סגור
חדשות כיפה

למי שייכים כתבי הרמב"ן?

מהדורה עדכנית לפרשנות הרמב"ן עמדה לאחרונה במרכז פסק דין מרתק שעוסק בסוגיה: מיהו היוצר והאם יוצרים אחרים יכולים להגיע למסקנות שונות מבלי שיחשבו כמי ש"סילפו" את היצירה?

למצולמים אין קשר למאמר. תלמידי ישיבה

למצולמים אין קשר למאמר. תלמידי ישיבהצילום: ישיבת דרך חיים

לאחרונה התפרסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דן במחלוקת שהתגלעה בין מלומדים בתחום פרשנות המקרא בכל הנוגע לטענה להפרת זכויות יוצרים בהוצאה לאור מחודשת של פירוש הרמב"ן לתורה (ההדרה).

פסק דין זה עוסק במתח הקיים בין מתן זכות יוצרים בידי יוצריהם של יצירות שהן מהדורות חדשות של ספרים שנכתבו לפני מאות שנים, לבין הרצון לעודד מחקר אקדמי ויצירה עצמאית של יוצרים אחרים שאין להגביל נגישותם לכתבי המקור ואין להגביל את הפרשנות שיכולה להינתן על ידם לאותם כתבי מקור.  במסגרת התובענה שהוגשה על ידי פרופסור מנחם כהן נטען כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים במהדורה המכונה "מקראות גדולות הכתר" של התנ"ך, שהינה הוצאה לאור מחודשת של פירוש הרמב"ן לתורה. 

במסגרת פסק הדין נדונה השאלה האם פעולת הדרה של כתבים מהווה "יצירה" אשר זכאית להגנה זכות יוצרים, מיהו היוצר של אותה יצירה והאם נפגעת "זכותו המוסרית" של היוצר שעה ששמו לא אוזכר בפרסומים של חוקרים אחרים שהפנו לספר זה, ושעה שאותם חוקרים אחרים הוציאו לאור מהדורה נוספת של פרשנות הרמב"ן המכונה "תוספות רמב"ן לפירושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל",  אשר שונה  באופייה  מהמהדורה נושא התביעה.

בית המשפט קבע כי מאחר ומדובר בטקסט "ישן" שבו כל המלים נכתבו ברצף, הרי שכיום, הוצאתה לאור של מהדורה של פרשנות הרמב"ן, אשר כוללת את בחירת כתב היד ששימש כבסיס לנוסח שפורסם, ההכרעה היא בין כתבי יד שונים, בחירת הטעמים וביצוע פיסוק (שהוא בעל משמעות רבה שכן שימת סימני פיסוק שונים יכולה להביא לפרשנות שונה) – כל אלה מהווה "יצירה" עצמאית שזכאית להגנת זכות יוצרים.

בית המשפט קבע כי התובע הוא בעל זכויות היוצרים בו כמי שעמד בראש הפרויקט, קיבל את כל ההכרעות וקבע כי כאשר מדובר בפרויקט המחייב עבודה של אנשי צוות רבים, הזכות המוסרית של היצירה מצויה בידי  מי שעומד בראש הצוות – הוא פרופ' מנחם כהן. 

בכל הנוגע לטענת ה"סילוף"- הרי שבית המשפט דחה טענה זו וקבע כי שעה שהנתבעים מתייחסים בספרם לנוסח "מקראות גדולות הכתר" של הרמב"ן וחולקים על הכרעות או על הנוסח של התובע – הרי שהם אינם מסלפים את היצירה של התובע ולא פוגעים בזכותו המוסרית כי אם מעשיהם מהווים שלב בהתפתחות המדעית ונעשים מכוח חופש המחקר האקדמי, והם רשאים להגיע למסקנות שונות מהמסקנות אליהן הגיע התובע. 

בית המשפט הדגיש כי אין מדובר ביצירה ספרותית "רגילה" אלא בההדרה של דברים שנכתבו לפני כ-800 שנה, אשר מבוססת על בחירה בין כתבי יד ופרשנותם, ועל כן זכאי כל אחד מהחוקרים לכתוב מחקר אחר המתבסס על כתבי יד אחרים. לכן, טענת הנתבעים כי קריאה מסוימת של מקראות גדולות הכתר אינה נכונה ויש להעדיף על פניה קריאה אחרת, אינה מהווה סילוף ואינה מהווה הפרה של הזכות המוסרית אלא יש בה כדי להוות מימוש הזכות האקדמית למחקר.

בפסק דין זה יוצר בית המשפט נקודת איזון בכל הנוגע להוצאות לאור מחודשות של פרסומים  שנכתבו לפני מאות שנים וזאת על דרך מתן זכות יוצרים למי שההדיר את היצירה מחד גיסא, ומתן חופש למימוש הזכות האקדמית למחקר שייעשה בידי חוקרים אחרים אשר חופשיים ליצור יצירות  עצמאיות משל עצמם בנוגע לאותו פרסום עתיק יומין מאידך גיסא, וזאת מבלי שהחוקרים האחרים יהיו מוגבלים לפרשנות כזו או אחרת בנוגע לאותו טקסט עתיק יומין.

הכותבת הינה עו"ד שותפה במשרד גילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן, העוסק בקניין רוחני

עקבו אחרינו בטוויטר
יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
14.11.2018

1. לא הדרה אלא ההדרה ולא הדיר אלא ההדיר. (רוני א.)

דווח על תגובה לא ראויה
14.11.2018

2. אין פה בכלל שאלה, הכל שייך לרמב"ם ומכאן גם לאלה שמתחזקים את הקבר שלו בטבריה (ג'וחה)

דווח על תגובה לא ראויה
02.12.2018

3. תביעה קנטרנית של פרופסור זקן ממורמר (דניאל)

מדובר פה על מפעל כלכלי משפחתי של מקראות גדולות הכתר, שבשל מחלוקות קשות ורבות שנים עם אוניברסיטת בר אילן, נוקט בדרך המלוכלכת.
חבל

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו והרמטכ"ל כוכבי ברמת הגולן צילום: צילום מסך. רועי אברהם, לע״מ

נתניהו על סיכול פיגוע הרחפנים: "הבא להורגך - השכם להורגו"

קרא עוד