מה באמת מסתתר מאחורי המלחמה נגד נשות הכותל?

רבקה שמעון חושבת כי מאחורי המאבק נגד נשות הכותל מסתתר שוביניזם גברי טהור, שבשמו, כביכול, מצוות מסוימות הן נחלת הגברים בלבד. לקחנו להם את המכנסים, ועכשיו גם את התפילין והטלית?

רבקה שמעון
א באייר התשעג
,
11 באפריל, 2013 16:13
רבקה שמעון

רבקה שמעוןצילום: רבקה שמעון

הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד, אַחַר כָּתְלֵנוּ--מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים.( שיר השירים, ב' ט'.)

ההיסטוריה של עמנו צופנת לנו חדשים לבקרים הפתעות.

בתקופת המנדט הבריטי אכן נזעק הרב קוק וכתב מאמר חוצב להבות בזכות נוכחות יהודית בכותל, זכות התפילה בכותל וזכינו לשמוע על מסירות נפש של נערים נועזים דוגמת ר' משה סגל ז"ל שתקעו בכותל במוצאי יום כיפור.

אך עוברות להן השנים, עם ישראל הקים מדינה ורוחות חדשות מנשבות והן צופנות לנו הפתעות. מה מסתתר אחר כותלנו? ספור אחר לגמרי.

כמי שזוכה לעלות מדי חודש להר הבית מטעם תנועת נשים למען המקדש, אני מודעת לאמת ההיסטורית, שרחבת הכותל לא צופנת בהוויתה שום קדושה. הכותל הוא רק קיר תמך לכמות גדולה של מילוי עפר שמהנדסי המלך הורדוס תכננו כדי שהרחבה החדשה שלו לבנין המקדש החדש לא תתמוטט. אין, למעשה, שום קדושה בכותל המערבי העומד מול עינינו ברחבה המפורסמת.

קדושת הרחבה דומה לכל מקום בו יחליטו אנשים להתכנס ולהתפלל. זה אפילו לא בית כנסת, משום שהמקום לא תחום וסגור. אלולא המדרון התלול ובית הקברות המוסלמי שם, יכולנו גם להתפלל בחומה המזרחית של הר הבית ולהפוך אותה לקדושה.

רק בגלל ההרגל ההיסטורי הפכנו את הכותל למשאת נפש לכל יהודי, ולכן הוא אמור באמת להיות מקום בו כל יהודי באשר הוא יוכל לבוא ולהשיח את לבו לפני קונו. בתקופת המנדט בכלל לא היתה שם מחיצה, ואנו רגילים לראות גם גויים באים ותוקעים בקשות כתובות בין אבני הכותל.

נשות הכותל שחפצות להניח תפילין וללבוש טלית ברחבת הכותל אינן שונות מבחינה היסטורית מאחיותיהן בעבר הרחוק, דוגמת מיכל בת שאול ובתו של רש"י שידוע עליה שהניחה תפילין. לי כאישה דתית אורתודוקסית ממש לא מפריע שלידי תתפללנה נשים עם טלית ותפילין. בבית הכנסת בשכונתי מגיעות בימים נוראים נשים ללא כיסוי ראש, במכנסיים, ולעתים גם בשרוול קצר. אני שמחה על השתתפותן בתפילות שלנו לאבינו שבשמים. מה אכפת לי מה הן לובשות?

אבינו שבשמים, אב כולנו, יושב לו במרומים וכולו השתוממות. על מה הם רבים שם, הבנים הללו שלי? הרי בעתיד הלא רחוק התכנית שלי היא להפוך את רחבת הכותל למגרש חניה לעולי הרגל של בית המקדש! הרי ציוויתי עליהם לבנות לי בית במקום שבחרתי, כלומר, למעלה, על הר הבית, והם רבים על מגרש החניה. פשוט הזוי.

מה כן מסתתר מאחורי המלחמה מול נשות הכותל?

הפחד מהמחויבות לעבור למעלה להר. יותר פשוט להישאר עם אותם אבנים ורחבה מרוצפת מאשר להתמודד עם סוגיות פוליטיות מאימות, פסקים חדשים, תפקידים חדשים, בקצור- מצב חדש.

שוביניזם גברי טהור, שבשמו, כביכול, מצוות מסוימות הן נחלת הגברים בלבד. לקחנו להם את ההגה במכונית, את המכנסים, את המקצועות שנחשבו גבריים ועכשיו גם את התפילין והטלית. מה יישאר להם?

(צילום: josh.ev9-cc-by-sa)

גם אתן נשות הכותל, מאכזבות. כי אתן לא מספיק נאורות ופתוחות להקשיב לצורך הדתי האמיתי שאנחנו באים בשמו. שהרי מה אתן ממלמלות שם בתפילת עמידה? מה שכולנו ממלמלים שלוש פעמים ביום: והשב את העבודה לדביר ביתך...

אני כבר חושבת על הבעיה שלכן, נשות כותל יקרות שלי, כשיבנה הדביר הזה, איך נפתור אותה, שם בעזרת נשים למעלה על ההר. בינתיים מסתובבות שם ערביות, שהקימו להן מדרשה יומית ללמוד הקוראן. הן רואות את הנשים העולות להר הבית ומבינות שהן עומדות לפנות לנו מקום.

לי אין בעיה שהן תשארנה במסגד ותתפללנה שם למי שהן רוצות. יוצא בסוף, שאנחנו, נשות הר הבית והמקדש מגלות את הנאורות, הפתיחות, וחוש הצדק, יותר מכול אחד אחר. אולי זו תכנית א-לוהית שתתעורר שערוריה למען נשות הכותל, כדי להעיר לכבוד יום העצמאות את עם ישראל מתרדמתו. אז זהו: הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד, אַחַר כָּתְלֵנוּ--מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים, הכול בא ממנו....

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

איפה שוב טעינו? צילום: פלאש 90, יונתן סינדל

רגע לפני מלחמת אחים: צריך להשיב את האמון

קרא עוד