חדשות כיפה

הרב אבי גיסר: אאפשר למשפחה לסבית לגור בעפרה

פרסום ראשון: רב היישוב עפרה בהתבטאויות ליברלית ביותר ביחס לסוגיית חד המיניים בציונות הדתית. הרבנית אסתי רוזנברג, ראש מדרשת מגדל עז, "לעשות כל דבר כדי שחד המיניים יישארו בתוך החברה הדתית".

יחצ

יחצצילום: יחצ

"אעלה הומוסקסואל לתורה, אאפשר למשפחה לסבית לגור בעפרה" כך אמר רב היישוב עפרה הרב אבי גיסר בכנס "משפחה בהרכבה - המשפחה היהודית בעולם המודרני" של ארגון הלסביות הדתיות "בת קול" לכבוד "יום הסובלנות הדתית", במכון הרטמן. בכנס אמרה הרבנית אסתי רוזנברג, ראש מדרשת מגדלה עז כי "ברור לי שאני מוכנה לעשות, כערך דתי, כל דבר כדי שציבור החד מיניים יישארו בתוך החברה הדתית".

פאנל בכנס של ארגון "בת קול", ארגון הלסביות הדתיות, חשף עמדות מפתיעות בקרב שתי דמויות תורניות משמעותיות בציונות הדתית ביחס לזוגות חד מיניים. הרב אבי גיסר רב היישוב עפרה ויו"ר הוועדה לחינוך ממלכתי דתי, אמר בפאנל כי הוא יאפשר לזוג לסביות לגור ביישוב. "אני איש הלכה, אני לא יכול להעיד על עצמי, אבל קוראים לי רב אורתודוקסי" פתח בדבריו הרב גיסר, "יש לנו שינוי מקיף בתרבות היהודית הקהילתית והעולמית הרחבה שלנו". הרב גיסר נקט במספר שינויים והמשיך בדבריו ופרש בפני המשתתפים את גישתו העקרונית:

"אנחנו נמצאים בעולם מאוד מעניין שמתפתח תרבותית, וההלכה שותפה להמון דרכים חדשות שנפרצו בשאלת הפריון וההורות, והמון המון שאלות מן הסוג הזה. יחסי האישי הוא יחס לתת ערך לכל אדם באשר הוא, וגישתי הבסיסית היא - אני מאוד לא אוהב את עמדת הכומר הקתולי שמתעניין בחטאים של בני עדתו וחושב שהווידוי שלהם צריכה לעניין אותו, וזה תפקידו, להיות מוכיח בשער או מייסר או מאיים".

"תפקידו של רב לטעמי הוא תפקיד מרומם, מעשיר, מקרב, תפקיד של השתתפות, שותפות בעבודת השם, ואני לא מתעניין בעולמם האישי הפרטי של בני אדם. כבוד אדם וחירותו הוא ערך יסודי גדול, אני מכבד אותו, נטייתי היא לאפשר לכל אדם לחיות את חייו, הוא לא בא לשאול אותי, ואם ישאל, אדרש לזה, וזה יישאר אישי", הבהיר הרב גיסר.

טרם התבטאותו בנוגע לקבלת זוג לסביות ליישוב, המשיך הרב והסביר את גישתו בנוגע להלכה ומוסר, "אני לא ביטאתי ניגוד בין הלכה ומוסר, כי אני חושב שההלכה והמוסר אמורים להיות צמודים זה לזה, ואם דיברנו על יחס אישי ואהבת לרעך כמוך ונתיבים לחיבורים, זה חלק מההלכה, להיפך, ההלכה היא מאוד מוסרית והיא מחייבת לזהות את המוסר עם דברי ההלכה ולהיפך, ואני חושב שחובתי ההלכתית היא להיות קרוב, קשוב, שותף לתהיות, מחשבות, ניסיונות, כמו שהמציאות אכן מכתיבה. ועם זאת, המוסר שלי וההלכה שלי גם שמו לי גבולות, והגבולות שלי הם בגבולות של הלכה ומוסר, כאשר יחסי ההלכתי מוסרי. זה לא מה אני אומר מבחינה הלכתית אלא מה אתה אומר לעצמך מבחינה הלכתית".

הרב גיסר המשיך בדברים ונקט בדוגמאות בהן הסוגיה ההומולסבית, "אני לא מקבל בקהילתי מחללי שבת? אני מקבל. האם לא מארחים מי שבא בחילול שבת? אנחנו מגלים יחס אישי לחברינו בני קהילתנו, ועם זה, אני לא עולה בבית הכנסת ואומר 'פלוני שהגיע לבית הכנסת בשבת, פלוני מבורך'. אם זוג מחללי שבת יבקש לקדש את חילול השבת שלהם, לא אבוא לחתונה". כשנשאל הרב גיסר, השיב: "אני אעלה הומוסקסואל לתורה, משפחה לסבית יכולה לגור בעפרה".

דברים ברוח דומה אמרה הרבנית אסתי רוזנברג, ראש מדרשת מגדל עז, מתלמידות החכמים של הציונות ובתו של הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון. בפתח דבריה הבהירה הרבנית רוזנברג כי חרף דבריה טרם גיבשה משנה מסודרת בנוגע לסוגיה ההומולסבית וכי היא אינה דנה בסוגיה מזווית הלכתית אלא מזווית ערכית. "המשפחה המסורתית היא זוג, שני הורים שמגדלים ילדים, זכר ונקבה, ופתאום אני שואלת מה אני עושה עם הדבר הזה (זוגות חד מיניים- נ"ב)" שיתפה הרבנית רוזנברג את משתתפי הפאנל, "אני באמת רוצה להציב שני קולות, שתי דמויות מהדהדות, רבי שמעון בר יוחאי, כמו שאנחנו יודעים, לא הצליח להתרגל לעולם, אני רוצה מצד אחד לדעת מה נכון ומה הלכתי, ומצד שני לנהוג כבוד זה בזה".

"אני באתי לפה, ואני מודה שיחס לדבר הוא פונקציה של קשר עם אנשים שעוברים את זה. בסוף אנחנו אוהבים או לא אוהבים אנשים שעוברים מציאות כזו. לנהוג כבוד זה בזה הוא ערך בסיסי יהודי מאוד חזק, ובסוף אידיאולוגיה חזקה מתפרקת מול מציאות. הדבר שהכי ברור לי הוא שאני מוכנה לעשות כערך דתי כל דבר כדי שציבור החד מיניים יישארו בתוך החברה הדתית, אני רוצה שתהיה אופציה להמשיך לגדל ילדים לתורה לחופה ולמעשים טובים, ואני רוצה שכל הציבור שיושב פה ימשיך לעבוד את הקב"ה וימשיך להיות חלק מהחברה הדתית, והאלטרנטיבה האחרת היא פי חמש מסובכת, אני מוכנה לעשות כל דבר כדי שהחברה הדתית תכיל בתוכה מבנים שונים".

הרבנית רוזנברג חידדה דבריה ואמרה "אני רוצה להבחין בין המוסד המשפחתי, ששם אני חושבת שזה לא המודל המשפחתי ה'לכתחילאי', אני חושבת שהעדיפות הראשונה היא שמשפחה תהיה מורכבת מאבא ואימא, אבל יש מציאות. אני חושבת שסובלנות, פרקטית אני מוכנה לוותר הרבה, להרחיב את גבולות ההכלה של הקהילה שלי, אני מוכנה לתבוע את זה ולהיות סובלנית ולהסביר לבת שלי".

עוד הוסיפה הרבנית רוזנברג להסביר כי על קהילת החד מיניים להבין שהחברה הדתית אינה יכולה כל מציאות שניצבת בדרכה, "אני חושבת שגם הקהילה שרוצה שאני אכיל אותה צריכה להכיל אותי, להכיל גם את זה שהחברה הדתית לא תמיד מכילה כל כך, ולמצוא מקומות שבהם הסובלנות תהיה משותפת, שתהיה הכלה שיש כאלה שזה קשה להם להכיל. שני הצדדים מוותרים על משהו, ללכת עד הסוף תמיד. לנהוג כבוד זה בזה. צריכה להיות אהבה וגמישות. אני מאתגרת את קהילת אלון שבות בזה שאישה תגיד דבר תורה בבית כנסת, אבל אני יודעת שלא שייך לאתגר אותה שאישה תעלה לתורה. אני צריכה לאתגר את הקהילה שלי, ואני יודעת מה הגבולות. צריכה להיות סובלנות וגמישות של שני הצדדים, ולפעמים זה יכאב לי ולפעמים לך, ואם שתי הקהילות היו יודעות את זה, הן היו מתגמשות".

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

עקבו אחרינו בטוויטר
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אורי אורבך ז"ל  צילום: פלאש 90, מרים אליסטר

רשמית: עיריית ירושלים אישרה קריאת רחוב על שמו של אורי אורבך

קרא עוד