בשנים האחרונות עולה סוגיית תלמודי התורה שמוקמים עבור הזרם השמרני בציונות הדתית, אל מול הממ"דים הוותיקים. סוגיה זו משקפת שוני לא קטן בהשקפת העולם ומתח לא מבוטל בין צדדיו השונים של הציבור הסרוג. יו"ר ארגון 'בית הלל' ורב מושב משואות יצחק, הרב מאיר נהוראי, התייחס בסוף השבוע בעלון היישובי לנושא וקונן על כך "שהציונות הדתית מאבדת את אחד מתפקידיה החשובים".
"לפני מספר שנים", פתח הרב נהוראי בסיפור, "בני נתן היה בקורס קצינים בבה"ד 1. במהלך הקורס פנה אליו צוער, הציג את עצמו ואמר לו שהוא ממושב זרחיה. לאחר שיחת עומק שיתף אותו בכך, שאחד מהגורמים, שהשאירו אותו בעולם הדתי זה החינוך שספג בבית הספר שפיר".
בהמשך הוא כתב כי החליט לפתוח בסיפור זה מכיוון שכמי שגדל בתל אביב ולמד במוסד הטרוגני, "כבר אז נוכחתי לדעת אודות הערך הסגולי שקיים בחינוך שמורכב מקבוצות שונות". לדבריו אמנם הדבר החשוב ביותר הוא "לשמור על הילדים ולספק להם את החינוך הטוב ביותר", אולם לדעתו, "דווקא בגילאי גן ובית ספר יסודי יש יותר מרחב ויכולת ליצור השפעה חווייתית על כלל התלמידים".
דבריו של הרב נהוראי נכתבו על רקע מאבק שהתחולל במועצה האזורית שפיר, במהלכו נאבקו הורי הממ"ד על הצפיפות בכיתות ילדיהם. במקביל עם או בלי קשר, תלוי את מי שואלים, נפתח בתחילת שנת הלימודים הקרובים תתמ"ד (תלמוד תורה ממלכתי דתי) כשבין שני המוסדות מפרידה גדר משותפת. יש לציין כי מי שהביע את תמיכתו בהקמת בית הספר החדש הוא ראש ישיבת אור עציון ואחד מבכירי רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן.
תלמידות דתיותצילום: פלאש 90. הדס פרוש
יו"ר ארגון 'בית הלל' טען במאמרו כי להרגשתו ההשקפה לפיה גווני הציונות הדתית צריכים ללמוד יחדיו, לרבות הציבור המסורתי, הולכת ונעלמת, "בשנים האחרונות תפיסת עולם זו דועכת אני מרגיש כרב, שנשארתי בין הבודדים, שמאמין בגישה הזו".
לטענתו, הדבר משקף שחיקה משמעותית במשימתו המרכזית של הציבור הדתי לאומי, "אני כותב את הדברים הללו בדמע ובצער. אני סבור שהציונות הדתית מאבדת את אחד מתפקידיה החשובים ואנחנו בהדרגה מאבדים את אחדותנו ובקהילות רבות קיימות קבוצות בעלי גוונים שונים שמבקשים את החינוך המדויק שלהם".
לדבריו, "תהליך זה אינו מתרחש רק במחוזותינו. הוא מהווה אתגר בהרבה מקומות וניתן לראות עד כמה הדבר פוגע בחוסנם של בתי הספר הממ"ד. מי שמאמין בעשייה למען כלל ישראל יוכל להשתלב בקהילה מגוונת ולהיות חלק אמיתי מהמרקם האנושי. בית הספר קהילתי הוא משמעותי להגשמת משימה חשובה זו".
הרב נהוראי בטוח שבמידה והורי התתמ"דים היו שולחים את ילדיהם לבתי הספר הוותיקים, "היתה לכך השפעה עצומה על השפה של התלמידים ועל תכני הלימוד בבית הספר. האיזון בין הקבוצות היה נשמר טוב יותר. התקציב היה גדול יותר ובאמצעותו היה ניתן להוסיף חוגים תורניים. היו תקנים נוספים וכך היינו יכולים להפיץ תורה וערכים לכלל הילדים".
"לאחרונה שמעתי שבית הספר ממ"ד בירוחם", הוא סיפר כדוגמא, " שואב לתוכו את הקהילה כולה. אברכי ישיבת ההסדר שולחים את ילדיהם לבית הספר ונוצר מרקם אנושי מדהים בין כתלי בית הספר. אם הדבר היה בוער בעצמותנו זה היה יכול להיות מודל שמתאים להרבה קהילות".
רבה של משואות יצחק סימן את מה שלדעתו מהווה את סלע המחלוקת בין הצדדים, "סוגית ההפרדה בין בנים לבנות היא ה'ליבה' של ההגדרה של בית הספר תורני והחשש הגדול של ההורים שילדיהם עלולים לצאת לתרבות רעה ולא יתחנכו כראוי מרתיעה אותם ומונעת מהם לשלוח את ילדיהם".
עם זאת הוא ציין כי הוא מעולם לא טען שהצדק איתו וכמו כן הוא "מאמין שאסור לנו לכפות אידאולוגיה על אחרים ולאפשר לכל אחד לחיות לפי אמונתו ודרכו החינוכית". בנוסף הוא אמר כי הדברים נכונים לקהילות ואזורים מגוונים ולא בהכרח תואמים מצבים בהם האוכלוסיה מורכבת מאנשים בעלי השקפת עולם דומה.