מה הקשר בין בעל חברת נדל"ן ענקית לגבורה השקטה של זוג צעיר

התרבות שלנו בנויה על סיפוק צרכים מיידי. אנו דורשים תשובות מהירות ומיידיות. צריך פתרון מיידי ליוקר המחיה, לבעיות החינוך ולבעיות הביטחון. הבעיה היא שבטווח המיידי אין פתרונות לטווח המיידי

הרב עמיחי גורדין
א בניסן התשעד
,
01 באפריל, 2014 10:25
Shutterstock

Shutterstockצילום: Shutterstock

גבורה שעלתה על גבורת אלכסנדר מוקדון ונפוליאון

'במרכזי הערים הגדולות', הסביר ברנרד רסקין, 'המחירים תמיד גבוהים. תמיד יש יותר קונים ממוכרים. כך זה במנהטן ובפריז. כך זה גם בתל אביב. אי אפשר להיאבק בזה.'

'אז מה אתה מציע, איך נוריד את מחירי הדיור?', הקשה המראיין. רסקין, שמכהן כמנכ"ל חברת ענק לתיווך נדל"ן, לא התחמק. 'הפתרון לבעיות הדיור לא נמצא במשרד השיכון ובמשרד האוצר אלא במשרד התחבורה ובמשרד החינוך. צריך לקרב לגוש דן, באמצעות תחבורה מהירה, מקומות מרוחקים כמו קרית גת ואשקלון. צריך גם לדאוג שיהיה שם חינוך איכותי. כך אפשר לדאוג לדיור בר השגה.'

המראיין לא ויתר. 'אלו הם פתרונות לטווח רחוק. מה נעשה בטווח המיידי?'

התשובה של ברנרד רסקין הייתה מדויקת וישירה. 'בטווח המיידי צריך להגיד לציבור, שאין פתרונות בטווח המיידי' (נכון להבוקר, גלי צה"ל, י"ז אדר)

* * *

התרבות שלנו בנויה על סיפוק צרכים מיידי. אנו דורשים תשובות מהירות ומיידיות. צריך פתרון מיידי ליוקר המחיה, לבעיות החינוך ולבעיות הביטחון. צריך עכשיו ומיד הסכם שלום, עכשיו ומיד דיור בר השגה. עכשיו ומיד.

אנחנו חיים בתרבות של מיקרוגל. הכל צריך להיות מוכן תוך שתי דקות. אין תהליכים ואין סבלנות. אם משהו לא מגיע מיד זה לא תקין. אנחנו לא נשלים עם זה.

תורתנו התנגדה לגישה זו מכל וכל. אחד העקרונות המרכזיים של התורה הוא שלעיתים אין פיתרון בטווח המיידי. הרבה פעמים אנו נדרשים לאיפוק וסבלנות. לא הכל מגיע תכף ומיד.

אחד השיאים של איפוק זה מופיע בתיאור המופלא של המדרש על 'סוגה בשושנים'

* * *

"בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" - 'סוגה בשושנים'? מי שומר על שדה חיטים באמצעות גדר של שושנים? דרך העולם, גודרים שדותיהם בקוצים ובדרדרים, בגדרות תיל ובחוטי מתכת דוקרנים. מי גודר את שדהו בשושנים?

נענה המדרש ומשיב. המצוות נמשלו לשושנים. גדר השושנים הינה גדר של מצוות. גדר של מצוות שגודר האדם בעד עצמו. גדר שנועדה לשמור עלינו מעצמנו. גדר השושנים מבוססת על המשמעת הפנימית שלנו.

מספר המדרש על בני זוג שהיו מתאווים לראות עצמם בתוך חופתם, לפי שאין לך יום בעולם חביב ממנו, שהם שמחים זה עם זה. בסוף הערב באו להיזקק זה לזה. אמרה לו 'טיפת דם קטנה, כשושנה אדומה, ראיתי'. פירש הימנה, זה הופך פניו לכאן וזו הופכת פניה לכאן.

מי הפרישם זה מזה? אי זה נחש עוקצם, אי זה עקרב הזיקם, אי זה גדר ביניהם? - זוהי 'סוגה בשושנים'. (מדרש תנחומא כי תשא ב - מעובד)

* * *

הוסיף הגרי"ד סולובייצ'יק והסביר. 'חתן נכנס לחופה, לבו מתגעגע לחופה ולחיבת חיתוניו. בא להזדקק לה, אמרה לו: טיפת דם כחרדל ראיתי. הרי הופך פניו לצד אחר, ולא נשכו נחש ולא עקרב עוקצו, הוי 'סוגה בשושנים'.

מה מכריח את הנער הצעיר לפרוש מכלתו, אליה הוא נמשך כל כך - כח חיצוני, סכנה פיסית? לא. מי יאשים אותו אם יחטא? מי יבקר אותו אם לא יוכל להתגבר על יצרו? מי בכלל ידע מזה? כל הדרמה הזאת מתרקמת בחדרי-חדרים, באישון לילה. לא מחיצת ברזל חוסמת בעדו, אלא ערוגה של שושנים. עליו רק לדרוס על הערוגה ולרמוס את השושנים.

אולם הגבורה המיוחדת שנמצאת בכל יהודי מונעת בעדו מלעשות מעשה פראי - לרמוס פרחים רעננים ויפים שאין ביכולתם להתגונן ואינם יכולים להתאונן נגד מישהו. זהו הירואיזם שקט, גבורה אילמת שאין שרים עליה. הגבורה של הנער הצעיר עולה על גבורת אלכסנדר מוקדון ונפוליאון. (חמש דרשות 65)

* * *

אותה גבורה מופלאה של סוגה בשושנים מבוססת על שליטה עצמית ומחוייבות לתורה אך גם על יכולת דחיית סיפוקים מרשימה. זוג אהוב, עכשיו זה בלתי אפשרי, בהמשך זה יגיע. אתם עוד תהיו יחד, אל תדאגו. אחר כך.

'ומה עם הטווח המיידי. מה הפתרון לקושי שלנו בטווח המיידי' שואל הזוג. ורוח הקודש נענית כנגדם, 'בטווח המיידי אתם צריכים להגיד לעצמכם שאין פיתרון בטווח המיידי...'

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
הרב צבי קוסטינר צילום: אני - ישרון, CC BY-SA 4.0 - ויקיפדיה

פנייה לרמטכ"ל: עצור את הדחתו של הרב קוסטינר

קרא עוד