש מאיתנו ליצור קשר עם הרפורמים והקונסרבטיבים, ולשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לחבר אותם אלינו בחזרה".
"אין לי שום הבנה מה עמדת הבית היהודי בנושאי דת ומדינה"
לקראת סיום דבריו, סיפר הרב שרלו כי מאז ומתמיד הוא הצביע בקלפי ב'. לצד זה הוא הביע את אכזבתו מכך שהמפלגה כלל לא מתעסקת בנושאי דת ומדינה וזהות יהודית, שכל כך קרובים ללבו, "אין לי שום הבנה מה עמדת הבית היהודי בנושאי דת ומדינה. אני לא מצליח לפענח אותם. זה מהדברים היותר מוזרים שמתחוללים".
לדבריו, "הבית היהודי הוציא עצמו משאלת המרכולים, התחבורה הציבורית והכותל. לי אישית אין מושג מה עמדתם בנושאים האלה, הם בוודאי לא מובילים מהלך, הם נגררים. זו זכותם, אבל זה משונה".
הרב מעורב מאוד בהרבה מאוד נושאים שנמצאים על סדר יומה של החברה הישראלית. למרות זאת הוא הצהיר כי אין לו כל כוונה לעלות לבירה ולשרת את העם בכנסת.
"אין חשש כזה, הוא קבע, "זה לא יקרה. גם תומכיי וגם מתנגדיי יכולים להיות רגועים. אני רוצה להשפיע מהעולם הרבני, לא הפוליטי, ודווקא העובדה שהשתתפתי בהפגנה ברוטשילד היא ההוכחה הכי גדולה לכך. שלא נתבלבל, השמאל לא הופך להיות תומך שלי. אני מאוד שמח שזכיתי לגילויי חיבה מציבורים חדשים, אבל זה לא אומר כלום".