תהיו ביקורתיים

דורון ביינהורן ישב לצהריים עם הכתב אודי סגל וחזר עם תובנות. "כשאתם צורכים תקשורת תהיו ביקורתיים. תקראו ידיעה ותחפשו את הטקסט שלא מופיע, את האמירה שהכתב רצה להכניס לנו לתודעה"

דורון ביינהורן
ד בתמוז התשעד
,
02 ביולי, 2014 18:15

צילום:

*הטור נכתב לפני הבשורה הקשה על מציאת גופות החטופים, לצערי שונו בו כמה דברים ללשון עבר. גם לאחר הבשורה הקשה, הוא עדיין רלוונטי ואולי אף יותר.

ימים לא פשוטים עוברים על עם ישראל, עברנו 18 ימים של חוסר ידיעה ודאגה גדולה לשלום הבנים. יחד עם הדאגה הגדולה התפרצו עוצמות אדירות בעם ישראל ובמשפחות שהובילו את כולם עם הכוחות הכמעט בלתי אנושיים שהתגלו בימים אלו.

בתקופות משבר אנו מפתחים רגישות יתר לדיווחי התקשורת. כל ידיעה או כתבה נקראת בעיניים ביקורתיות. אנחנו בודקים אם התקשורת מדווחת מספיק, אם היא מנסה שוב להחליש ולהכניס לשיח עסקאות או ויתורים קשים. כל דיווח קטן שאינו עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמנו מופץ בפייסבוק והופך לויראלי.

בזמנים אלו אנחנו מעלים את השאלה "איך הגענו למצב הזה?", מדוע התקשורת מציגה צד שאינו מייצג את הרוח והדעות של כלל הציבור?

אחת הנקודות המרכזיות היא צריכת התקשורת הרגילה שלנו, בזמן שיגרה. רוב הציבור קורא עיתון או רואה מהדורת חדשות וקולט את הנתונים ואת "רוח" הדברים באופן אוטומטי, בלי מחשבה וביקורת. "חדשות זה עובדות" אמר לי חבר באמצע דיון סוער, כך רוב הציבור רואה את זה, במודע או שלא במודע.

אבל לתקשורת מימין ומשמאל יש אג'נדה, העורכים, המגישים, הכתבים ואפילו הצלמים בוחרים מה להראות לנו ומה לא. בכל מהדורה יש ידיעות חשובות שלא נאמרות ובכל ידיעה יש צדדים שפחות נראים. לא תמיד זה במכוון, לפעמים זה בתמימות או בהשפעה שפחות נראית לעין.

על כוחה של התקשורת אני לא ארחיב, אבל ברור לכולם שהתקשורת בונה שיח. שיח שמתפשט לכלל הציבור ומתקבע בתודעה.

אהבתם? תנו הצצה לטורים האחרונים של דורון:

- צאו מהפייסבוק

- השירה שבקעה מחדר האוכל בשבי חברון גברה על קולות הירי שבחוץ

- אבל הם היו בני טובים

- שרוליק

לפני כמה חודשים הזמין אותי ראש מועצת גוש עציון לארוחת צהריים עם אודי סגל, הכתב המדיני של ערוץ 2. סגל בא לסיור בגוש עציון ובארוחת הצהריים הפגישו אותו עם 3 תושבים בכדי ליצור שיח פתוח. את השיחה הוא פתח, "אני יודע שציפתם שאגיד לכם שאני גר עם בן זוג בת"א ויש לנו כלב, אני מניח שככה אתם מציירים את אנשי התקשורת, אבל אני גר בכפר מונש ונשוי באושר כבר הרבה שנים אישה לאותה אישה ויש לנו 4 ילדים" (אם אני זוכר נכון את מספר הילדים). לא נראה לי שזה מה שחשבתי, אבל לסגל היה חשוב להגיד את זה, להראות שהוא לא מה ש"מציירים" בראש כשמדמיינים איש תקשורת שמאלני מהברנז'ה.

השיח היה ארוך ומשמעותי, פגשנו אדם שמדינה יהודית חשובה לו והתווכחנו על כל היתר. פגשנו אדם שבאמת רוצה לברר מה נכון לעם ישראל. פרטי הדיון אינם חשובים כרגע, חשוב להגיד שיש אנשים הגונים וטובים בתקשורת, לא כולם "מפלצות תודעה". ובכל זאת, גם לאודי סגל היה ברור שהדיווח שלו מושפע מתפיסת עולמו, לא יכול להיות אחרת.

כשאתם צורכים תקשורת תהיו ביקורתיים, גם מימין וגם משמאל ובעיקר בשגרה ולא במצבי קיצון. תקראו ידיעה ותחפשו את הטקסט שלא מופיע, את האמירה שהכתב רצה להכניס לנו לתודעה. כשאנחנו רואים או שומעים על מוצר או שירות מומלץ אנחנו באופן אוטומטי מנסים להבין מי שילם למי בכדי שזה יופיע. תנהגו כך גם כשאתם שומעים וקוראים חדשות.

פעם באיזה קורס תקשורת שאל המרצה על ההבדלים בין הדיווחים באתרים השונים ואיך אפשר לדעת מה הדיווח המדויק. עניתי בצחוק שאני מסתכל ב"הארץ" ואז מסתכל ב"בשבע" ויודע שהאמת היא בדיוק באמצע.

אם נהיה ביקורתיים בכל השנה ונביע את מחאתנו הדברים ישתנו, אולי זה ייקח הרבה זמן אבל זה יגיע.

שינוי קטן שמתרחש בתקופה זו זה השיח שהובילו המשפחות סביב החטיפה.

בעצרת שהייתה בכיכר רבין עלתה לדבר בת גלים שער, אימא של גיל-עד. היא השוותה את האווירה והרוח לימים של מבצע אנטבה, כל האחים דואגים לאחים שנחטפו. היא לא השוותה לעסקאות ולתקופות עצובות, היא השוותה למבצע מוצלח של גבורה ואומץ לב. "כשתחזור תגלה שיש לך עוד הרבה אחים ואחיות, סבים וסבתות" היא אומרת מעל הבמה לבנה גיל-עד.

הן שינו את השיח, זה ייקח זמן לשנות לגמרי אבל המהלך החל.
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

קורונה צילום: גילי יערי, פלאש 90

שישה מתים ביממה האחרונה מנגיף הקורונה

קרא עוד