סגור

הרב שרלו משיב לרב יגאל לוינשטיין: "במכתבך הבנות הדתיות הן 'סבילות'"

במכתב פתוח מתייחס הרב שרלו להסבריו של הרב יגאל לוינשטיין לבוגרי המכינה. על הסגנון, על התוכן ועל ההשפעה על החברה הישראלית: "כשתבחן מה חוללו הדברים בציבוריות הישראלית– אני מעריך שיפלו פניך"

חדשות כיפה
ב בניסן התשעז
,
29 במרץ, 2017 11:51
יחצ

יחצצילום: יחצ

הרב יובל שרלו משיב למכתב ההסבר ששלח הרב יגאל לוינשטייו לבוגרי המכינה בעלי ופורסם.

הפוסט, הנכתב כמכתב פתוח לרב לוינשטיין מתייחס גם 'לסגנון' הדברים וגם לתוכן הדברים ולפגיעה שעוררו גם בקרב הבנות שהתגייסו לצבא וגם להשפעתם על התלמידים ששמעו את שיחתו.

"מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך", פותח את מכתבו הרב שרלו וכותב, "אני מכיר היטב את האפשרויות של מניפולציות על דברים, הוצאת דברים מהקשרם, הצפת חלק ונתינת משמעות מעוותת לכוונות המקוריות. ההקלטות החלקיות שיצאו מתוך דבריך, שנראו בצדק כדברים חמורים ביותר, אפשרו לך רק שתי התייחסויות: או להניח לדברים כפי שהם, ולאפשר לתקוף אותך, בצדק מוחלט, על התוכן, הסגנון והרמה של דבריך; או להציג בפני הציבור עמדה שלמה ומסודרת של הדברים, ולאפשר לו לבחון את עמדותיך. לדעתי טוב עשית שבחרת בשנייה, וכך ראוי לנהוג. המתנתי לכך, ונהגתי בך כשם שהייתי רוצה שינהגו בי, וכשם שכל אדם היה רוצה שינהגו בדבריו".

הרב שרלו גם מדגיש כי "הדברים נכתבים בלי לשכוח לרגע את ההערכה העצומה למפעל החיים שאתה שותף בו, ושכראוי הרב אלי הי"ו הקדיש את פרס ישראל לכולכם".

אולם הרב שרלו מדגיש כי " המכתב שלך מבהיר היטב את עומק הבור שלדעתי נפלת אליו, וממנו עולה שאינך עומד עדיין על היקף המשבר. הבעיה כלל אינה במה שכתבת בפתיחה "מסביב יהום הסער". פתיחה זו מלמדת כי הסער הוא הבעיה, ולא מבט שלך על הדברים שאתה אמרת. אולם, לא הסערה הציבורית היא זו שנמצאת במוקד הבעיה. הבעיה נמצאת בדברים עצמם, וכיוון שנראה דווקא מתוך הדברים שלך שאתה סובר שדי ב"התנצלות", ולא מוטלת עליך חובת הקשבה למהות דברי הביקורת - אני כותב את הדברים הבאים".

"על מה אתה מתנצל?"

"אתחיל בסגנון: מתוך מכתבך נראה כי עדיין אתה סובר שמדובר בהליכות ונימוסים, וכי הבהרת ביטוי זה או אחר, בתוספת התנצלות כלפי הבנות היא המענה הראוי. אכן, טוב לדבר בסגנון ראוי ולא לפגוע, וטוב להתנצל על טעויות. יישר כוח. אך הדברים שכתבת מלמדים שלא עמדת על מוקד הבעיה. הבעיה הסגנונית היא לא רק הפגיעה בבנות עליהן דברת, אלא במי ששמע את דבריך, לאמור בתלמידי המכינות. הם זכו לשיחה על נושא כל כך מהותי ועקרוני בסגנון מלא בוז ולעג, עם נימוקים וטיעונים שאינם ראויים. הקשב לדבריך שלך עצמך - מה הם שמעו ממך, ובאיזה טון וכלים דמגוגיים. אתה יודע היטב שחלק מהמתקפה על המכינות נובע מכך שתוך כמה שבועות יודע כל 'מכיניסט' את התורה כולה, ונעשית לו שטיפת מוח שהוא אינו בשל לעמוד מולה. הקטעים ששודרו מתוך דבריך מחזקים את ידי המלעיזים, ומעניקים להם תחמושת משמעותית במתקפתם על כך. כך אתה מבקש להכין אותם לקראת אתגרי השרות הצבאי ? זו הדרך לדבר אל בחורים ?
הפרשנויות, המוטעות לאור הבהרתך, על ביטויים נוראיים שנאמרו, לא נוצרו יש מאין, והם לא נבעו רק מרשעותם של מקשיבים לא הוגנים, ששמחו לסלף את דבריך. הם נבעו מכך שהן נראו מתאימות מאוד לכלל הסגנון והרמה של הדברים שאמרת, והם נראו פירוש סביר מאוד בעיני השומעים - גם מבקשי טובת מכינת עלי והמוסדות המפוארים שמסביבה. ההתנצלות שלך גם לא ברורה כלל ועיקר - על מה אתה למעשה מתנצל, אם אתה טוען שהביטויים הקשים פורשו שלא כראוי, ואם אתה שב על עמדותיך כלפי הבנות (כפי שאראה בהמשך) ?! איזה ביטוי לא היית אומר ? אדרבא, שאל את בוגרי עלי האם הבינו ממכתבך מה היית מוחק מתוך דבריך המקוריים, ולמה?"

במכתבך הבנות הדתיות הן "סבילות"

אך כל זה הוא מבוא לתוכן ולמהות של דבריך. בשל העובדה שכאמור מכתבך כולו מתייחס לנושא היחס לנשים, אצטמצם בו, ומתוך הדברים יוכל חכם כמותך להסיק גם הרבה מסקנות על נושאים אחרים שיוצאים לרשות הרבים הציבורית מדבריך. הבה נשאל: מה למדו תלמידיך מתוך דבריך במכתב - לא בקלטת אלא במכתב ההתנצלות - ששלחת לכולם ? מה הם למדו על היחס לנשים, לבנות, על מעמד הרבנים מול הנשים וכדו'.

ראשית, הם למדו על נשים דתיות שמשרתות בצבא כי הן כנראה ראויות פחות לנישואין, שכן צפוי שיש בהן פחות יראת שמיים, פחות צניעות, ופחות נשיות; הם למדו שהם צריכים לחשוש מלהיפגש איתן, שכן דבריך על בחור עם יראת שמיים נאמרו בהקשר שהבחור הזה למעשה צודק; הם למדו שבנות לא יכולות להישמר בצבא מאיסורי ייחוד ומגע; ועוד ועוד.

ובעיקר - הם למדו שאינך מזלזל בנשים. אתה רק תובע כי הנשים יעמדו במקום שאתה קובע שהן צריכות לעמוד בו. שים לב, שלאורך כל מכתבך הבנות הדתיות הן "סבילות", ומילה אחת מדבריך אינה עוסקת בהיותן יישות עצמאית בוחרת ומחליטה. לדוגמה, האישה אינה בוחרת לשרת בצבא - אלא "רומסים את כבודה, צניעותה ונשמתה". לאמור: יש תבנית מסוימת של אישה כפי שהיא צריכה להיות, והיא תבנית הסטארט אפ המוצלחת ביותר. מעתה והלאה, אחרים מתייחסים אליה בצורה מסוימת, ואתה קורא לבוגרי עלי להילחם על כבודה, ולהציל אותה משבי הפמיניסטי. האפשרות שהבנות בוחרות, מחליטות, קובעות, מעצבות את חייהן וכדו' - לא שעושים להן את זה אלא הן עצמן בוחרות לעשות כך (עוד לפני השאלה האם בחירה זו טובה או רעה) - כלל לא עולה בדבריך. המכתב מבוסס על היחס שצריך להעניק לנשים, על התנועות הפמיניסטיות שלקחו בשבי את הבנות שלנו, על מאבק למענן וכדו' - ואפילו במקום אחד אין התייחסות לכך שהבנות פשוט חושבות אחרת ממך !

מה שמעו תלמידיך אפוא ממכתבך על הבנות ? מה הם למדו על נשים ? מה הם למדו על זוגיות ? מה הם למדו על האימהות שלהן ?

"אתה אומר דברים מוחלטים"

למעלה מכך, אתה קובע קביעות עובדתיות כלפי הבנות הדתיות המשרתות בצבא, שאין להן כל בסיס. אדגיש כי איני טוען שהמציאות היא הפוכה - אלא שאתה אומר דברים שלא אתה ולא אני ולא אף אחד אחר יודעים אם הם נכונים או לא. במהלך חיי, ואני מעריך שגם אתה, פגשתי בנות דתיות שהתדרדרו מאוד בצבא ובנות דתיות שהתחזקו מאוד בצבא; בנים דתיים שהתדרדרו מאוד בצבא ובנים דתיים שהתעלו מאוד בצבא.

אין לך כל יכולת תיאורטית לקבוע מהי רמה דתית גבוהה - ובכל זאת אתה אומר דברים מוחלטים; אין לך כל יכולת לבחון האם הרמה הדתית הזו מתקיימת - ובכל זאת אתה אומר דברים מוחלטים; ואפילו אם יש ירידה רוחנית בצבא כדבריך - אתה יוצא מנקודת הנחה כי אצל הבנים זהו מחיר שאין לנו ברירה אלא לשלמו, אבל אצל הבנות - זה שונה, בגלל סברא שהיא לגיטימית, אך ניתן להתווכח עימה! מה מבטאת הקביעה שלך ביחס לבנות הדתיות ? מה למדו תלמידיך על הבנות הדתיות המשרתות בצבא אחרי מכתבך, לא לפניו ?

החברה הישראלית רואה בך מי שנפל שבי בדעות ה'חשוכות' שלו

וזה עוד כשמדובר בתלמידיך. כשתבחן מה חוללו הדברים בציבוריות הישראלית, והאם הם קרבו אותנו יותר למקום שאתה סובר שצריך להגיע אליו או הרחיקו ממנו - אני מעריך שיפלו פניך. כואב לי מאוד שלאחר שנים רבות ומפוארות של פעילותיך אתה הפכת להיות שם מותג בחברה הישראלית - "הלווינשטיינים" (ביחד עם עוד כמה דמויות). אפשר כמובן לטעון שמדובר ברשעותם של אנשים, ואין להתייחס לכך, אלא להפך - לראות בכך אות גאווה. זו הכרעה שלך. לדעתי, הדבר מלמד על תרומתך להרחקת איהוב שם שמיים על הבריות שכל כך חשוב בעיניך, ולהתרחקות נוספות של החברה הישראלית מהקשר שלה לזהותה היהודית. כאשר הפרשנות שלך למה שמתחולל בחברה הוא "נפילה בשבי הפמיניסטיות" - אין ברירה לחברה הזו אלא לראות בך כמי שנפל בשבי הדעות החשוכות שלו. כשבדבריך יופיעו גם פרשנויות יותר מורכבות לתהליכים שעוברים על החברה הישראלית, וגם היכולת לראות, כפי שלימד אותנו הרב קוק זצ"ל, את האורות המסוימים שיש בתהליכים אלה, תהיה גם אפשרות להקשיב לדבריך שלך.

כאמור, זו דוגמה בלבד לשלל הסוגיות שיצאו ממך בעת האחרונה. ועל כן אני מבקש להציע כי תשב עם המבקרים הגדולים של דבריך שהם גם דורשי טובתך, ותברר עימם מפני מה הם יצאו בצורה כה חריפה כלפיהם. אין משהו מבורך יותר מזה, ויש ביד הדברים גם למנוע נפילות עתידיות, ותוצאות שאתה עצמך מצטער עליהן כפי שעולה ממכתבך. לא הסער מסביב הוא הבעיה. הוא רק האינדיקציה.

כדי להסיר ספק: אני מתנגד, ופועל ביחד עם רבנים רבים אחרים, נגד פקודת השרות המשותף. בפעילות הזו נמצאים רבנים וגם נשים בדיאלוג עם הצבא; הצבא אכן לא עמד בהבטחותיו בעבר; וכאמור לעיל, יש עוד טיעונים משמעותיים בדבריך האחרים שהיינו יכולים להיות שותפים בהם. אולם, ממכתבך, שעוסק כאמור בחלק קטן מאוד של הדברים הבעייתיים שאתה אומר, עולה שהעמדה שבה אתה מציב את עצמך מחייבת בחינה מחודשת של נושאים רבים ואחרים, והעמדה הציבורית שאתה מוצא בה את עצמך.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: shutterstock

דו"ח חדש | זה המגזר עם הכי הרבה מובטלים

קרא עוד