נשים בתפקיד רבני, האם זה יתכן?

קל מאוד לרוץ לטענות הרגילות: "הרבנים תקועים בעבר", "הם אומרים שההלכה לא משתנה", "הם מיזוגניים", וכן על זה הדרך. אבל יש כאן דיון אמיתי שצריך לנהל

הרב יוני רוזנצוויג
י בשבט התשעז
,
06 בפברואר, 2017 18:45
יחצ

יחצצילום: יחצ

מן הסתם פספסתם, כי זה קרה מעבר לים, אבל אחד מהארגונים האורתודוכסיים הגדולים בארצות הברית - ה-Orthodox Union, או OU - פרסם מסמך עמדה שגובש על ידי שבעה רבנים אורתודכסיים מהקצה היותר שמרני שבציבור המודרן-אורתודוכסי. המסמך מציג את גישתם ההלכתית והמחשבתית של הכותבים בנושא מילוי תפקיד רבני על ידי אישה. כמובן שבלתי אפשרי יהיה להציג כאן את כל פרטי המסמך, אך אנסה לתמצתו בקצרה בפסקה אחת.

המסמך מזהה שלוש בעיות מרכזיות: (1) בעיה הלכתית טהורה: לפי שיטת הרמב"ם ישנה בעיה בכך שאישה תיטול תפקיד שיש בו שררה על הציבור. (2) בעיית התקדים: אין תקדימים בהלכה להנחה שניתן למנות אישה לתפקיד רבני, עם או בלי תואר סמיכה, והעובדה שלא נהגו כן בכל הדורות מהווה ראיה לכך שלא ראו נוהג שכזה בעין יפה, ואף ראו בכך בעיה. (3) אין לבלבל בין מקומם של הנשים והגברים. מהלך שכזה תורם לטשטוש זהות, לחוסר-אבחנה לגבי דרכים שונות לעבודת ה' השייכות לשני המינים.

מצד שני, שוברו של המסמך בצדו. בכל מקום שהמסמך מזהה בעיה, הוא מבליע בתוך הסקירה שהוא נותן אף את הפיתרון לבעיה המוצגת. שוב, נסקור בקצרה את שלושת הנקודות שהוזכרו: (1) שיטת הרמב"ם איננה השיטה היחידה בראשונים, ויש מי שחלק עליו. כמו כן, ההגדה של "שררה" טעונה בירור, ולא ברור שכל תפקיד רבני יוגדר בהגדרה זו. (2) העובדה שאין תקדים לא אומרת שזה אסור, כיוון שגם אין תקדים הפוך. כלומר: אם שאלת תפקוד נשים בתפקיד רבני הייתה עולה לאורך הדורות, ונדחית לחלוטין על ידי הפוסקים, ניתן היה לבר על תקדים. אולם, כיוון שמעולם לא עלתה, יש לפקפק אם אכן יש כאן תקדים מספק. (3) חלוקת תפקידים רוחנית בין המינים איננה צו מוחלט מן התורה - גם כותבי המסמך מודים בכך, וכדוגמה מזכירים שלימוד תורה לנשים הינו שינוי מהדורות הקודמים; אולם הם מחלקים בין שינויים בתחום האישי לבין שינויים בתחום הציבורי - חילוק שבפני עצמו אין לו סימוכין ברורים.

כמובן, לא ניתן במאמר בכיפה לרדת כראוי לכל פרטי הדיון, אולם רקע זה יאפשר לנו להדגיש כמה נקודות קצרות אודות הדיון כולו:

(1) לא מדובר במסמך ייחודי; שני ארגוני הרבנים האורתודוכסיים הגדולים בארצות הברית - ה-RCA וה-IRF - כבר פרסמו בעבר את עמדתם. המסמך נועד למסמר עמדה מסוימת בעזרת פנייה ל"גדולי הדור". אולם, דווקא הפנייה הזו מעלה שאלה חשובה: האמנם יש צורך בגדולי הדור על מנת להכריע שאלה זו? גדולי הדור, על פי רוב, נזקקים לשאלות של חיים ומוות, שאלות שנוגעות לעניינים הלכתיים עמוקים וקשים.

גם אם נניח ששילובן של נשים בעמדות הנהגה רוחניות מהווה סתירה לאידיאל רוחני מסוים או הלכה מסוימת - הלא לא בכל עניין ועניין צריכים אנו דווקא את דעתם של הגדולים. האם לא קצת הגזמנו בהערכת הסכנה שנשקפת לנו משילובן של נשים בעמדות הנהגה רוחניות?

ייתכן שהדבר תלוי בזמן ובמקום. ייתכן שדין אחד לארצות הברית (שם נכתב המסמך) ודין אחד לארץ ישראל. לדוגמה: אישית, אני ממתנגדי מניינים שוויוניים (מטעמים הלכתיים שכתבתי עליהם בעבר), ואינני משתתף בהם. אולם, כאן בארץ לכל הפחות, אני מתרשם שרוב ככל מי שנוהג להשתתף במניינים כאלו עושה זאת מתוך תודעה אורתודוכסית לחלוטין, ומתוך הנחה שמדובר בנוהג מקובל הלכתית, שיש לו סימוכין מרבנים מסוימים. כאן עדיין לא נזקקו גדולי הדור לדבר, ושמא מסמל הדבר התפתחות בריאה יותר של תופעות מעין אלו. וכך גם בעניינה של מנהיגו רוחנית נשית.

(2) אף שאינני מסכים עם מסקנותיו של המסמך הנ"ל, אני תומך נלהב במתודולוגיה שלו. המסמך מפרט את השיקולים שלוקחים חלק בהחלטה, ומסביר כל אחד מהם בתמצות עם הערות שוליים שמספקים למעוניין בכך כר נרחב לעיון מעמיק בסוגיות הנידונות. הוא אף נסוג משימוש ב"כוונומטר", בהערכת כוונת הגברים והנשים התומכים שמתן סמיכה לנשים או תפקיד רבני בבתי הכנסת, ומתמקד בתכנים ובהסברתם. הדיון בכל הנושא הזה צריך להיות שקול ומדוד, לא נמהר וחפוז. קל מאוד לרוץ לטענות הרגילות: "הרבנים תקועים בעבר", "הם אומרים שההלכה לא משתנה", "הם מיזוגניים", וכן על זה הדרך. אבל יש כאן דיון אמיתי, וכדאי לתת לו להתנהל ברמה שהוא אמור להתנהל, ולא להוריד אותו לרמה נמוכה של צעקות-רחוב.

(3) הדבר המוזר ביותר במסמך הזה הוא שהוא מספק מסקנה מאוד חצויה לגבי "יועצות הלכה". קשה לי להאמין שיש מי שאינו מכיר את המוסד המבורך הזה: נשים שהתמחו במדרשת "נשמת" בתוכנית מיוחדת, מיסודם של הרב והרבנית הנקין, שהכשירה אותם לפסוק במגוון שאלות בהלכות נדה, על מנת להגביר את תחושת הנוחות של נשים בפנייתן לייעוץ הלכתי בנושאים אלו.

יעצות הלכה לא רק מספקות תשובה הלכתית לכל שואלת, ולא רק מגבירות את תחושת הנוחות של השואלות - מה שמביא לידי כך שנשים רבות שנמנעו מלשאול שאלות בעבר עושות כן עתה. יותר מהנקודה הפרקטית, יש כאן גם אידיאל הלכתי ומחשבתי: הן גם תורמות להגברת הצניעות בנושאים כאלו שהשתיקה יפה להם, והצניעות הינה ודאי אידיאל חשוב ביותר.

העובדה שהמסמך מסתפק אם לתמוך ביועצות הלכה מתמיה ביותר. אם יש בדבר ספק, הרי שהתועלת החיובית ודאי מכריעה את הספק לצד ההיתר. ומצד שני, אם יש בכך איסור חמור, צריך לומר כן בפה מלא. העובדה שהמסמך מסתפק בשאלה זו בעצם חותרת תחת המסמך כולו, כיוון שהיא מראה שהאיסור אינו מוכרח, אינו מוכח, ונתון לפרשנויות כאלו ואחרות. אם אישה יכולה לפסוק - לאחר לימוד ועיון מספיק - בהלכות נדה, מדוע שלא תוכל לפסוק גם בהלכות שבת? ובהלכות תפילה? ובהלכות ברכות?

בסופו של דבר, יש כמה דברים שאפשר לברך את המסמך עליהם (הלשון החיובית, פריסת השיקולים בצורה ברורה, ההדגשה של המותר לדעתם של הכותבים ולא רק קביעה של האסור לדעתם, התמיכה במובן העקרוני במעורבותן של נשים בחיי הקהילה), אך נשארת תחושה מנקרת של שאלות לא-פתורות רבות.

לעניות דעתי, גם אם נראה שמסמך זה בא לסתום את הדיון, צריך לראות בו התחלה מבורכת של דיון. במקום להחליט שדעת הרבנים הללו איננה רלוונטית לנו, אני מציע להכיר בכך שרבנים אלו אינם "אויבי הליברליות", ואינם אטומים לחלוטין לרעיון של התפתחות ההלכה. למסמך הזה צריכים לכתוב מסמכי תגובה הלכתיים ומחשבתיים מבוססים היטב, לבחון את נכונותו של המסמך ואת תחולתו, ולראות מה ילד יום.

בסופו של דבר, אני מאמין שבני ישראל, אם אינם נביאים הם, בני נביאים הם. נצח ישראל לא ישקר. האמת ההלכתית והמחשבתית תנצח בסופו של דבר.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מתכוננים לחג בצל הקורונה צילום: הקרן למורשת הכותל

בצל הקורונה ולקראת פסח: עבודות ניקיון וחיטוי בוצעו על אבני הכותל

קרא עוד