משהו חדש מתחיל? הבית היהודי תקוע בעבר

"לבית היהודי דרושה בדחיפות התארגנות של ´הבית היהודי מחר´. שהמועמדים והמועמדות לא רק ידברו גבוהה גבוהה על פתיחות, אלא יפעלו לעשות זאת". הבית היהודי מחפש את המחר

פרופסור אשר כהן
טו בכסלו התשעה
,
07 בדצמבר, 2014 18:29
יחצ

יחצצילום: יחצ

אין ספק שרכיב חשוב בחדש היה האחדות הפנימית בציונות הדתית. טראומת הפיצול של 2009, והיעדר ההשפעה של שתי מפלגות קיקיוניות הדועכות בסקרים, הביאו את האחדות לרמת אובססיה פוליטית. נפתלי בנט, אז עדיין מתמודד בצעדיו הראשונים, מיהר לסגור הסכם נדיב עם תקומה, שגם אם תמשיך להתעקש ולהיקרא 'האיחוד הלאומי' היא תישאר 'תקומה', המפלגה שמעולם לא התמודדה עצמאית ובכל שנותיה נצמדה לשותפים כאלה ואחרים. התוצאה הייתה ארבעה מקומות, שליש מ-12 נבחרי הרשימה, הישג חסר תקדים מבחינתה.

אולם מאחורי 'משהו חדש מתחיל' עמדו עוד כמה עקרונות חשובים.

בנט הקפיד לתקן כל עיתונאי שתיאר לו את הבית היהודי כמפלגת נישה ציונית דתית והשיב שזו מפלגה כלל ישראלית. רעיון הפתיחות והרחבת השורות לציבור חדש של חובשי כיפת השמיים נישא שוב ושוב. מסקרים בקרב הציבור הציוני הדתי עולה שרובו המכריע תומך במפלגת מחנה פתוחה - פתיחת שורות עם הובלה ציונית דתית. מכון 'מסקר' מצא שהציונים הדתיים חלוקים בשאלה האם לשלב מועמדים לא דתיים ברבע, בשליש או עד כדי מחצית הרשימה. מתנגדי השילוב הם מיעוט שולי. אלה הבדלים מעניינים לאור העובדה שבכל סקר שבו הבית היהודי עוברת את קו 15 המנדטים, לפחות מחציתם מגיעים ממצביעים שאינם דתיים.

רכיב מרכזי נוסף באותו משהו חדש נגע לחיזוק הזהות היהודית של המדינה. הרעיון שיש לשנות את התודעה הציבורית בנושאים דוגמת שירותי הדת וסוגיות חשובות אחרות חזר על עצמו בהצהרות ובאמירות השונות במערכת הבחירות. ויש לזכור: החרדים הלאומיים אוהבים להציג עצמם כנושאי הדגל של הזהות היהודית לעומת האחרים המתפשרים. הם ממעטים להתמודד עם הטענה שההתעקשויות המחמירות שלהם מחזקות את מגמת ההפרדה בין דת ומדינה.

אז מה קרה כאן בשנתיים האחרונות? בלי להיכנס לפרטים, נראה שהבית היהודי מפולג בסוגיות הזהות היהודית ובעקיפין גם בנושא הפתיחות והרחבת השורות. נראה כי כמה חברי כנסת היו תומכים בהצעות של ח"כ אלעזר שטרן אבל נאלצו להתיישר עם מערכת הלחצים הפנימית של המפלגה בשם 'האחדות'. כך, לדוגמה, ההצעה לשינוי הגוף הבוחר של הרבנים הראשיים והרחבת הייצוג הנשי בתוכו.

הסמל הבולט הוא הבחירות לרבנות הראשית. אם מישהו חושב ברצינות על 'משהו חדש מתחיל' אז הוא היה ראוי להשתקף בתמיכה מוקדמת, ברורה וחד משמעית ברב סתיו. אולם מלבד חבר הכנסת אורי אורבך שהיה נחרץ, המפלגה גמגמה את דרכה לאותה תמיכה והיו בתוכה שפעלו בגלוי לבחירת מועמדים אחרים.

עתה, בעוד אנחנו עוסקים בשריון ובייצוג היתר המוגזם של 'תקומה', התבשרנו על ההתארגנות של 'פורום ישראל' בראשות אביחי בוארון. ההתארגנות מנסחת בגלוי את יעדיה לחיזוק האגף החרדל"י בבית היהודי. ייאמר מיד שראוי מאוד לכבד ולברך את כל מי שאומר את דעותיו בצורה ברורה וגלויה ומתמודד על מקומו במסגרת כללי המשחק שנקבעו במטרה להשפיע. זה הוגן והגון הרבה יותר מחברי כנסת שמקשקשים סיפורי גבורה ואחדות בפריימריז ועושים על חבריהם בסיעה סיבובים תקשורתיים. עדיף מי שפועל ביושר ובגלוי למען בתי ספר תורניים אליטיסטיים, על פני קשקשנים שמדברים בשם ייצוג הפריפריה ובפועל פוגעים בחמ"ד באמצעות בתי ספר נפרדים.

עתה, בפרסומים השונים שיש לקוות שיתבדו, מסתמן שריון של חמישית מהמקומות לנציגי 'תקומה', אחד בכל חמישייה. מלבד זאת, האגף החרדל"י בבית היהודי מריץ את מועמדיו, בין באופן גלוי וברור ובין באופן סמוי. גדל מאוד הסיכוי שהרשימה הבאה תהיה צבועה בסימנים חזקים וברורים של התנגדות חרד"לית לאותו משהו חדש שהתחיל.

לבית היהודי דרושה בדחיפות התארגנות של 'הבית היהודי מחר'. מח"ר, ראשי תיבות משהו חדש רציני. מועמדים ומועמדות שלא ינסו להיות בסדר עם כולם ולקושש קולות בקרב אוהדי תקומה והמחנה החרד"לי שבין המתפקדים; שלא רק ידברו גבוהה גבוהה על פתיחות, על הרחבת השורות ועל חיזוק הזהות היהודית, אלא יאמרו זאת בקול גדול ויפעלו ברצינות לקידום אותו מחר של הבית היהודי. בלי כל אלה, אולי הבית היהודי יקבל מספר מנדטים גבוה בבחירות הקרובות אבל בטווח הרחוק הוא יתגלה כבית היהודי של אתמול ויאבד את המחר.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
אלי בן שם צילום: יחצ

כבוד: יו"ר ארגון "יד לבנים" ידליק משואה ביום העצמאות

קרא עוד