המדינה לבג"ץ: "דוחה את הנסיון להחיל על ישראל אמות מידה מחמירות מהמקובלות בעולם"

מדינת ישראל הצהירה כי חוק ההסדרה הוא "אינטרס לאומי, חברתי, מדיני ואנושי מן המעלה הראשונה" וכי אי יישומו יוביל "לאירוע המדיני בטחוני של עקירת יישובים/שכונות", לו "השלכות רוחב דרמטיות". השרה שקד: "החוק מכיר בכך כי עוול אינו נפתר בעשיית עוול אחר"

חדשות כיפה משה ויסטוך 21/08/17 20:31 כט באב התשעז

המדינה לבג"ץ: "דוחה את הנסיון להחיל על ישראל אמות מידה מחמירות מהמקובלות בעולם"
שרת המשפטים איילת שקד, צילום: פלאש 90. יונתן סינדל

מדינת ישראל הציגה הערב (שני) את תשובתה לבג"ץ בנושא חוק ההסדרה ואמרה כי הוא עומד "הן בקריטריונים של המשפט הבינלאומי והן במבחני המשפט הישראלי".

החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, שעבר בכנסת בפברואר האחרון, החל כהצעת חוק פרטית ובהמשך קיבלה תמיכה ממשלתית ועברה פה אחד בוועדת השרים לענייני חקיקה.

הממשלה הגישה את תשובתה לבג"ץ באמצעות עו"ד ד"ר הראל ארנון, בוגר אוניברסיטת הארוורד ומומחה למשפט חוקתי ודיני יהודה ושומרון. זאת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הצהיר כי תהיה לו בעיה להגן על החוק כפי שהוא עבר.

"עמדת ממשלת ישראל", נכתב בתשובה, "היא כי חוק ההסדרה עומד הן בקריטריונים של המשפט הבינלאומי והן במבחני המשפט הישראלי". בהמשך נכתב כי "ממשלת ישראל דוחה את הנסיון להחיל על מדינת ישראל אמות מידה שונות ומחמירות מאלו המקובלות בעולם".

עוד עלה מן התשובה כי החוק "נותן מענה אנושי מידתי וסביר למצוקה אמיתית של תושבים ישראלים אשר בנו את ביתם בתמיכת גורמים ממשלתיים במהלך השנים ונותן לבעלי הקרקעות הפלסטיניים אפשרות לקבל תמורה הולמת לזכויותיהם".

עמדת הממשלה היא שהסדרת בתיהם של המשפחות הישראליות ביהודה ושומרון הוא "אינטרס לאומי, חברתי, מדיני ואנושי מן המעלה הראשונה".

לעומת זאת טוענת המדינה כי במידה ולא יוסדרו הבתים, לדבר יהיו השלכות שליליות ומשמעותיות, "לאירוע המדיני בטחוני של עקירת יישובים/שכונות השלכות רוחב דרמטיות".

לסיום נכתב כי המדינה מצפה מבית המשפט שיאפשר לה לקיים את מדיניותה ויידע "לשמור על איפוק וריסון", זאת במטרה, "להביא פתרון מאוזן ומידתי למציאות בלתי אפשרית לכלל האוכלוסיות, מציאות שממשלות ישראל לדורותיהן היו שותפות לה".

בתחילת השבוע הוציא השופט ניל הנדל צו ביניים שהקפיא את יישום חוק ההסדרה עד לאחר חגי תשרי. זאת בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החוק על ידי עותרים פלסטיניים וארגוני שמאל.

השופט הנדל

הוציא צו ביניים. השופט הנדלצילום: פלאש 90. מרים אלסטר

שרת המשפטים, איילת שקד התייחסה לתשובת המדינה לבג"ץ ואמרה כי "חוק ההסדרה נותן מענה למצוקתם של אלפי משפחות ישראליות, שבתיהן נמצאים בסכנת הריסה והקפאה על ידי הפקעת זכות השימוש, באופן זמני ועד להסדר קבע".

לדבריה, "החוק מכיר בכך כי עוול אינו נפתר בעשיית עוול אחר. הוא יאפשר הסדרת קרקעות ביו"ש וימנע עקירות כואבות ומיותרות שאינן מתקבלות על הדעת במדינה ריבונית".

"כמו כן", הוסיפה שקד כי הוא "ידאג לתת מענה גם לבעלי הקרקע בו יוכלו לבחור בין פיצוי כספי מוגדל לבין קרקע חלופית. הפגיעה בזכות הקניין מידתית ומלווה בשיפוי נדיב, משמעותי הרבה יותר משיפוי שניתן כיום בחוק הישראלי". 

בנוסף היא ציינה כי "החוק נותן מענה גם לבעלי הקרקע כי הם יוכלו לבחור בין פיצוי כספי מוגדל לבין קרקע חלופית. כיום החוק הפלסטיני מעצם קביעתו כי עונש מוות מוטל על מוכרי קרקעות ליהודים , אינו מאפשר מכירה". 

לסיום היא אמרה כי "פגיעה מינורית זו בחופש הקניין נעשית לתכלית ראויה של הסדרת אלפי מבנים ומניעת פגיעה באלפי משפחות. תודתי לד"ר הראל ארנון על מלאכת מחשבת בהסברת הרציונל של חוק ההסדרה".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן