תגובה לריקלין: אנו ראויים ליותר מביבי

נהוג לומר שהאויב של הטוב מאוד הוא מצוין. במקרה של נתניהו האויב של הטוב מאוד הוא מספיק בקושי. ארנון סגל מסרב להגיד לנתניהו תודה שלא החריב לו את הבית ושואף להרבה יותר. בניגוד לשמעון ריקלין הוא ממש לא משוכנע שנתניהו טוב יותר מלפיד

חדשות כיפה ארנון סגל, עולם קטן 16/08/17 17:10 כד באב התשעז

תגובה לריקלין: אנו ראויים ליותר מביבי
שמעון ריקלין, צילום: Amir Levy/FLASh90

אוהב את שמעון ריקלין, רואה עצמי כחבר קרוב שלו, מעריך את פועלו על אף מאפיינים ג'ינג'יים מסויימים שמעלים לי את הסעיף, אבל לאור הראיון עמו בשבוע שעבר בעולם קטן מתברר לי שכמו כל הימין הפוליטי הנוכחי, גם ריקלין נפל קרבן לתהליך העיקור שנתניהו הביא על הימין בשמונה וחצי שנות שלטונו הארוכות.

הצרה הגדולה באמת שאנחנו נתונים בה, והיא גדולה באמת, זו העובדה שראש ממשלת הימין הביא קהל עצום מקרב מי שלפני למעלה מעשור נקרא 'הציבור הכתום' לחשוב שיותר טוב מהדמות הנוכחית שהצבנו בראשנו לא נקבל, שכל יומרה לשפר עמדות, להציל את עמונה או להציל את כבודנו האבוד בהר הבית, להחיל ריבונות אפילו על מעלה אדומים בלבד או לבנות בחופשיות אפילו רק בבירתנו, להחזיר את המסתננים לארצם או להציב – שומו שמיים – יועץ משפטי לממשלה שהוא ממש לכתחילה ולא רק בדיעבד – עלולה לגרום לנו להפסיד הכל. 'עוד תצטערו על זה' איים עלינו נתניהו בשיחה ערב בחירות 2015 כשהימין השתעשע במחשבה להחליף ראש, תרתי משמע. והאיום עבד היטב. 
רוצים הוכחה שהימין של היום מסורס לחלוטין? תקראו את ריקלין: "יש עוד ראש ממשלה שהגן על יהודה ושומרון שמונה שנים מול אובמה כמו נתניהו? מישהו אמר לו תודה על זה? כתבת משהו בעדו? אתה יודע באילו לחצים כבירים הוא עמד?". 


אינני מכיר עוד אדם בעולם מלבד קורא דתי-לאומי שעשוי להשתכנע מהטיעון הבעייתי שעליו להודות למי שבחר בו על כך שלא מעל באמונו, שלא גנב את קולו ושלא זרק אותו מהבית. מבחינת התפיסה שריקלין מייצג, ושלדאבון הלב הוא לחלוטין לא היחיד בסביבה שתופס כך את המציאות, אם ראש ממשלה בחסדו לא החריב את מפעל חיינו לחלוטין אלא רק ייבש אותו, הקפיא אותו ומירר את חייו, הרי אנו ובנינו ובני בנינו מחוייבים לשבח, לפאר, לרומם, להדר ולקלס ראש ממשלה כזה עד סוף כל הדורות. חלילה לא לבוא אליו בדרישות מופרזות, שמא מרוב עדינות וחוסר יכולת לעמוד הוא עוד יקרוס לנו יחד עם כל מה שנבנה כאן בעמל של דורות. סליחה? מי שחושב כך ראוי לכל סטירות הלחי שנתניהו הנחיל לנו בעשורים האחרונים, ולעוד החרבת יישוב או שניים שמחכים ממש מעבר לדלת. 


"אם נתניהו רוצה להיות ראש הממשלה הכי אהוד על הברנז'ה", ממשיך ריקלין להדגים את התפיסה הכנועה שויתרה על כל חלומותיה תמורת כותרת הדמה 'שלטון הימין', "הוא יכול מחר לעשות את זה ולקבל מחיאות כפיים. הוא לא מוכר את ארץ ישראל כדי לקבל מחיאות כפיים כמו ראשי ממשלה אחרים. בינתיים הוא הראה את כוחו. במקום לשאול אותי מה אני אעשה, ספר לי למה אתה וחבריך מהציונות הדתית לא תמכתם בו עד עכשיו". 
בואו נזכיר שמדובר בנתניהו שאחרי 17 חללי אירועי מנהרת הכותל הלך וחיבק את ערפאת, נתניהו שמכר את חברון לאותו ערפאת והיה מוכן למכור את הגולן לאסד, אותו נתניהו שתמך גם בהתנתקות בהצבעה בכנסת, ששחרר 1,027 מחבלים תמורת חייל שבוי אחד ועוד עשרות רבות של מחבלים סתם כך, כמחווה של רצון טוב לאבו מאזן. זה האיש שמכר את הר הבית לירדן בניגוד לחוק יסוד ירושלים בירת ישראל ובעיקר בניגוד לחזון הנצח של העם היהודי שעליו הוא מרבה לדבר. זה אותו נתניהו שלפני פחות מחודש הנחיל לנו חרפה היסטורית בהר כשהתקפל אפילו מהדרישה להציב בשעריו גלאי מתכות כדי למנוע רצח נוסף של שוטרים. זה למה אנחנו לא תומכים בו וגם לא נתמוך בו. האמת צריכה להיאמר: עם לפיד בשלטון לא יהיה פה רע יותר. 


מה שדרוש לנו בתקופה הזו הוא הכרעה ברורה. חמישים שנה דישדשנו באשמת ממשלות שלא העזו להכריע, אבל מדינת ישראל של היום זקוקה להכרעה. בהעדר הכרעה נוסיף לסבול מהתנתקויות וגירושים, חורבנות מיותרים מתוצרת עצמית כדוגמת עמונה ותשעת הבתים בעפרה ונתיב האבות ומגרון וגבעת האולפנה ובתי דריינוף וחומש ושאנור ובתים רבים בחברון. 
אנו ראויים להרבה יותר מאשר נתניהו. הגיע הזמן להתקדם.

המאמר יפורסם בשבת הקרובה בעלון 'עולם קטן'