פניה למוסדות החינוך הדתים: האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?

בארגון המורים החלו להשבית מידי יום את מערכת הלימודים התיכונית. למוסדות החינוך הדתיים יש את את התירוצים הרגילים. הגיע הזמן שהחברה שלנו תיקח אחריות גם על התחום הזה

חדשות כיפה הרב ד"ר יוחנן קאפח 28/11/17 11:07 י בכסלו התשעח

פניה למוסדות החינוך הדתים: האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?
יוחנן קאפח, צילום: באדיבות המצולם

כאמצעי לחץ לקראת חתימה על הסכם שכר חדש, החלו בארגון המורים להשבית מדי יום את מערכת הלימודים התיכונית במקומות שונים ברחבי הארץ. התגובות לפעולות אלו בדרך כלל נעות בין ביקורת חריפה כלפי ציבור המורים ש"גם כך הם בקושי עובדים", ועד לתגובות בסגנון: "בהחלט מגיע להם שכר גבוה יותר, אבל למה לשבות על חשבון התלמידים?". בשורות הבאות ברצוני לחזק את ידי ארגוני המורים הנאבקים קשות לחיזוק מעמדו של המורה ולשיפור שכרו ותנאי העסקתו. גילוי נאות: אשתי ואני עובדים שנים רבות במערכת החינוך במגוון תפקידים.

בדרך כלל הטענה הרווחת של המצדדים בעמדת המורים היא שעבודתם שוחקת מאוד. העמידה היומיומית מול כיתת זעטוטים או מול נוער מתבגר, בצירוף האופי הישראל המורכב אינו מקל על עבודת המורים. צאו וראו שמורים רבים אינם "שורדים" עד גיל הפנסיה ויוצאים לפנסיה מוקדמת. העמידה מול כיתת תלמידים אינה שקולה לעבודה משרדית כזו או אחרת! גם עבודת המנהל מורכבת מאוד ומחייבת אחריות אדירה. עומס גדול מוטל על כתפי המנהלים וכנראה שזו הסיבה שבשנה האחרונה בוטלו עשרות רבות של מכרזי ניהול מחוסר מועמדים! אף שטיעונים אלו מאוד משמעותיים, אין ברצוני להיכנס לדיון זה כלל. ברור הוא שמורים ומנהלים עובדים קשה מאוד, ואני מוכן להודות שישנם עוד מספר מקצועות בהם העבודה קשה ושוחקת.

הטענה העיקרית אותה אני מבקש להשמיע היא שהשיפור במעמדו של המורה היא אינטרס עליון של החברה. כאחד שמעורה היטב במערכת החינוך, הן במכללות להכשרת מורים והן בביקורים תכופים בבתי ספר, ברור לי לחלוטין שאיכות ההוראה תלויה קודם כל באיכות המורים שלה. שיפור חזותו של בית הספר, הכנסת כיתות חכמות, שילוב מערכות ניהול מתקדמות, אולם התעמלות מפואר, ניהול כיתה באמצעות אפליקציה וכד' הם כולם דברים חשובים וראויים; אולם הפקטור החשוב ביותר הוא איכות המורה. האדם שבא במגע יומיומי עם התלמידים ומשפיע באשיותו על האקלים בכיתה, האוירה בבית הספר ועל נפשות התלמידים.

משרד החינוך בהחלט עושה מאמצים רבים בענין זה. בשנים האחרונות עלה שוב ושוב הרף למתקבלים ללימודי הוראה, ותוכניות חדשות ואטרקטיביות נוסדו על מנת לדרבן ולמשוך סטודטים איכותיים, בתקווה שיקלטו במערכת לאורך שנים רבות. אלא שאין זה מספיק. גולת הכותרת של האמצעי המשמעותי ביותר שיכול למשוך סטודנט איכותי להגיע אל בתי הספר, הוא ללא צל של ספק: תנאי העבודה והשכר. בוגרי תיכונים מוכשרים וערכיים, שהשקיעו בלימודי התיכון ומוכשרים ללימודים גבוהים, עושים קודם כל את החשבון הכלכלי והקידום המקצועי.

תודה לאל וישנם גם פרחי הוראה מוכשרים מאוד הבאים לחינוך חדורים אידיאולוגיה ורצון טוב להשפיע על הדור הצעיר. גם העבודה עצמה מכשירה ומעצימה את המורה בעבודתו. אולם אנחנו כחברה לא מספיק עושים על מנת להגביר את התופעה ולגרום ליותר מועמדים להגיע אל השדה הנפלא והמשפיע של חינוך ילדי ישראל. גם מורים מעולים שכבר מגיעים למערכת, נושרים ממנה במהלך שנות הוראתם הראשנות. ניתן לראות שתוך כדי הוראה הם מחפשים להם ג'ובים אחרים בתחומים שונים, כולל תחומים תורניים.

שתיקתו של המגזר הדתי בנושא זה מתמיהה. הציבור הדתי לאומי שרגיל ללכת בראש המחנה בתחומים חשובים רבים, ראוי הוא שייתן את דעתו גם בנושא זה שהוא היסוד לכלל החברה. מערכת חינוך טובה בכוחה לצמצם חוליים רבים בציבור השראלי. חינוך טוב מונע פשיעה, מצמצם את העומס על רשויות הרווחה, מפחית תאונות דרכים ויכול לצמצם אפילו את ההוצאות על בריאות. לבושתנו דווקא מוסדות החינוך הדתיים פחות אוכפים את השביתה המוכרזת על ידי ארגוני המורים. תופעה זו גורמת לתרועומת רבה של המגזר שאינו דתי, האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?

גם טענות הלכתיות נשמעות מדי פעם נגד שביתת המורים מחשש "ביטול תורה", "אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש" (ראו לדוגמה בשו"ת יחווה דעת ד,מח); או שהתלמידים בזמן השביתה יסתובבו ברחובות (ועוד טענות הלכתיות משפטיות אחרות). טענות אלו מלבד שאינן מוחלטות וברורות, מסתמכות על ההנחה שישנן דרכים אחרות לשיפור מעמד המורה. במציאות הנוהגת היום במדינה, רק גופים חזקים זוכים לשיפור מעמדם ושכרם של חבריהם. במציאות שכזו, אדרבה ישבתו המורים עד שיגרמו לקובעי המדיניות לשנות כיוון ביחס למעמד ההוראה בישראל. הרי זה בבחינת 'חלל עליו יום לימודים אחד כדי שילמד ימי לימודים הרבה'.

עבודה קשה בדרך כלל אינה גורמת לאדם להירתע מלעסוק בה. דיינים ושופטים עובדים מאוד קשה ובלחץ, והרבה פעמים באווירה לא נעימה; אנשי קבע עובדים 24/7; מרצים באוניברסיטאות מתנהלים במירוץ אחר הדרגה הבאה; רופאים, כלכלנים עובדים שעות רבות, ועוד ועוד. אולם כל אלו זוכים להוכרה של החברה, קרי: שכר ותנאים נכבדים. מעולם לא שמענו על דיין או רב עיר שלוטש עיניים למשרת הוראה על מנת להגדיל תורה ולהאדירה. אדם לא עוזב פרנסה מכובדת ותנאי עבודה נוחים לטובת עבודה שוחקת ופחות מתוגמלת. אם מבקשים אנחנו למשוך כוח אדם איכותי לדבר החשוב שיש לנו – הילדים שלנו, עלינו לעשות הכל על מנת לתת למקצוע זה את הכבוד הראוי לו. כל עוד התור של העומדים להתקבל לחוגים כלכלה, מחשבים ומשפטים יהיה ארוך מהתור למתקבלים להוראה, לא השגנו את מבוקשינו.

צריכה להיות אמירה ברורה וערכית של החברה ביחס למוריה. אמירה המלווה גם בביטוי מעשי של הקצאת משאבים גדולים יותר לשיפור תנאי עבודתו של המורה והעלאת שכרו, באופן שגם המוכשרים שבסטודנטים ישקלו בחיוב אפשרות של קריירה בהוראה.


הרב ד"ר יוחנן קאפח, דיקן הסטודנטים במכללת אורות

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן