משנקבעו ימי ספירת העומר בתורה, היו אלו ימים של ספירה טכנית לכאורה, לצורך קביעת לוח זמנים מזמן עומר התנופה שהבאנו למחרת הפסח ועד להקרבת מנחה חדשה לה' ערב חג השבועות. לשון הפסוקים תבעה מאתנו לספור "שבע שבתות תמימות"
סדר הפסוקים : ספירה תמימה – קורבן מנחה – חג שבועות הידוע כחג מתן תורה. קורבן מנחה הוא "מתנה", דורון כפי שפרש הרשב"ם ומטרתו להניח את דעתו של המקבל.
את קורבן המנחה הראשון בתנ"ך מצינו בסיפור קין והבל ושם גם למדנו כי הקב"ה יכול לדחות את המנחה, שהרי ה' שעה אל מנחתו של הבל ואל מנחתו של קין לא שעה. אל מנחת העומר אנחנו נערכים במשך 50 יום, אבל הביטוי שמופיע במקרא הוא " שבע שבתות תמימות"
רוב העיונים בסוגיית הספירה מנסים לדייק את שבע השבתות ולענות על השאלה, מאימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות – הדיון כאמור, לרוב, יתמקד בספירה הטכנית. אך מהי אותה תמימות שתבע מאתנו הקב"ה? האם היא מסתכמת בספירה?
במקורם ימי ספירת העומר הם ימים של ציפייה ושמחה לקראת מתן תורה וימי ההכנה הארוכים, מקרבים אותנו לרגע השיא. אבל ארע דבר. לאחר חורבן בית שני, בימי ספירת העומר ובזמן מרד בר כוכבא, מתו 24 אלף מתלמידי רבי עקיבא שעל פי המסורת "לא נהגו כבוד זה בזה" - נדחתה המנחה! ימי השמחה נמהלו באבל .
המסר ברור. כדי להיות ראויים לקבלת התורה, כדי שתתקבל מנחת העומר, אנחנו צריכים שתהיינה לנו שבע שבתות תמימות. לא רק בספירה אלא במהות. תני ר' חייא שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושין רצונו של מקום. (ויקרא כח ג מדרש רבא).
שלמות הספירה צריכה לשמש כעמוד ענן לפני המחנה, אבל המחנה צריך שתהיה בו שלמות מהותית , של התנהגות שאין בה פגם.
כבר כתב בעל הסולם במאמר הערבות: "לא ניתנה להם התורה בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל אם מסכים הוא לקבל עליו את המצווה של אהבת הזולת בשיעור הכתוב, 'ואהבת לרעך כמוך' בכל שיעורו".
הימים של ספירת העומר הם מסע של תיקון לקראת קבלת התורה. תיקון פרטי ותיקון כללי, לעשות את העולם מקום טוב יותר, לעשות אותנו ראויים יותר, להיות ערבים זה לזה , לאהוב את רענו.
יש לנו ערבות גם כלפי בנינו שנותרו שבויים ברצועת עזה. כלפי הוריהם ובני משפחתם. שאם היו אלו בנינו וודאי לא היינו שותקים. מוטל עלינו לספור עם המשפחות את ימי העבדות ולעזור להן לצאת לחירות. לנהוג בהם בכבוד ולא להיכשל במקום שנכשלו בו תלמידיו של ר עקיבא.
אנחנו חייבים וחייבות להוכיח ערבות הדדית ולהשיב למשפחות גולדין, אורון ומנגיסטו את בניהם.
עומדות לנו שבע שבתות תמימות לתקן ואם לא נעשה כן, איך תתקבל מנחת העומר?
הכותבת היא מנכ"לית יד לאישה מרשת אור תורה סטון
קראו את כל הטורים שנכתבו על ידי נשות הציונות הדתית למען שלושת החטופים
פנינה עומרצילום: באדיבות המצולמת