סגור

הסטטוס-קוו ז"ל: הגיע הזמן לרעידת אדמה ביחסי דת ומדינה

בכנס שיזמה "נאמני תורה ועבודה", הציעה התנועה פתרונות חדשים בנוגעים להסדרת יחסי דת ומדינה בישראל. הפוליטיקאים שהשתתפו בדיונים הסכימו כי מוטב לבצע את השינויים מתוך הסכמה

נדב רט
ב באדר התשעג
,
12 בפברואר, 2013 19:11
נאמני תורה ועבודה

נאמני תורה ועבודהצילום: נאמני תורה ועבודה

בכנס שהתקיים בסוף השבוע האחרון בירושלים, הציגה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' את הצעותיה ושיטותיה ביחס לסוגיות דת ומדינה, כאשר המסר העיקרי היה שהתקופה הנוכחית היא חלון הזדמנויות נדיר לפתיחת הסטטוס-קוו עתיק היומין בנושאי דת ומדינה, ומציאת פתרונות חדשים במגוון תחומים.

במשך שלושה ימים נערכו מגוון רחב של הרצאות אשר בחלקן פרסו 'נאמני תורה ועבודה' את משנתם הסדורה בנושאי דת ומדינה, ובחלקן השתתפו אנשי ציבור ופוליטיקאים בפאנלים ובהרצאות בהן הם הביעו את דעתם בנושאים המדוברים. מבין הפוליטיקאים השתתפו חברי כנסת דתיים מסיעות שונות: זאב אלקין מ“הליכוד ביתנו“, אורי אורבך מ“הבית היהודי“, וד"ר עליזה לביא והרב דב ליפמן מ“יש עתיד“.

דפי העמדה של 'נאמני תורה ועבודה', נכתבו על-ידי ד"ר הדר ליפשיץ וכוללים שתי הצעות עיקריות: האחת נוגעת לתקציב המועצות הדתיות, העומד על כ-400 מיליון שקלים בשנה, אותו מציעים ב'נאמני תורה ועבודה' לחלק ישירות למגוון קהילות ברחבי הארץ שיתוקצבו על פי פרמטר אחיד - מספר החברים בקהילה. כל אדם יוכל להירשם לקהילה שמתאימה לו, הסמכויות לחיי הדת יועברו מהממסד הפוליטי אל הקהילות בהתאם למספר החברים, וכל קהילה תנהל את תקציביה בהתאם לאופייה ואמונותיה, ללא כל התערבות של המדינה. רבני הקהילות יחליפו את, על-פי הצעה זו, את הרבנים המקומיים.

(הסדרה, לא חקיקה. משתתפי אחד הפאנלים בכנס, צילום: נאמני תורה ועבודה)

ההצעה השנייה שהועלתה לסדר היום נוגעת לתקציב הישיבות העומד על כמיליארד שקל בשנה. בנושא זה מוצע להקים גוף חדש שייקרא "המועצה להפצת תורה (המל"ת)". הגוף החדש ירכז את הטיפול הכולל במכלול הנושאים הקשורים להמשך פיתוח לימוד התורה במדינת ישראל, תוך התחשבות בצורכי החברה והמדינה, ושמירה על חופש הדת. צורכי המדינה, עפ"י הגדרת המסמך, הינם: "טיפוח תלמידי חכמים, שאיפה להרחבת לימוד התורה בכל שכבות החברה בישראל, קידום הגיוס לצה"ל וביסוס תורה שיש עמה מלאכה".

בנוסף הועלו במהלך סוף השבוע פתרונות נוספים אפשריים במגוון הסוגיות הקשורות לנושאי דת ומדינה - בעיית הגיור, תחבורה ציבורית בשבת, בתי הדין הרבניים ועוד. ד"ר אשר כהן טען בהרצאתו כי המשותף לכל הנושאים הללו הוא שהמציאות, מאז נקבעו ההסדרים והסטטוס-קוו בנושאים הללו בשנות קום המדינה ועד היום, השתנתה לבלי היכר, וכי שינוי זה גורם לחוסר רלוונטיות של ההסכמות ומחייב את פתיחתן לדיון ציבורי מחודש.

בפאנל מסכם בהשתתפות חברי הכנסת מהסיעות השונות נשמעו תגובות שונות ביחס להצעות הללו. דוברי 'יש עתיד' היו החריפים ביותר ביחס לצורך, או אף החובה, לשנות את הסטטוס קוו ולערוך בו שינויים מרחיקי לכת. ח"כ הרב דב ליפמן הסביר כי גם הציבור החרדי משתוקק לשינויים הללו, וסיפר על קבוצה של בחורי ישיבה בגילאי 18-20 מבני ברק עימם הוא נפגש לפני מספר שבועות, והם הסבירו לי כי הם רוצים להתגייס ומחכים למסגרת מתאימה. כמו כן סיפר הרב כי אחד מרבני 'העדה החרדית', אמר לו שהצעדים לגיוס החרדים ולעידוד לימודי החול הינם חשובים וקריטיים להמשך הקיום של הציבור החרדי פה, ועודד אותו להמשיך לפעול לטובת העניין אף אם לא יקבל לכך תמיכה פומבית.

ח"כ אורי אורבך טען כי יש להיות זהירים ופרקטיים, ולבחור את הנושאים המרכזיים בהם יעיל וניתן לשנות, ולהתמקד בעיקר בהם. הוא טען שניירות העמדה שהוצגו נותנים קריאת כיוון נכונה אך לא פרקטית דיה, אך הבטיח כי בקדנציה הקרובה יחולו שינויים משמעותיים בנושאי דת ומדינה. בהתייחסות ל'ברית' עם לפיד הסביר אורבך כי לא מדובר בברית אסטרטגית, אלא בברית של אינטרסים משותפים בתקופת המו"מ.

חבר הכנסת זאב אלקין אמר גם הוא כי יש לערוך שינויים במספר נושאים הנוגעים לענייני דת ומדינה, בראש ובראשונה במציאת פתרון הנישואין לכל אותם מאות אלפי עולים מחבר העמים שאינם יכולים ולהירשם לנישואין בארץ בכל דרך שהיא, וכמו כן בנושא התחבורה הציבורית בשבת. "עם זאת", הדגיש אלקין, "יש לזכור כי שינויים כאלו יש לערוך רק בהידברות ובהסכמה רחבה, ובדרך-כלל רצוי לטפל בהם דווקא באופן של הסדרה ולא בחקיקה, שגורמת לנזקים רבים, ועלולה לחזור לציבור החילוני כבומרנג בעוד מספר שנים, כשלציבור החרדי יהיה כוח פוליטי רב יותר".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
 צילום: דוברות המשטרה

בצל ההסלמה הביטחונית: המשטרה מתגברת את כוחותיה

קרא עוד