הרב לאו: "יחסי הציבור של הרבנות גרועים מאוד"

הרב הראשי לישראל התראיין על אחוז הגירושין: "אנחנו היום בדור של ה-אני ופחות ה-אנחנו". על סרבנות גט:"יש גם לא מעט סרבניות גט" ועל התבטאויות של רבנים על הלהט"ב: "צאו מתוך הנחה שמקליטים אתכם"

משה ויסטוך
כד באלול התשעו
,
27 בספטמבר, 2016 14:30
פלאש 90

פלאש 90צילום: פלאש 90

"פאנל מיוחד שהנחתה ח"כ מרב מיכאלי, עסק במקרה של הדרת נשים שאירעה באותם ימים בבית שמש. אמרתי שאיני יכול לשמוע מאף אחד את צמד המילים 'הדרת נשים' לפני שכל אחד יקשוט עצמו תחילה. מדוע כל אותם אבירים שדואגים כאן להדרת נשים לא משמיעים את קולם ונאבקים נגד הדרת הנשים הזועקת מהתחום הזה? מי שדואג לכבוד הנשים שיבוא וידאג גם לשכרן". הרב הראשי האשכנזי לישראל, הרב דוד לאו, התראיין לכתב העת, 'עורך דין', שיצא השבוע, וסיפק שורה של אמירות מעניינות.

בהתייחסו לאמירות השונות של רבנים כנגד הקהילה הלהט"בית, אמר הרב לאו כי "יש אמירות שאני שמח יותר, יש אמירות שאני שמח פחות מטבע הדברים, אבל אני יודע שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ומדינה דמוקרטית היא כזו שאני איאבק על זכותך לומר את מה שאני לא מסכים לו. אמרתי לאחרונה לדיינים בכנס הדיינים שאמנם על פי החוק אסור להקליט בבית הדין, אבל תצאו מתוך הנחה שמקליטים אתכם. וכך ראוי לנהוג תמיד. חכמים, היזהרו בדבריכם".

הרב הראשי הודה בראיון שאכן יש בעיה במערך הכשרות של הרבנות והוא נובע לדעתו מהמצב הנוכחי "לפיו כל רב עיר יכול לפעול לפי הבנתו". לטענתו, בעקבות מציאות זו, "יכול בהחלט להיווצר מצב שבו ידרשו מבעל עסק בעיר אחת דרישות מסוימות כדי לזכות בתעודת הכשרות ואילו בעיר אחרת, גם אם מדובר באותו עסק ממש, דרישות שונות לגמרי". לדעתו של הרב לאו נדרשת בסוגיה התערבות חקיקתית. "הבעיה מתחילה ונגמרת בכך שהחוק כיום אינו מחייב לעבוד על פי נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל".

(צילום: פלאש 90, למצולם אין קשר לכתבה)

נושא נוסף שעלה לכותרות בשבועות האחרונים הוא נושא סרבני הגט. הרב לאו מפתיע ואומר כי "בניגוד לדעה הרווחת, יש גם לא מעט סרבניות גט, ואם כבר מדברים על חקיקה שתסייע לנו בתחומי הטיפול שלנו, אז כדאי שתדע שאנחנו עמלים כיום עם כמה חברי כנסת על חקיקה שתאפשר הטלת סנקציות נוספות ומשמעותיות על סרבני וסרבניות גט".

דעה רווחת נוספת שמבקש הרב להפריך, נוגעת לסוגיית הגירושין והמאבקים על חזקת הילדים. ""במקרים שבהם מעורבת שאלת החזקת הילדים יש כאלו הסבורים בטעות כי באופן אוטומטי הילדים חשובים בעיקר לאמא, אבל למרות שבחלק מהמקרים זה נכון, זה לא קיים בכל המקרים באופן גורף. צריך לבחון כל מקרה לגופו ולראות אך ורק את טובת הילדים". הרב לאו גם מצר על אחוז הגירושין הגבוה בחברה הישראלית ומספק את הסברו לתופעה. "אנחנו היום בדור בעייתי, בדור שמקדש את האינדיבידואל ואת הזכויות ושוכח לעתים את החובות. כשאדם מתחתן הוא צריך לזכור שזו לא רק זכות, הוא גם מקבל על עצמו חובה. חובה להתייחס לבן או לבת הזוג כמו שצריך. אנחנו היום בדור של ה'אני' ופחות ה'אנחנו', ואולי צריך להתחיל לדבר יותר במערכת החינוך לא רק על זכויות האזרח, אלא גם על חובות האזרח, ולדבר גם על הזכות של האזרח לתרום למען הכלל".

לגבי הויכוח, מי צריך לדון בסכסוכים פנים משפחתיים, בתי הדין הרבניים או בתי המשפט, אומר הרב לאו כי הוא חושב ש-"זה צריך להיות בבית הדין הרבני מאחר שבסופו של דבר הגט יינתן תמיד בידיו. עם זאת, מאחר שכיום מתקיימים דיונים בשתי הערכאות הללו, ולא נראה לי שהמצב הולך להשתנות בקרוב, אני רק מצפה שיהיה סִינכרון מלא ביניהן".

על נשות הכותל אומר הרב הראשי: ""הכותל הוא מקום שדורות שלמים של יהודים חלמו עליו, ולשמחתי זכינו שבדור שלנו זה קרוב לחמישים שנה אנחנו יכולים להגיע אליו ברגליים. מגיעים אליו יהודים ושאינם יהודים באהבה, בהתרגשות רבה ובתחושת קדושה לאבני הכותל. אני מצפה לנימוס אלמנטרי גם מכל אלו שבאים לכותל. שלא יבואו להפריע, שלא יבואו להציק לאנשים שנמצאים שם יום-יום. כל אדם, יהודי ולא יהודי, מוזמן להגיע לכותל, אבל אני חושב שאם יש לך את נשות הכותל האמיתיות, אלו שמגיעות לשם 365 ימים בשנה, בחורף ובקיץ, בשמש ובשלג, אז מי שמגיעה אחת לחודש כאורחת שתבוא, אבל למה לפגוע בזולת? למה להתנהג בצורה שמפריעה לכל האחרים מסביב? תבואו ותכבדו את אלו שנמצאים שם כל הזמן. זו הייתה ונשארה הבקשה שלי.

(צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

בהמשך הראיון סיפר הרב לאו על אכזבתו מראש הממשלה: "פניתי בעבר לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקשתי ממנו שכאשר הוא מעביר הצעות חוק שיוצאות ממזכירות הממשלה או מוועדת שרים לענייני חקיקה, שיפנה אלינו ואנחנו נעביר אליו חוות דעת משפטית הקשורה לכל נושא ונושא ומופיעה במשפט העברי. הצעתי זאת אף שאנחנו עמוסים בעבודה רבה מאוד, ולו רק כדי שמקבלי ההחלטות יהיו מודעים לצד נוסף וחשוב". לטענת הרב, עד היום הוא לא זכה לקבל תשובה. "למה זה לא קורה? לא יודע, אבל זה לא קורה".

אחת הבעיות העיקריות שאיתן נאלץ להתמודד הרב לאו,, היא תדמיתה הבעייתי של הרבנות הראשית לישראל. "לצערי הרב", הוא אומר, "תדמית הרבנות אינה מוצלחת כיום, וכשאתה מסתכל על תקציב בסך מאה אלף שקלים בלבד לטובת פרסום, אתה מבין שכלי ההסברה ויחסי הציבור של הרבנות הם גרועים מאוד. אתה משלם על שלוש מודעות, והתקציב שלך נגמר..."

הרב הראשי, הקפיד גם להתייחס לראש השנה שמתקרב ולצורך שלנו כחברה ללמוד איך לנהוג אחד כלפי השני, דווקא ממצוות היום: "בראש השנה נחמד מאוד לאכול רימון ולטעום תפוח בדבש, אבל בתורה ישנה מצווה אחת בלבד, אחת, שנוגעת ליום הזה - לשמוע קול שופר. אנחנו צריכים ללמוד מהמצווה הזאת, להקשיב, פשוט להאזין. אנחנו מקשיבים ומברכים 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר'. לא לתקוע, לשמוע. אם רק נדע לקחת מהיום הראשון של השנה את התכונה הנפלאה הזאת של להאזין האחד לשני, אז אולי נבין יותר זה את זה ונבזבז פחות אנרגיה על מחלוקות. זה הכול".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הר הזבל סמוך לרמאללה צילום: רגבים

המנהל האזרחי מצהיר: 'מזבלת הקורונה' תסגר

קרא עוד