סגור

ניקוב הצמיגים של זמביש לא מצדיק סתימת פיות

המתנגדים למועצת יש"ע מוצגים בתקשורת כאנרכיסטים שלא מעניין אותם דבר. תומכי מועצת יש"ע משתיקים דיון עקרוני בשאלת דרכה של ההתיישבות, בתירוצים טפלים. דעה

משה מאירסדורף
ח בתמוז התשעב
,
28 ביוני, 2012 12:18
באדיבות ערוץ 7

באדיבות ערוץ 7צילום: באדיבות ערוץ 7

כל מרואיין 'כתום' יודע שיש מס שחייבים לשלם כשעולים לשידור: צריך לגנות את האלימות ולתאר אותה במיטב הכינויים כדי להבהיר שאין לך חלק בהם. עליך לקרוא לחשבון נפש ציבורי פנימי ואם עוד נשאר זמן עד מבזק החדשות הקרוב אתה יכול לנסות להשחיל איזה שני משפטים על מה שבכלל רצית לדבר.

התקשורת הישראלית דורשת את ליטרת הגינויים שלה ובכל פעם מחדש מצליחה להתחמק מלעסוק בסוגיות האמיתיות, הפנימיות, המוסריות והערכיות אחרי שדאגה להשחיר היטב היטב את פניהם של הדוברים מימין.

בשבועות האחרונים למדה מועצת יש"ע מהטובים בתחום. דובריה המסורים, נאמנים לשיטה מטיחים בכל מי שמעיז להעביר ביקורת על זאב חבר (זמביש) את האשמה העקיפה לניקוב צמיגיו.

גם אם הביקורת על מנכ"ל 'אמנה' תהיה עניינית מיד יואשם הדובר בעידוד ואנדליזם, מיד יוזכרו כל זכויותיו של זמביש בהתיישבות, שאף אחד לא מסוגל להתקרב לקצה רגלו בתרומתו לבניין הארץ, יאורגנו כנסים כנגד האלימות שבה תושתק כל ביקורת על עצם המהלכים של חבר, ייכתבו מאמרים המהללים את זמביש וחבריו ורבני ההתיישבות יצטרפו עד מהירה לגינוי חד משמעי של האלימות. הכל- רק לא להשיב עניינית לטענות.

אז ראשית, כדי להסיר כל חשד שהנני איש אלים או מעודד אלימות ברצוני להבהיר ולשלם את המס בעצמי: זמביש הוא איש יקר שזכויותיו רבות מספור למען ההתיישבות. גם האלימות כלפיו מגונה בכל פה. ואחרי שסיימנו להגיד (ברצינות מליאה ולא בציניות) את מה שצריך להגיד הנה המאמר עצמו.

ישנן היום שתי גישות בהתיישבות: האחת אוחזת (כשם קוד) בגישת 'עוד דונם ועוד עז' והשנייה בגישת 'אף שעל בשום מחיר'. הדיון שנערך בין המתיישבים ובין הגישות השונות בהנהגת ההתיישבות הוא חשוב ומהותי. אפשר להגיד בוודאות שהקב"ה כיוון את מקרי גבעת האולפנה, עמונה, גבעת אסף ומגרון כדי שנתרומם ממנו. שתי הגישות הללו מחזיקות בראיות רבות לשיטתן. שתיהן מצטטות את הרב צבי יהודה זצ"ל, שתיהן מסתמכות על אירועים היסטוריים וכל אחת מהן מפרשת את העובדות כפי ראות עיניה. שתיהן רוצות בביסוס התיישבותנו בארץ ישראל ושתיהן לגיטימיות.

הבעיה היא שהדיון הזה מושתק שוב ושוב.

אני מאמין שאף עסקה, כולל זו ה'נדיבה' (ואפילו אם תתבצע בפועל) של ראש הממשלה לגבי שכונת האולפנה לא מצדיקה ויתור על הבתים. אז למה דני דיין קורא לגישה הזו "שיטת הנבוט"? כי זה נוח לרדד את העמדה נגדית.

אני מאמין שקדושתה של ארץ ישראל לא ניתנת למכירה או לעסקאות חליפין כאלו או אחרות. אם נקבל יותר יח"ד במקום זה אולי טוב להתיישבות בטווח הקצר אך מזיק בטווח הארוך במאבק על התודעה של עם ישראל על קדושת הארץ. אני מאמין שהרש"י הראשון על התורה כוחו יפה גם כשיוצאים מבית המדרש. אז למה ראשי מועצת יש"ע רואים בעמדה שלי תבוסתנות?

תומכי מועצת יש"ע מציגים שוב ושוב מצג שלפיו הם מעוניינים לפעול יחד עם עם ישראל ואילו המתנגדים לדרכם מוצגים כאנרכיסטים שלא מעניין אותם דבר מלבד עוד בית. אז יש לי חדשות בשבילם: אני מאמין לא פחות מזמביש שאני עושה זאת בשביל עם ישראל, כדי שהתל אביבי הממוצע באמת יאמין גם לי וגם להם כשנגיד לו שבכל גרגר אדמה של ארץ ישראל יש קדושה.

אני מאמין שאם אנסה היום לספר לאותו תל אביבי על קדושתה של ארץ ישראל הוא לא יאמין. הוא לא יאמין לא כיוון שאני משקר אלא כי ההנהגה שלי סוחרת באדמות הארץ משל היו תקציבים לישיבות, או תקנים לשירות לאומי.

אני מאמין שכמו שטוען דני דיין ההתיישבות היא עובדה מוגמרת ודווקא משום כך הגיע הזמן לעלות מדרגה ולא להסתפק בעסקאות שכאלו אלא להבהיר פעם אחת ולתמיד שארץ ישראל היא לא בזאר טורקי ומקח וממכר לא שייכים כאן. אם באמת ההתיישבות היא עובדה מוגמרת אז למה להתמקח כמו רוכל בשוק על עוד 20 או 30 יח"ד?

אין לי שום סימפטיה מיוחדת לאלות של שוטרים, ידי ושלימות פני יקרים לי עד מאוד ובכל זאת אני מאמין שצריך פעם אחת ולתמיד להגיד לעם ישראל ולהנהגה: על ארץ ישראל אין משא ומתן. זה לא אומר שמדינת ישראל או חוקיה, או מנהיגיה לא חשובים בעיני. זה אומר שיש ערכים שעליהם צריך להגיד "אם תרצו להרוס, תהרסו. אני לא אתן יד לדבר הזה". במובן מסוים אולי היה עדיף אפילו להתפנות בשקט מגבעת האולפנא מבלי לקבל על כך דבר (אולי בית מול בית כפיצוי אישי לתושבים) אבל לא אישורי תב"עות, לא מאות יח"ד שמציגים זאת כ'עסקה טובה' להתיישבות כולה.

מה הרלוונטיות של פועלו של זמביש למען ההתיישבות בויכוח הזה? האם בני קצובר שחטף בוץ על ביקורת לגיטימית ברדיו גלי ישראל עשה פחות ממנו? האם דניאלה וייס בנתה פחות? וגם אם כן, מה הרלוונטיות של זה לויכוח בין שתי הגישות? למה להתעסק בשמות המנהיגים ולקשר אותם בצורה כל כך בוטה לפינצ'ור הרכבים של זמביש? קצובר לא העביר ביקורת על מועצת יש"ע לפחות ארבע שנים למרות שביקשו ממנו לא פעם מתוך אמונתו שזה יפגע במאבק על ארץ ישראל. השנאה שאותה מתאר זמביש, שהיא מצערת ואיננה מקובלת החלה הרבה לפני כן. להגיד שאותו נער עשה זאת בגלל ששמע את קצובר ברדיו זה בערך כמו להגיד שלהתנגד להסכמי אוסלו זה לתמוך ברצח רבין. נשמע מוכר?

לפחות את הזכות לומר את דעתי אל תקחו ממני. מספיק שסותמים לי את הפה בגל"צ.

הכותב עובד במשרד יח"צ זליגר שומרון-תקשורת.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ארכיון צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90

פלשתינים תקפו מתיישבים בשומרון: "ניסיון לינץ'"

קרא עוד