סגור

הנואם הצעיר ביותר והסרוג בוועידת החינוך של גדעון סער: "הנחלת הידע הופכת פחות ופחות רלוונטית"

השר לשעבר שמבקש לחזור לשדה הפוליטי, יקיים מחר ועידת חינוך, בהשתתפות הנשיא, אנשי מקצוע ואקדמיה. נואם נוסף הוא אביתר וייס שרק לאחרונה סיים י"ב בישיבת 'נחלים': "הקליינטים של מערכת החינוך הם התלמידים וחובה לשמוע את דעתם"

משה ויסטוך
כט באב התשעז
,
21 באוגוסט, 2017 17:24
סער בביקור בבית ספר בבנימין

סער בביקור בבית ספר בבנימיןצילום: דוברות מטה בנימין

גדעון סער ממשיך בניסיונותיו לפלס את דרכו לקדמת הבמה הפוליטית. מחר (שלישי) צפויה להתקיים ועידה מיוחדת בנושא חינוך, בה שר החינוך לשעבר את משנתו החינוכית ודרכי הפעולה שבהם לדעתו צריכה המדינה לנקוט כדי להצעיד את תלמידי ישראל קדימה.

תכניתו של סער, תוצג בנוכחותו של נשיא המדינה וידידו הקרוב ראובן (רובי) ריבלין, והיא תוגש גם לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט.

מי שגיבש את עיקרי הדברים זו ועדת היגוי בראשותו של שר החינוך לשעבר, בה נטלו חלק גם שלושה מנכלי משרד החינוך לשעבר, ד"ר שמשון שושני, דלית שטאובר וזבולון אורלב, בכירים ברשתות חינוך, מנהלים ומורים.

בכנס שיתקיים מחר צפויים לנאום אנשי מקצוע ואקדמיה רבים בתחומי החינוך, ומי שעתיד להשתלב בין שלל הדוברים הוא אביתר ויס בן ה-18 משהם שזה עתה סיים את לימודיו.

"אחד הדברים שעלו מהשיח בנושא מערכת החינוך", הוא אומר ל'כיפה', "זה שצריך לדבר גם עם בני הנוער". לדבריו התלמידים הם "הקליינטים של מערכת החינוך וחובה לשמוע את דעתם ואת השקפת עולמם בנושא, לכן שמחתי לראות שמיישמים את זה ובין כל הדוברים המכובדים נותנים מקום גם לקולם של בני הנוער".

ויס, בוגר ישיבת נחלים משהם שבקרוב יתחיל ללמוד בישיבת ירוחם, מספר כי בשנה האחרונה הוא היה שותף עם בני נוער נוספים בצוות שהוקם במטרתה "לתרום ולשנות במערכת החינוך על פי השקפת העולם שלנו". הקשר עם אנשיו של סער נוצר לאחר שאחד מחברי הצוות דיבר בכנס אחר "ובהמשך קיבלנו פניה ממארגני הועידה של סער שביקשו שנבוא ולדבר גם אצלם".

בועידה עצמה הוא צפוי להצביע על כך שלדעתו מערכת החינוך הופכת להיות פחות משמעותית כלפי תלמידיה, "כיום עסוקים בעיקר בהנחלת ידע שעם השנים הופך לפחות ופחות רלוונטי וגם אם הוא היה רלוונטי, התלמידים שוכחים אותו מהר מאוד וחלקו לפחות לא תמיד עוזר להם בהמשך חייהם".

עדות לכך הוא נותן בשימוש שעושים בנתוני תעודות הבגרות בצבא ובאקדמיה, "ניתן לראות שגם לשני הגופים האלה, שמשתמשים בתעודת הבגרות ככלי סינון, ניתן להתקבל בדרך זו או אחרת גם ללא תעודת בגרות". לדבריו, "תעודת הבגרות לא מנבאת הצלחה ולא בהכרח נותנת כלים למחזיקים בה להצליח בחיים הבוגרים".

פעילות בבית ספר חילוני

מכשיר את התלמידים להצלחה?צילום: צילום מסך מדף הפייסבוק של אורות נתניה

בעוד אביתר מדבר על שינוי מערכת החינוך מזווית ראייתם של התלמידים, בועידה צפוי סער להתמקד במעמד המורים. למשל, אחד מסעיפי תכניתו הוא מתן אפשרות למורים בעלי תואר שני עם ותק של עשר שנים, לעבוד ב-50% משרה ולהתפנות לדוקטורט מבלי ששכרם ייפגע, או מתן מלגות קיום גבוהות ומימון לימודי החינוך למועמדים בעלי נתונים גבוהים בתמורה להתחייבות לעסוק בהוראה שבע שנים.

בנוסף התכנית שמה דגש על הקניית מיומנויות אישיות ורגשיות בתהליך הכשרת המורים וליווי וחניכה למורים מתחילים.סער עצמו אומר כי "המפתח לשינוי במערכת החינוך הוא מהפך במעמד המורה".

לשיטתו, "איכות מערכת החינוך תלויה באיכות מוריה, והתוכנית מתמקדת בצעדים שיש לבצע כדי להשאיר את האנשים הטובים במקצוע". זאת "כדי לחולל את השינוי במעמד המורה ולהחזיר את ההוראה להיות מקצוע מבוקש".

אז מה צריך לעשות כדי לשפר את איכות מערכת החינוך? ויס משוכנע שמעבר לעיסוק החשוב במעמד המורים, צריך להתמקד בשני מישורים נוספים והם מתן זהות לתלמידים והקניית כלים וכישורים המתאימים לתקופתנו.

"פעם זהות הייתה עסקת חבילה", הוא מנתח, "מי שגדל בבית מסויים עם חינוך מסויים, המשיך למסלול חיים די ברור ומובנה שנגזר מהסביבה בה הוא צמח. כיום יש מורכבות הרבה יותר גדולה ויש סקאלה מאוד רחבה שמאפשרת לכל אחד לבחור את מקומו. זאת אומרת שגם אם אני מחזיק באידאולוגיה מסויימת בנושא אחד, זה לא אומר שגם בעניין אחר אני צריך לחשוב אותו הדבר ומערכת החינוך צריכה להסתגל לשינויים האלה".

בהמשך הוא מתייחס גם לצורך של התלמידים בקבלת כלים מעשיים ואפקטיבים להמשך מסלול חייהם, "שוק העבודה כיום שונה לחלוטין מפעם. המקצועות שונים ובית הספר צריך לדעת ללמד הסתגלות למצבים חדשים. הרי כיום אין כמעט מצב שבו אדם עובוד כל חייו באותה עבודה או אפילו באותו המקצוע. אנשים עוברים שינוי ועושים הסבה וזה משהו שבית הספר צריך להכין אליו את התלמידים".

עניין נוסף שויס חושב שצריך להתמקד בו, הוא היכולת לפתח קשרים אישיים בעולם וירטואלי, "כולנו מאוד מחוברים למסכים ולרשתות החברתיות, לכן חשוב לשמור על היכולת לתקשורת בין אישית ולקיום מערכות יחסים ממושכות עם חברים ומכרים ולא להסתפק רק במסרים קצרים שמאפשרים לנו בוואטסאפ או בפייסבוק. הייתי רוצה שגם כאן מערכת החינוך תיכנס לעובי הקורה ותדע לתת את המענה לסוגיה הזאת".

לסיום הוא חוזר מעט לקשר שבין השקפת עולמו ולעובדה שהוא עומד לנאום בכנס של גדעון סער, "אני מאוד מתחבר ומעריך אנשים שמעוניינים לעשות שינויים כדי להיערך לעתיד ולשפר את המצב הקיים. זו אחת ממטרות אנשי החינוך לא לקפוא על השמרים, אלא להיות כל הזמן בתנועה ובחשיבה מתקדמת".

22.08.2017

1. ידע זב דבר חשוב מאוד. (משה פרידמן)

ידע זה לא עוד כלי, שכשצריך אותו אפשר לחפש בגוגל. ידע זה משהו שהוא חלק מהאישיות שלנו. לא ניתן להחליף הכרות עם תהליכים היסטוריים חשובים ביכולת התיאוריטית לחפש אחריהם כשנזקקים להם. לא ניתן להחליף ידע באזרחות והכרות עם עקרונות הדמוקרטיה בגוגל. אי אפשר להחליף את ההבנה מהו מדע, איך נראה מחקר מדעי, ומהם העקרונות הבסיסיים של המדע המודרני בויקיפדיה.

גם הטענה שלא זוכרים כלום מהבגרות היא טענה לא נכונה. אולי הרבה פרטים לא זוכרים, אבל יש חשיבות רבה מאוד ללמוד בשנות התיכון הרבה נושאים. זה נכנס לנפש, ובהחלט מקבלים מזה המון.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בנט. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

ראש הממשלה ההייטקיסט הראשון: למה זה צריך להדאיג אותנו?

קרא עוד