להילחם גם בתופעת סרבניות הגט

עורך הדין ארתור שני מבקש להעלות למודעות את תופעת סרבניות הגט. לטענתו כיום יש יותר סרבניות גט מאשר סרבני גט: "סרבנות גט של נשים, הינה מעשה חמור בדיוק כמו סרבנות גט של גברים, שממדיו הולכים וגדלים תוך כדי העלמת עין של בתי הדין הרבניים"

חדשות כיפה עו"ד ארתור שני 14/07/20 12:32 כב בתמוז התשפ

להילחם גם בתופעת סרבניות הגט
עו"ד ארתור שני, צילום: באדיבות המצולם

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אישרה לאחרונה הטלת קנס כספי על אישה שמסרבת לקבל גט מבעלה במשך שלוש שנים וחצי, זאת למרות פסיקת בית הדין הרבני בעניין. על פי החלטת חיות, נקבע כי בכל יום שבו האישה ממשיכה בסירובה לקבל את הגט מבעלה, היא תשלם 220 שקלים. בכל 15 ימים, יעלה סכום הקנס היומי.

בהחלטה ציינה חיות כי "הטלת הקנס ניתנה לאחר ניסיונות ומאמצים רבים לשכנע את (האישה) להסכים לקבל את גטה, לאחר שהובהר לה כי זכויותיה ביחס ליתר תביעותיה לא יפגעו וכן לאחר שהוטלו עליה צווי הגבלה מכוח חוק הקיום - אך ללא הועיל". 

יש לקוות, כי החלטתה של חיות תסמן את הדרך לבתי הדין הרבניים בכל הקשור להפעלת סנקציות משמעותיות כלפי סרבניות גט, למרות הפרופיל התקשורתי הנמוך של התופעה.  

בשנים האחרונות, מבקשים בתי הדין הרבניים להפנות את הזרקור לכיוונם של סרבני הגט, מכיוון שמדובר בנושא טרנדי עם תשומת לב תקשורתית חיובית. לאחרונה, לדוגמה, התפרסם כי מנהל בתי הדין הרבניים פנה לבנק ישראל, בבקשה לגבש נוהל שיאפשר לבתי הדין ליישם את מלוא הסמכויות שמקנה להם החוק בנוגע לסנקציות על חשבון בנק של סרבני הגט.

בכך, מתעלמים בתי הדין הרבניים מהעובדות– כיום יש יותר סרבניות גט מאשר סרבני גט. נשים שמתנות את הסכמתן לקבל את הגט מהבעל בכפוף להשגת יתרונות דיוניים ואחרים: קבלת חלק גדול יותר ברכוש, קבלת יותר מזונות ילדים, קבלת משמורת על הילדים ועוד.

עקב לחץ מסיבי מצד ארגוני הנשים, הפכו בתי הדין הרבניים, אשר מרבית הציבור הישראלי תופס אותם עדיין כפרו-גברים, למוטים לטובת נשים באופן מובהק וחד-משמעי. סרבנות גט של נשים, הינה מעשה חמור בדיוק כמו סרבנות גט של גברים, בהיותו פוגע בזכויות יסוד של המסורב או המסורבת הפכה לעניין נפוץ, שממדיו הולכים וגדלים תוך כדי העלמת עין של בתי הדין הרבניים.

במקביל, יש לשנות גם את החוק כדי שיקל על סנקציות כנגד סרבניות גט: בעוד שהטלת סנקציות על גבר שמסרב לגרש את אשתו היא בסמכות בית הדין הרבני - כלומר בסמכות ההרכב שדן בתיק הספציפי - הרי ביחס לסנקציות על אישה המסרבת להתגרש מבעלה,  קובע החוק, כי הטלתן מותנית באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. במילים אחרות, הטלת סנקציות על גבר המסרב לגרש את אשתו אפשרית ללא פיקוח – ואילו הטלת סנקציות על אישה המסרבת להתגרש מבעלה מותנית באישור חריג. זוהי אפליה חמורה של סרבני גט לעומת סרבניות גט.

בטווח הארוך יותר, נדרשת עקירה של הבעיה מן השורש. הגיע הזמן להפרדה המתבקשת: גיטין, גירושים וכתובה הם נושאים דתיים, ועל כן ראוי והגיוני כי בתי הדין הרבניים ידונו בהם. בכל יתר התוצאות של הנישואים-  חלוקת רכוש, איזון משאבים ומשמורת על ילדים - ראוי שידונו רק בתי המשפט לענייני משפחה. לאחר הפרדה כאמור, גם תופעת סרבנות הגט, משני המגדרים - תפחת, משום שבתי הדין הרבניים לא יהיו מורשים לדון בסוגיות שאינן דתיות.

לסיכום: בידי בתי הדין הרבניים כלי ששימוש בו ימנע עוול מתמשך מאדם - גבר או אישה - המוחזקים כשבויים בידי בני או בנות זוגם, לעשות בהם כרצונם. כל סנקציה, ראוי שתוטל במשורה ולאחר שיקול דעת. אלא שמן הצדק, שהטלתה תיעשה באופן שוויוני להשגת מטרה ראויה של שמירה על זכויות יסוד, ללא הבחנה מגדרית.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין א. זיסמן שני העוסק בדיני משפחה וגירושים

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן