התקשר אליי לאחרונה חוקר פולני מקראקוב שכותב דוקטורט על קהילות דתיות אנטי ציוניות, וביקש לפגוש אותי. ישבנו בבית קפה בסינמה סיטי, רשימה ארוכה של שאלות לפניו. הוא רצה לדעת את ההבדלים המדויקים בין סרוגים לחרדים, להבין את פרטי הפרטים של ההשקפות בכל תת מגזר וקהילה.
הוא לא יהודי אבל שם המשפחה שלו דושינסקי (כמו אחד האדמו״רים האנטי ציוניים הבולטים), הוא ביקר בישראל כבר 11 פעמים, גר חצי שנה בבני ברק וחולם לעשות ״גוי עליה״ (הגדרה שלו). כשאני דיברתי על סבא רבא שלי ששרד את אושוויץ ועל שמו אני נקרא מרדכי, הוא סיפר על סבתא רבא שלו שנעצרה כשהבריחה מזון לגטו במסגרת השוק השחור. אני עונה באנגלית הוא כותב בפולנית, ועל כל שאלה שעוברת הוא מסמן איקס קטן.
כשהוא סיים את כל השאלות ראיתי שעל הנייר שלו נשארה שאלה אחת רוצה הוא שאל קצת בחשש: ומה אתה באופן אישי כאדם מאמין חושב על ההתנגדות הדתית לציונות? לא התכוננתי לשאלה הזאת אז פשוט ביקשתי ממנו להסתכל אחורה על הנוף של ירושלים הבנויה שפרוש מאחורינו.
והסברתי: אני דתי בגלל שאני ציוני. בדור שלנו לא ראינו את הים נבקע, את מעמד הר סיני, גם לא את גילוי השכינה במקדש. אבל אני מכיר אנשים שהיו באושוויץ ורואה עכשיו מהחלון של בית הקפה את המנופים שבונים את ירושלים והם ההופעה הכי גלויה של אלוקים במציאות שלי. את התשובה הזאת הוא לא רשם במחברת. אולי כי היד שלו היתה עסוקה בלהסוות דמעה.