הרב לוביץ' מבהיר: החיסרון הוא בנו ולא בהלכה

הרב רונן לוביץ' עונה למבקריו לאחר פרסום מאמרו "חוקי התורה לא מספיקים כדי למנוע הטרדות מיניות" ומבהיר: הבעיה היא בנו. ההלכה, כמו בתחומים נוספים, צריכה להיות בנוסף ובהתאם למציאות המודרנית. לא מתוך חסרון בהלכה אלא מתוך חסרון בנו

הרב רונן לוביץ´
ח בכסלו התשעז
,
08 בדצמבר, 2016 10:20
נאמני תורה ועבודה

נאמני תורה ועבודהצילום: נאמני תורה ועבודה

מאמרי בנושא הטרדות מיניות והציבור הדתי היה לצנינים בעיניהם של כמה קוראים שראו לנגד עיניהם רב בישראל המותח, כביכול, ביקורת על ההלכה, וסבור שעלינו ללמוד יחס נאות בין גברים לנשים דווקא מהעולם המודרני. נראה שהבנה זו הושפעה במידה מכרעת מהכותרת שניתנה למאמר: "חוקי התורה לא מספיקים כדי למנוע הטרדות מיניות". ברם, כותרת זו לא ניתנה על ידי ולא בידיעתי, ואין היא ציטוט ממאמרי. אין בדעתי להתנגח ולהתנצח עם מבקריי, שאף בנו מגדלים פורחים באוויר של השקפות אותן ביקשו לייחס לי, שכן אני דן אותם לכף זכות, ואני מכיר בכך שדבריי טעונים הבהרות.

בדומה למבקריי, אף אני סבור שההלכה היהודית דאגה לאורך כל הדורות למעמדן של נשים מעבר למה שהיה מקובל בחברה הכללית. ההלכה חידשה מגוון כללים ותקנות שנועדו להרחיק את האדם מהתנהגות מינית בלתי ראויה, ודיניה מחמירים הרבה יותר גם מאלה המקובלים בחברה בת זמננו. כך, לדוגמה, ההלכה אוסרת על כל קרבה גופנית, ולו קלה ביותר, בין גברים לנשים שאינם בני זוג נשוי, אף אם הקרבה הגופנית מתבצעת בהסכמה מליאה. כמו כן ההלכה אוסרת לא רק על מגע פיזי בעל אופי מיני, בין גברים לנשים, אלא על כל מגע גופני שהוא. מעבר לכך ההלכה אוסרת לא רק קרבה גופנית אלא אף הסתכלות בלתי צנועה, ואף הרהורי מיניים.

יתר על כן, המושג קדושת המשפחה ביהדות מציב רף גבוה ביותר של קשר בין בני זוג נשואים. הם אמורים להיות שותפים בעבודת ה', להיות לעזר זה לזה בהתקדמות רוחנית ובתיקון המידות, ולחנך את ילדיהם ביחד לחיי משפחה הרמוניים כשהתורה נר לרגליהם.

איש ואישה שומרי מצוות אינם מסתפקים בנאמנות ובהימנעות מבגידות, אלא אף שואפים לשכינה ביניהם. הם מורגלים בריסון עצמי במשך תקופות ממושכות בחייהם, ולנגד עיניהם עומד לא רק האידיאל של כיבוש היצר אלא אף המושג של קידוש היצר. אף אם הם לא קראו מעולם את אגרת הקודש לרמב"ן או מאמרים אחרים על קדושת הזיווג, בחלל עולמם הרוחני מרחף הרעיון בדבר קדושה וכוונות טהורות בחיי האישות.

אחר הדברים האלה מתעוררת במשנה תוקף השאלה: כיצד ייתכן שחרף הרף הגבוה של רעיון קדושת המשפחה, ולמרות הסייגים המחמירים של עולם ההלכה, אנשים שומרי מצוות נכשלים כאחד האדם? כאן אנו מגיעים אל תורף טענתי לפיה עלינו לאמץ ולהפנים ביתר שאת את מושגי כבוד האישה המודרניים.

הסיבה לכך איננה כרוכה בהאדרתה של החברה המודרנית אלא דווקא נעוצה בעובדה שהיא מקור הבעיה. בחברה זו נוצרה מהפכה דרמטית, כאשר גברים ונשים מעורבים בכל מקום, מתירנות וחוסר צניעות מצויים במרחב הציבורי וחודרים אל המרחבים הפרטיים, האפשרויות והזמינות של קיום קשרים אסורים יוצרים מצבי פיתוי באופן תדיר וסדיר, וכל אלה מציבים בפני גברים אתגרים אשר לא שערום אבותיהם.

ההתמודדות עם בעיית היצר הגברי בעבר נעשתה באמצעות הפרדה, הסתרה והצנעה. יחסי גברים ונשים בחברה הנפרדת התאפיינו בדפוסי חשיבה ובדרכי התנהגות שונים לחלוטין מאלה של זמננו. כבוד האישה בעבר התבטא בהסתרתה, שכן "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהילים מב), וכדברי הרמב"ם: "גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמים בחודש כפי הצורך, שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה" (הלכות אישות יג, יא).

דומני שגם השמרנים בחברה של זמננו יסכימו כי כיום גנאי הוא לאישה אם ימנעו ממנה לצאת מביתה, ושבח הוא לאישה כשהיא תורמת לחברה ולכלכלת המשפחה, לומדת, פועלת ומממשת את כישוריה ומשאלותיה, כפי שהדבר כך לגבי גברים. מציאות זו היא נגזרת של החברה המודרנית. כיוון שמציאות זו יצרה בעיות מסוימות, ובראשן בעיית ההטרדות המיניות, החברה המודרנית היא שגם מציעה פתרונות למציאות זו. העובדה שעלינו להזדקק לדפוסי חשיבה חדשים אלה, אינה נובעת מכך שיש חיסרון בהלכה, כפי שהבינו מבקריי, אלא מפני שיש חיסרון בנו, בני האדם. גברים בחברה בת זמננו נדרשים לעבור תהליכי סובלימציה ושינויי התנהגות. דרכי הטיפול ביחסי גברים ונשים בחברה המודרנית המעורבת, שונים מאלה שהיו בחברה השמרנית הנפרדת. אין בכך כל ביקורת על היהדות, ולא העדפה של עולם הערכים המודרני על זה של התורה. יש כאן כלים חדשים שצריכים להתווסף לסל הכללים שלנו.

באופן עקרוני אין כל הבדל בין מה שאני טוען לגבי הנושא דידן, לבין נושאים רבים ומגוונים בהם אנו נזקקים לכללי חשיבה מודרניים. אם הטכנולוגיה והתיעוש המודרניים יצרו בעיות אקולוגיות שלא היו מעולם, אנו, בעולם היהודי, מגיבים בסיגול דפוסי חשיבה וכללי התנהגות תואמים, כפי שהתקבלו בחברה הכללית. אם התחבורה והתעבורה המודרנית יצרו סיכונים חדשים, אנו מאמצים דפוסי חשיבה וכללי התנהגות תואמים כמקובל בחברה. אם החינוך המודרני יצר דרישות רב-גוניות וחדשניות, אנו מטמיעים אותם תוך התאמות.

עד שהחברה כולה תגיע למימוש האידיאל של קדושת המשפחה ועידון המיניות, עלינו לעשות את הדרוש כדי שכל הגברים והנשים, דתיים כחילוניים, יפנימו את משמעויותיו והשלכותיו של הכבוד ההדדי הנדרש במציאות החיים של זמננו.

מאז ומעולם ידעו חכמי ישראל וידעו הקהילות היהודיות לסגל לעצמן עקרונות ורעיונות של החברה הכללית שהתווספו על אלה של היהדות. המושג כבוד האישה בעידן המודרני הוא מושג חדש, הכרוך בשוויון זכויות ושוויון הזדמנויות, והוא שונה מהמושג כבוד האישה שהיה קיים בחברה בעבר, שהיתה טבועה בחותמן של הפרדה, הפליה והיררכיה. עלינו להביט בעין טובה על ההתקדמות המבורכת במעמדן של 50% מהמין האנושי, ולכבוד הוא לנו להטמיע את כבוד האישה בדרך שתאפשר חיים משותפים של גברים ונשים בחברה שוויונית.

הכותב הוא רב היישוב ניר עציון ונשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה'

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

המשטרה נגד הקורונה צילום: דוברות המשטרה

המאבק בהתפשטות הקורונה: קרוב ל-3,000 דו"חות נגד מפרי צווים

קרא עוד