אִם אֶת זֹאת תִּשְׁכְּחִי, תִּשְׁכָּחֵךְ הַשִֹמְחָה,
וּכְלִמָּה כְּמוֹ שֶׁמֶש תַּעַל,
וְיָצָא הַחוֹרֵש לשדה הַבּוֹכֶה,
ושאל לו רֵעוֹ: מה תחרוש בְּהֶמְתְּךָ?
וענה: את אדמת הַמַּעַל...
( "נופלת העיר"-נתן אלתרמן)
בימי ספירת העומר נהוג להזכיר את הצורך והחובה לדקדק בכל עניין שהוא בין אדם לחברו, יותר מבכל ימות השנה. יש חורף ויש אביב, ישנם ימי הסליחות ויש את ימי בין המצרים. לכל זמן ועת, והזמן הזה, ימי הספירה, מיוחד הוא למצוות שבין אדם לחברו.
"עשרים וארבעה אלף תלמידים היו לרבי עקיבא וכולם מתו בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה" (יבמות). הרב יעקב אריאל מסביר שהיו יכולים כולם יחד להיות ראויים להמשיך את מפעל רבם. אולם כשגבר הפירוד וכל אחד מהם לא העריך כראוי את חברו, התפוררה המורשת הרוחנית של רבם, ומגיפה השתוללה בהם. בל"ג בעומר הוסמך ר' שמעון בר-יוחאי להוראה, חזרה האחדות והחלה תקופה חדשה בתולדות ישראל.
רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים – סופה להתקיים (אבות י"א). מדוע התארגנות כזו, לשם שמים, תגשים מטרותיה? מן הסיבה הפשוטה והטבעית שלכולם יש מטרה משותפת וכולם נרתמים להשגתה. אין פה ענייני כבוד ואגו ואינטרסים, חוץ מאשר המטרה לשמה.
יש לנו אומה אחת, שכולנו גאות להשתייך אליה. יש לנו מדינה אחת, שכולנו אוהבות לחיות בה. יש לנו צבא אחד, ולכולנו יש בו ילדים אהובים. ויש לנו בנים שחייבים לחזור הביתה. זאת המטרה, והיא לשם שמים.
האחריות על כך היא של כולנו. אנחנו לא עוסקות באסטרטגיות מדיניות, אנחנו לא פוליטיקאיות, ואנחנו גם לא מפקדות בצבא, אבל אנחנו אימהות. ילדנו וגידלנו ילדים, חינכנו אותם וטיפחנו משפחות, וכולם יודעים – גם הגברים – שאין כמו הרגש של אמא, החום של אמא, האהבה של אמא והגעגוע של אמא. בין אדם לחברו הוא גם כל מה שבין אם לבנה. ויש חובה פשוטה ברורה ומחייבת להחזיר את הבנים לקבר ישראל.
אף אם כל השערים ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו, משום שעל כל השערים ממונים מלאכים, חוץ משערי דמעה שהקב"ה בכבודו ובעצמו מקבל בהם הדמעות, ויהי רצון שבזכותם ייפתחו לנו שערי אורה, שערי תקווה. שער הרחמים.
... ורץ בא וַיְבַשֵּׂר... וכֹחֵךְ כָּלָה.
רק הַבֵּן עוד חָבַקְתְּ לִישׁוּעָה גְדוֹלָה.
(נתן אלתרמן, שם)
הכותבת היא יו"ר אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית.
קראו את כל הטורים שנכתבו על ידי נשות הציונות הדתית למען שלושת החטופים
ליאורה מינקהצילום: באדיבות המצולמת