18 יום לעומר: "אם אשכחך הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו, תשכח ימיני"

בדיוק כפי שהזוג המאוהב לא שוכח במעמד החופה להיזכר בחורבנה של ירושלים, בשיא ימי הגאולה והשמחה על עצמאותה של המדינה, מחויבים אנו להזכיר את הבנים שעדיין לא שבו הביתה ולתמוך במשפחות שמייחלות לשובם

חדשות כיפה תמר הרשקוביץ 17/04/18 17:21 ב באייר התשעח

18 יום לעומר: "אם אשכחך הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו, תשכח ימיני"
מיזם ספירת העומר: נשים כותבות למען השבת הבנים, צילום: כיפה, באדיבות המשפחות

יש זמנים בהם אתה כל כך שקוע בשמחה של עצמך עד שאתה עלול להיות קהה חושים לחורבן שמתחולל סביבך. יש ימים בהם אתה שקוע באושר או בהצלחה גדולה ועלול לשכוח שיש אנשים שזקוקים לחסד, שנשרכים אי שם מאחור.

לא אצלנו היהודים. אצלנו זה לא יקרה. 

תורת החיים שלנו לא תאפשר לנו להקהות את חושינו ולהיות מלאים רק בעצמנו. אז ברגע השיא מתחת לחופה, כשהאהבה שלמה ומוחשית עד שכמעט ניתן לגעת בה, ומה צריך יותר מהמבטים הכמהים של בני הזוג? דווקא אז: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" משפט פשוט שאומר: חכו. עיצרו לרגע. אל תהיו מלאים מידי בעצמכם. אתם חלק מעם גדול. יש לכם אחריות כחלק ממארג אנושי שלם. עוד שניה תמשיכו לרקוד ולשמוח, רק לרגע תעצרו ותאמרו בגרון ניחר: "אנחנו לא שוכחים".

גם באבל כשהאדם עטוף בצערו וכמעט מאבד את עצמו בתהום של יגון על אבדן אדם קרוב, ננחם אותו בבניין ירושלים. נמשוך אותו למעלה מתוך בור החשכה על ידי התזכורת החשובה הזאת שכולנו קשורים אחד לשני, ואם ירושלים תהיה שלמה, גם השבר באדם הפרטי יתאחה. אנחנו חלק ממשהו גדול, יש לנו אחריות לירושלים, לעם היהודי. אנחנו אף פעם לא מנותקים מהסיפור. בלי הסיפור הגדול, השלם, אנה אנו באים?

כולנו יחד עכשיו בימי גאולה, הופכים עם כל יום של ספירה לעוד קצת בני חורין, מחכים לשיא שיגיע בחג שבועות 

לצד זה, אנו לא שוכחים שהכל נחרב בגלל שכל אחד מתלמידיו של רבי עקיבא היה מלא בעצמו ושכח שהוא חלק קטן מסיפור גדול. שיש לו אחריות לאדם שיושב לידו, שיותר חשוב לעצור לרגע ,להיזכר ולשוב אל הרגישות והחמלה, מאשר להמשיך לשעוט קדימה בעוד דף בלימוד.

כולנו עכשיו בימי גאולה. האם נשכח שיש עוד כאלו שצריכים להיגאל? שזקוקים לנו כדי לא להישכח מאחור?

בני הבכור משרת בצבא. אחריו עוד חמישה בנים יתנו את חלקם כשיגיע תורם, וכמונו עוד אין ספור משפחות, האם נוכל לשכוח את המשפחות המחכות? הרי הסיפור הזה הוא הסיפור של כולנו.

אז בימי חג ושמחה עצומים כל כך על שבעים שנות עצמאות, רגע לפני שנרים את הדגל, נעצור ונזעק בקול: "אם אשכחך הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו, תשכח ימיני".

ויום לפני חגיגת עצמאותנו, ביום הזיכרון- כשנישבר מצער וגעגועים על ההולכים לבלי שוב, נלחש בין הדמעות: "בחזרת הבנים ננוחם".

הכותבת היא מדריכת הורים, מעבירת סדנאות והרצאות ומחברת הספר "שאריות חיים".

קראו את כל הטורים שנכתבו על ידי נשות הציונות הדתית למען שלושת החטופים

תמר הרשקוביץ

תמר הרשקוביץצילום: באדיבות המצולמת

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן