רב קהילת עין הבשור בדרום: "אנחנו לא עכברים"

בימים בהם תושבי עוטף עזה מתלבטים אם לחזור לבתים, והאזעקות והרקטות ממשיכות ל"טפטף", הרב שחר בוצחק מחבל אשכול פונה מכתב אישי לתושבים ומצדיע.

שחר בוצחק
טז באב התשעד
,
12 באוגוסט, 2014 16:19
פלאש 90

פלאש 90צילום: פלאש 90

לאחיי היקרים הגרים איתי בעוטף עזה,

אזעקות, ריצה לממ"ד, נפילות טילים, מנהרות, וחשש לחדירות מחבלים אלו הם החיים השגרתיים שלנו כאן באיזור.

הבית שלנו הוא חזית המלחמה של כל עם ישראל. אני מצדיע לכם אחיי הגרים בעוטף עזה, אוהב אתכם ומוקיר אתכם על המוכנות והמסירות שלכם לשים עצמכם כחיילים בחזית כל יום מחדש.

במהלך מבצע "צוק איתן", ביחד עם רבבות נוספים, גוייסתי בצו 8 והשארתי מאחור אישה עם ארבעה ילדים. נלקחתי לחזית הצפונית מול סוריה, ביצענו מארבים מעבר לגדר הגבול של ישראל עקב נוכחות של מורדים סורים חמושים באזור, אך כל זה היה כלום לעומת מה שהיה באותו הזמן כאן, באיזור הבית שלנו. הפגזות שלא פוסקות ומנהרות מחבלים שמתגלות בכל מקום, אין מקום שקט.

להיות חייל קרבי זה הרבה יותר קל מלהיות בעל משפחה בעוטף עזה. כשאתה חייל אתה לא מסכן אלא את עצמך, נלחם בקרב ועושה מה שצריך לעשות. אך כשאתה חי עם אשתך והילדים במקום שבדרך למכולת או לגן שעשועים יכולה האדמה לפתוח את פיה וידיי מחבלים יצוצו מתוכה- זה עולם אחר.

תושבי עוטף עזה הם חיילים קרביים, ראשונים בחזית, 365 יום בשנה.

לכן, אחיי ואחיותיי הגיבורים, דעו לכם שאתם אנשים נהדרים, אנשים ערכיים שמובילים את עם ישראל במערכה במיגור הרשע והטרור. אתם המפתח לשקט ולשלום העתידי שאנו מייחלים לו כל כך. כל איש ואישה מכם הוא קצין בכיר, כל ילד וילדה הם לוחמים מלידה. כל ילדיי גדלו בעוטף עזה ולצערי מיומם הראשון הם גדלו לחיים של מלחמה. התופעה הזו שהמשפחות המורכבות מגברים ונשים, זקנים וטף מהוות את חוד החנית של האחיזה שלנו בארץ ישראל מזכירה לי את החלוצים הראשונים שעלו לארץ והקימו את המדינה עם משפחותיהם ונלחמו בביצות, במגיפות, ובאויבים רבים מאוד. אילולי אותם גיבורי עליון היכן היינו היום? ובלי גיבורי עוטף עזה היכן המדינה שלנו תהיה מחר?

המונח "עוטף עזה" איננו מדויק. אנחנו, שגרים בין עזה למדינת ישראל, לא רק עוטפים את עזה, אלא אנו גם עוטפים את עם ישראל כולו מפני אויבינו הקמים עלינו לכלותנו, אנו השכבת מגן הראשונה, השכפ"ץ של עם ישראל, ואנחנו גאים במשימה שקיבלנו על עצמנו. אף אחד לא יעשה אותה במקומנו, ואף אחד לא יעשה אותה יותר טוב מאיתנו.

הגמרא כותבת (ברכות ה.) שעם ישראל קיבל את ארץ ישראל במתנה, אך יחד איתה הוא גם קיבל ייסורים. הבן איש חי מסביר שהייסורים שאנו נאלצים לעבור הם זמני בירור ומבחן שאנחנו גרים בארץ ישראל לא בגלל התענוגות הגדולים שיש בה אלא בגלל אהבתנו הגדולה אל הארץ הקדושה.

כל דוור, קופאית או גננת בעוטף עזה הם הכיפת ברזל האנושית השומרת על עם ישראל.

אחיי היקרים, הרימו קומתכם! גם בשעת הפגזות כשצריכים לרוץ למרחבים מוגנים, אין אנו כעכברים המסתתרים במחילות, אלא כגיבורי קודש המוכנים לקפוץ על הרימון למען עם ישראל.

אנחנו כאן, ונישאר כאן. חזקו ואימצו!

הכותב הוא חבר מרכז ברקאי לרבני ישובים

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נאבקים בשרפות בעוטף עזה צילום: משה ברוכי יערן קק״ל

שרפה בעוטף עזה: חשד לבלוני תבערה

קרא עוד