חדשות כיפה

הבית היהודי הדתי-חילוני

עניינה של מפלגת הבית היהודי היא ביסודה להילחם על תחיית האומה בארצה על פי תורתה. עתה, זו הפעם הראשונה שלמפלגה זו יש מאווים אחרים, והעניין של הדת במדינה נעשה שולי ולא מטופל כראוי

הרב שלמה אבינר

הרב שלמה אבינרצילום: הרב שלמה אבינר

מפלגת הבית היהודי היא ביסודה מפלגה דתית-לאומית אשר עניינה להילחם במסירות נפש על תחיית האומה בארצה על פי תורתה.

כמובן, העיקר הוא להרבות אמונה באומה ואהבה באומה, וזה מה שיביא את תחיית הקודש, אבל בינתיים, יש גם צורך במפלגה שתאבק כדי שלא תהיה הפקרות ולא יהיה חורבן של הדת במדינה.

זה תפקיד שמלאה המפלגה הדתית-לאומית, לדורותיה ולגלגוליה, יותר או פחות טוב, אבל בסך הכל, היא עמדה על המשמר.

עתה, זו הפעם הראשונה שלמפלגה זו יש מאווים אחרים, והעניין של הדת במדינה נעשה שולי ולא מטופל כראוי.

כמובן, אין הכוונה להצהרות להגדרות תאורטיות שהן יפות מאוד, אך אינן מחייבות דבר, אלא לעובדות, שהן מצערות: ישיבות, מעמד הרבנות הראשית, חוקי נישואים, גיור ועוד. הסיבה לכך הוא האישיות של העוסקים במלאכה. כבר בהתחלה נבחרה ח"כ חילונית, דבר שהוא די חריג, אך לא מטריד, כיון שהיו 12 ח"כ, הרי לנו מפלגה 1211 דתית ו1/12 חילונית. אבל למעשה, מי שמנהיג עתה בפועל את המפלגה הוא קוואדריומוירט של אנשים,על פיהם יישק דבר: יו"ר שהוא דתי למחצה, אותה ח"כ שהיא חילונית, היועץ הפוליטי שהוא דתי למחצה, ויועץ התקשורת שהוא חילוני. הרי מפלגה 87 חילונית ו81 דתית ,שפתה כי תירש גבירתה.

כמובן, מצב זה מפריע מידי פעם לח"כ זה או אחר, אך כאשר הוא הוא מדבר יותר מדי, כאשר הוא דובר אמת, הוא מושתק בדרכים שונות.

וכדי לבטל את השפעת הציבור הלאומי-דתי, חוקקה חוקה חדשה למפלגה, המעצימה את סמכויות היו"ר, ומנתקת את המפלגה מבוחריה.

כך שנוצר מצב שלציבור הלאומי-דתי יש מפלגה שאינה ממש לאומית-דתית. הדבר נובע מהסבלנות הידועה והבעייתית של אותו ציבור, שפעמים רבות מתבלבל בין הנושא למושא, כלומר בין החילוניים לחילוניות, לומר אינו מבין שיש לכלכל גם יחד אהבת החילוניים עם שנאת החילוניות.

משל למה הדבר דומה, לעיתון מסויים אהוב מאוד על ידי הציבור הלאומי-דתי, שהוא 90% חילוני כאשר קוראיו הם 90% דתיים.

מובן מאליו, שמצב כזה לא יוכל להימשך לעד. המפלגה הולכת ומאבדת את בסיסה האלקטורלי החזק והעיקרי, שהוא הציבור הדתי-לאומי. לא ידוע מתי תהיינה הבחירות הבאות, אבל הן תהיינה. ולא לעולם חוסן - אם לא יתוקן מצב, ולא באופן קומסטי-מרדים-מרגיע אלא באופן שרשי.

כמובן, אין בכל זה נימה אישית. זה ויכוח עקרוני שאינו מבטל ידידות ונעימות. אהבה אינה חוסמת חילוקי דעות חריפים, וחילוקי דעות חריפים אינם מבטלים אהבה.

עקבו אחרינו בטוויטר
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

איתמר בן גביר צילום: פלאש 90, יונתן סינדל

בן גביר משיב לאורבך: "אתה יודע את האמת בדיוק כמוני"

קרא עוד