סגור

מיכל סלומון: "אלעד נתן לנו עדיפות על חייו שלו"

בליל שבת כ"ח בתמוז תשע"ז חדר מחבל חמוש בסכין לבית משפחת סלומון ביישוב חלמיש (נווה צוף) ורצח את יוסי סלומון (70) ושני ילדיו, חיה (46) ואלעד (36) בזמן שישבו לסעודת ליל שבת שלאחריה תוכננה להתקיים חגיגת "שלום זכר" לרגל הולדת נכד חדש במשפחה. מיכל, אשתו של אלעד, מילטה את חמשת ילדיה לקומה העליונה בזמן שבעלה נאבק במחבל כדי להציל את חייהם. כעת כותבת מיכל סלומון על נושא הערבות ההדדית המיוחדת בעם ישראל בעקבות הרצח הנורא וחושפת סיפור אישי ומרגש על אלעד הי"ד שהציל את חיי אחותו בהיותו בן 13 בלבד

מיכל סלומון, בשיתוף עזר מציון
כה באלול התשעח
,
05 בספטמבר, 2018 20:32
מיכל סלומון

מיכל סלומוןצילום: באדיבות המצולמ

מקורות רבים ביהדות מדברים על ערבות יהודית. לכאורה הפירוש המילולי של המושג "ערבות" מצביע על עשייה מתוך כורח, והמושג "הדדית" מראה על גישה של קח ותן, התניה של הנתינה בקבלה.
אבל לא כך הדברים בפועל. מעיון בספרות נלמד שהמושג ערבות הדדית ניתן לפרשנות פורשת כנפיים, המאפשרת להסתכל עליו כמייצג טווח רחב של יחסים בין אדם לחברו ולסביבתו המאופיינים בחסד ונתינה. ערבות מלשון לערבב- לסלק את המחיצות בין האני לאחר וקבלת צורכי האחר כצרכים שלי.
ההדדיות מתייחסת אלינו כעם. התמיכה ההדדית מחזקת אותנו אל מול האיומים המקיפים אותנו. כך נאמר במדרש תנחומא בפרשת ניצבים: "אתם ניצבים"- בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת. ואילו נוטל אחת אחת, אפילו תינוק משברן.


האחווה, התמיכה והחום שבהם נעטפנו על ידי עם ישראל לאחר הרצח הנורא, הראו לי את הכוח שהאחדות מעניקה אל מול השנאה והרצחנות הסובבת אותנו. בעלי אלעד הי"ד תרם את הנתינה המשמעותית שאדם יכול לתת- התמודדות עם הדחף האנושי העמוק ביותר של האדם- לחיות, עירב את עצמו בקרובים אליו, ילדיו ואני, ונתן לנו עדיפות על חייו שלו.

אבל הנתינה של אלעד מעצמו למען האחר התחילה 23 שנים קודם לכן, כשהיה בן 13 בלבד. אחותו חלתה במחלת הסרטן ונזקקה לתרומת מח עצם. אלעד נרתם, דמו התערב בדמה והיא הבריאה.
במהלך כל חייו היה ידיד אמת לחבריו והשתדל לתרום לאחר ולחברה. כשפירקו את גדוד הטנקים שבו שירת והעמידו בפניו את האפשרות לסיים את שירות המילואים, אלעד בחר להמשיך להתנדב כלום בפיקוד העורף.

לתרומה מצילת חיים לחצו כאן

יחד עם אלעד אבדו לנו גם אביו יוסי ואחותו חיה הי"ד. יוסי היה איש של נתינה, שהיה ידוע ביישובו חלמיש (נווה צוף) כמי שהתנדב ראשון לכל משימה. שנים רבות קיים קידוש לאחר תפילת שחרית בכל שבת ושבת, תרם שעות רבות של שמירה בלילות, התנדב ללוות הסעות של תלמידים ועוד. חיה, מורה בכל רמ"ח איבריה, עסקה בנתינה מתמדת לכל תלמידותיה והיוותה בשבילן דמות להערצה.
טבע האדם הוא הרגשת גאווה ושמחה על מעשים חשובים שעשה בחייו. משמעותה של תרומת מח עצם היא הידיעה היומיומית של התורם שבזכותו יש חיים, שיש אדם אשר שירת חייו ממשיכה להתנגן, והוא אשר ניצח את העצב והחשיכה של המוות.
אין דבר שהאדם יעשה בחייו שיתחרה בנתינה של חיים.

לתרומה מצילת חיים לחצו כאן

קטעים נוספים שנכתבו על ידי דמויות מוכרות בנושא הערבות ההדדית המיוחדת בעם ישראל יתפרסמו בשבת הקרובה במוסף "מאגר של חיים" של עזר מציון שיצורף לעיתוני 'בשבע' ו'מקור ראשון'.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ארכיון צילום: thyssenkrupp Marine Systems

ספינת הקורונה: 59 פיליפינים שחזרו לארצם אובחנו כנשאי הנגיף

קרא עוד