סגור

תתרגלי למעמדך כמסורבת גט

"היום אני מבינה שעורך הדין שלי יכול והיה צריך לבקש בעקבות פסק החיוב בגט הטלת סנקציות דוגמת שלילת רישיון הנהיגה של בעלי, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו, שלילת קצבת הביטוח לאומי שלו, ורשימת הסנקציות עוד ארוכה."

חדשות כיפה
יג באדר ב'
,
23 במרץ, 2016 11:42
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

התחתנו צעירים ויפים. הייתה בינינו כימיה, משיכה, הבנה ועזרה הדדית. שנינו מאותה העיר במרכז הארץ, לא גדולה מידי ולא קטנה, ושנינו עבדנו בעבודות יציבות. אני חושבת שנקודה המפנה ששינתה את הכל הייתה שנתיים וחצי אחרי החתונה, כאשר נולדה ביתנו הבכורה.

מטבע הדברים, כמו כל אישה אחרי לידה ראשונה נזקקתי לעזרה, תמיכה ומנוחה. הוא לעומת זאת לא הבין למה אני שוכבת או זקוקה לאמא שלי, ולא הצליח להתחבר אלי ואל הילדה. חשבתי שאולי מדובר בסוג של דיכאון אחרי לידה שהוא חווה שיחלוף עם הזמן. אחרי חודש בעוד אני התחלתי לחזור לעצמי, הרגשתי שבמקום שהמצב ישתפר לאט לאט הוא ממשיך להתרחק ממני. הוא עבד שעות ארוכות וחזר מאוחר מאוד בלילה, ולא עזר כלל בכל הקשור לתינוקת. הרגשתי שהראש שלו לא אתנו בבית, ושהוא מעדיף להיות באלף מקומות אחרים, רק לא איתי ועם הילדה.

אחרי מספר חודשים התחילו להגיע אלי שמועות שראו אותו מסתובב עם בחורות. חברה טובה שלחה לי תמונה בה הוא נראה מחובק עם בחורה צעירה, מה שאימת אצלי את החשדות שהוא בוגד בי ושכל ה"שעות נוספות" בעבודה, הן בעצם שעות נוספות שהוא הקדיש לבילויים עם בחורות. באחת הפעמים בהן הוא חזר מאוחר שעליו ריח בושם של אישה אחרת, שאלתי אותו בכנות אם הוא בוגד בי והוא הודה בכך בגאווה. הוא אמר שככה זה עוד מימי התנ"ך, אז לכל איש היו כמה נשים, והגדיל לעשות באמירה: "מה אכפת לך, אני ממשיך לעבוד ולפרנס, ואת עם הילדה נהנית. זה הסדר מצוין".

למרות הכל, לא רציתי לפרק את הנישואין וגירושין נראו לי המפלט האחרון. ניסינו יעוץ זוגי, אבל הוא לא היה רציני, לא הגיע לפגישות וכשכן הגיע היה מדבר בזלזול והתנשאות כלפי המטפלת. כשראיתי שהטיפול לא עוזר בעוד חשבון הבנק שלנו הולך ומתרוקן הודות למפגשים שהוא המשיך לקיים עם בחורות אחרות, החלטתי שזהו.

עברתי לבית של הורי ובמקביל פניתי לעורכי דין שיעזרו לי בתהליך הגירושין, אשר הפך לחלום בלהות של ממש כאשר הוא סרב לתת לי גט. במשך שנתיים שילמתי קרוב לשמונים אלף שקלים לעורכי דין. היום, במבט לאחור, אני יכולה לומר שהיה עדיף פשוט לזרוק את הכסף הזה לפח. ככל שחלף הזמן גברה אצלי התחושה שעורך הדין שלי, שהיה מורגל ומנוסה בין כותלי בית המשפט, לא באמת מכיר את בית הדין הרבני, את אופי ההליכים במסגרתו והכלים העומדים לרשותנו בדין ובהלכה. על כל יש להוסיף את העובדה שהוא ממש לא התנגד למריחת ההליך וקביעת עוד ועוד דיונים.

אפילו כאשר סוף סוף הושגה התקדמות וקיבלתי סוף סוף פסק דין לחיוב גט, לא השכיל עורך הדין שלי לעשות בו שימוש מושכל ונכון על מנת לקדם אותי לעבר הגט. רק היום, במבט לאחור, אני מבינה עד כמה חשוב אותו פסק חיוב בגט, ועד כמה יכול היה לקדם אותי לפתרון המצב. היום אני מבינה שעורך הדין שלי יכול והיה צריך לבקש בעקבות פסק החיוב בגט הטלת סנקציות דוגמת שלילת רישיון הנהיגה של בעלי, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו, שלילת קצבת הביטוח לאומי שלו, ורשימת הסנקציות עוד ארוכה. מיותר לציין שהוא לא נקט באף אחד מהצעדים הללו, ואני נותרתי כבולה לנישואין בהם לא רציתי.

בסוף הדיון האחרון בבית הדין הרגשתי חסרת אונים, אבודה ושחיי אינם חשובים. התפרקתי, בכיתי וצרחתי ולא הצלחתי להכיל את גודל העוולה. אל מול מצבי הקשה, עורך הדין שלי לא גילה הבנה או רגישות, אלא פשוט הסביר לי שכך פועלת המערכת ושיש נשים שנמצאות בסחבת הזו שנים. בין השורות של דבריו זעק המסר - תתרגלי למעמדך כמסורבת גט. בסיומו של אותו הדיון ניגש אלי אחד מפקידי בית הדין עם פתק ובו מספר טלפון של ארגון "יד לאישה-אור תורה סטון" אשר מייצג עגונות ומסורבות גט באמצעות טוענות רבניות ועורכות דין. "אולי הם יצליחו להוציא ממנו גט", אמר לי אותו פקיד.

למחרת כבר פניתי ליד לאישה, שם נפגשתי עם טוענת רבנית ועורכת דין, אשר תוך זמן קצר העברתי לטיפולה את ייצוגי. היא ביקשה מיד מבית הדין להפעיל את הסנקציות העומדות לרשותי על פי הדין מתוקף פסק החיוב בגט, ובמקביל ניהלה משא ומתן מול עורך דינו של בעלי. אחרי שנים ארוכות של סחבת ודיונים, כל שנדרש לצוות יד לאישה היה דיון אחד שלאחריו הסכים בעלי להעניק לי את הגט ולשחרר אותי לחופשי.

את השנים שחלפו איש לא יוכל להחזיר לי ולביתי חזרה, ואשר אבד איתן לא ישוב. הילדה שלי כבר בת חמש, ורק עכשיו שאני חופשיה אני פנויה להקדיש לה את הזמן ולהיות האימא שמגיעה לה כל כך. רק עכשיו אני פנויה כדי להתחיל לתכנן עבורנו את העתיד. רק עכשיו סוף סוף אנחנו יכולות להתחיל להיבנות ולחיות.

הכותבת הייתה מסורבת גט ויוצגה על ידי ארגון “יד לאישה” מבית אור תורה סטון, המייצג נשים עגונות ומסורבות גט.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

משה פייגלין צילום: פלאש 90, יונתן סינדל

פייגלין על לבנון: "הגיהנום הזה היה אמור ליפול עלינו, נעשה לנו נס"

קרא עוד