המשנה ליועמ"ש: רוצה לטפל בכל מקרה הדרת נשים שמתרחש

בדיון על הדרת נשים שנערך בועדה לקידום מעמד האשה, תקף מנכ"ל 'חותם' את עו"ד זילבר וטען שהיא חורגת מסמכויותיה ומדירה קהלים רבים. ח"כ עזריה: "את הטרנד עצרנו, אך יש דפוסים שחוזרים על עצמם"

משה ויסטוך
כג באדר התשעז
,
21 במרץ, 2017 12:49

הוועדה לקידום מעמד האשה דנה היום (ג') בכנסת במסקנות דו"ח לשכת היועמ"ש בנושא הדרת נשים. המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר הצהירה, כי היא מעוניינת לטפל בכל מקרה הדרה באופן אישי. לעומת זאת, נציג 'חותם' התריע כי העיסוק בכך הפך להיות כה קיצוני עד שהוא מדיר ציבורים שלמים.

מנכ"ל הארגון עמיטל בראלי, תקף בדיון את פעילותה של זילבר והביא כדוגמא מקרה שבו נאסר על סטודנטיות דתיות מאוניברסיטת בר אילן, לקחת חלק במסיבה שנערכה במתחם האוניברסיטה. לדבריו, "הסטודנטיות ביקשו בקשה מאוד טריוויאלית, לרקוד במסיבה יחד עם כולם, אבל בגלל הצורך המצפוני והדתי שלהן הן ביקשו לרקוד מאחורי מחיצה. הדבר הזה נאסר עליהן בשם הדרת נשים. כל מי ששומע את הדבר הזה מבין שאנחנו לקחנו את הנושא הזה של הדרת נשים למקום אחר לחלוטין ממה שהוא אמור להיות".

בראלי ציין כי למרות שגם הוא מתנגד להדרת נשים, המשנה ליועמ"ש לוקחת לדעתו את הנושא למחוזות לא נכונים ובסופו של דבר פוגעת בלא מעט אנשים. "כולנו מתנגדים להדרת נשים", הוא אמר והוסיף, "שמענו את עורכת הדין דינה זילבר שעשתה הרבה מהלכים מעבר למחויבות הרגילה שתחת משרדה, ואנו רואים שהדרת הנשים עברה מטיפול בהדרת נשים, להדרת ציבורים נרחבים מהמרחב הציבורי, וסתימת פיות כיוון שלא ניתן לחלק מהציבור להביע את הצרכים שלו בצד התרבותי ואפילו בצד הרוחני".

לטענתו, "הרוח הזו שעורכת הדין דינה זילבר מביאה איתה מגיעה להקצנה שאוסרת על ציבורם שלמים להביע את הצורך התרבותי שלהם בשם האג'נדה של הדרת נשים".

מי שלא הסכימה עם בראלי היא ח"כ רחל עזריה מכולנו שאמרה כי "תופעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי הלכה וצברה תאוצה החל משנת 2000 עד לפני חמש שנים, ולא הייתה שום התנגדות אליה. הרגשנו זאת בירושלים בצורה מאוד חריפה, היינו קמות בבוקר ומגלות על חנות דגים שהיא נפרדת, בנק, דואר וכמובן אוטובוסים. את הטרנד הזה עצרנו, בין השאר בעזרת עתירות לבג"צ והעלאת המודעות, אבל כל הזמן יש את הדפוסים שחוזרים על עצמם".

בנוגע לתקצוב הופעות ואירועים דרך תרבות תורנית היא אמרה, "קיבלתי תלונות מכמה אומנים שדורשים מהם שאישה לא תופיע איתם, אפילו לא כנגנית, על אף שהאירוע אינו דתי אלא הופעה רגילה. אחד האומנים אמר שהפתרון שהוא גיבש בלהקה שלו, שהוא מוכן שהנגנית הנוספת בלהקה לא תופיע בתנאי שהקהל ישב בנפרד. צריך הגדרה מתי זה ציבור מיוחד שצריך להתייחס אליו אחרת ומתי זה אירוע שהעירייה מחויבת לכללים שיש בחוק ופתוחים לציבור הרחב ונשים אינן מודרות ממנו".

בעניין שירותי הדת, אמרה ח"כ עזריה כי "מאז הקדיש המפורסם של רחלי פרנקל על בנה נפתלי ז״ל, עלה למודעות הצורך של נשים לומר קדיש בזמן הלוויה. הייתי במספר אירועים שהדבר לא נעשה בקלות על אף שאין מניעה חוקית, צריך לתת את הדעת גם לנושא הזה בדוחות הבאים."

עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה טען בדיון כי משרד המשפטים ולשכת היועמ"ש "באופן חד משמעי עוברים על החוק". לדבריו לא רק הוא טוען כך, אלא "אומר זאת למשל היועץ המשפטי של עיריית תל אביב שאומרי שקיבל פנייה מעורכת הדין דינה זילבר המנוגדת לחוק שדורשת ממנו להשתמש בסמכות שאין לו".

עו"ד זילבר השיבה לטענה ואמרה כי "אמנם המשפט אינו חזות הכל, והסוגיה אכן מורכבת, אך המשפטנים אינם פטורים מהחובה שלהם לפעילות אקטיבית של מניעת אפלייה וקידום השוויון".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
 צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ

שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד בעורף

קרא עוד