האם סאגת אלי אוחנה והבית היהודי העידה על היחס המזלזל והמתנשא של הציונות הדתית כלפי בניה יוצאי עדות המזרח? את שאלה הזאת ניסו לברר אמש (ב') בכנס מיוחד, שנערך ביוזמת 'מרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן, שעסק בנושא.
"כאשר אנחנו מדברים על מערכת היחסים בין הציונות הדתית לבין יהודי ארצות המזרח", אמר ד"ר שמעון אוחיון יו"ר המרכז שמקדם את מורשת יהדות המזרח, "הרי שמדובר במערכת יחסים מורכבת ומיוחדת".
לדבריו, "היו תקופות בהן הציונות הדתית חיבקה את יהודי המזרח ובתמורה קיבלה את נאמנותם בקלפי. לצערי היו גם תקופות בהן הציונות הדתית והמפד"ל שכחו את יהודי המזרח".
כדוגמא לכך הביא אוחיון את סיפור הצבתו של אלי אוחנה ברשימת הבית היהודי והביקורת הקשה שמהלך זה ספג, עד שהכדורגלן לשעבר החליט לפרוש כיממה לאחר מכן, "פרשת אלי אוחנה והבית היהודי לא הוסיפה כבוד ליחסים בין הצדדים".
בנוסף לכך הוא האשים את התקשורת המגזרית ואמר כי "העיתונות של הציונות הדתית, התעלמה כליל מן הדיונים של וועדת ביטון שנמשכו חמישה חודשים, ועסקו בצורך של שילוב מורשת יהדות המזרח בתכני הלימוד במערכות חינוך וחברה".
לצד זה, הקפיד אוחיון לציין כי בעבר הציונות הדתית הצילה את יהדות המזרח "ממשבר חמור של מעבר מחברה מסורתית לחברה חילונית, ושילבה אותה במערכות החמ"ד. החיבוק והתמיכה של הצינות הדתית, הביאו לכך שיהודי המזרח תמכו והעצימו את כוחה הפוליטי של הציונות הדתית".
סממן להתנשאות? אוחנה ובנטצילום: הבית היהודי
"את היחסים בין הציונות הדתית ליהודי המזרח ניתן להגדיר כסולידריות מתנשאת", כך אמר ד"ר אבי פיקאר מאוניברסיטאת בר אילן שהוסיף כי "מצד אחד זוהי התנשאות שמקורה במורשת קולניאלית, תחושת עליונות ומצד שני אתוס שאומר 'כולנו יהודים'. יש שיאמרו שמדובר בסך הכל במס שפתיים".
לטענתו, "כל מי שמתבונן מהצד במערכת היחסים הזו לא יוכל להתעלם מהסתירה בין הסולידריות מצד אחד להיררכיה הברורה מצד שני".
מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, טען בכנס כי בקרב מוסדות החינוך בציונות הדתית עדיין ניתן להבחין ביחס לא שיוויוני כלפי בני עדות המזרח, "בניסוי שערכנו, שלחנו שני עובדים שלנו לרשום את ילדיהם לאחד ממוסדות החינוך של הציונות הדתית. לעובד הראשון, השייך לבני עדות המזרח, נאמר להשאיר את שם בנו ברשימת המתנה, ולעובדת השנייה, שמוצאה אשכנזי, נאמר לרשום מיידית את ילדיה".
למרות דברים אלה, הדגיש שטח כי הפערים מצטמצמים עם השנים, "לפי מחקר עדכני שעשינו עולה כי הפערים החברתיים בין בתי הספר המעורבים לנפרדים בתחילת מגמה של צמצום. הדבר מצביע על כך שגם ההפרדה בין אשכנזים לעדות המזרח במוסדות החינוך של הציונות הדתית, כנראה הולכת ומצטמצמת אך עיקר התהליך עוד לפנינו".