סגור

לכסף אין ריח

"בעבר חטאה הקרן בדיווחים חלקיים על הכספים שחילקה, אך עלינו לעודד את תרומותיה החיוביות, למטרות ראויות במסגרת ציונית ברורה". פרופ' ג'ראלד שטיינברג לא מתבייש לקחת כסף מהקרן החדשה

פרופ´ ג´ראלד (גרשון) שטיינברג
י בטבת התשעב
,
05 בינואר, 2012 21:25
יחצ, אם תרצו

יחצ, אם תרצוצילום: יחצ, אם תרצו

הדיון הציבורי סביב השפעת הקרן החדשה לישראל על החברה והפוליטיקה הוא דיון חשוב, אך כל ניסיון לצבוע את סוגיה מורכבת זו בצבעים פשטניים של שחור ולבן הוא הרסני ומחמיץ את המטרה העיקרית. הקרן החדשה לישראל מחלקת מעל 75 מליון שקל בשנה למאות ארגונים ישראליים מקשת רחבה של נושאים - עמותות המסייעות לאנשים לילדים בסיכון, קורבנות טרור, ואף לאלו המתמודדות עם סוגיות של דת ומדינה. לכן, אין לראות את כל העמותות המקבלות כספים מהקרן כמקשה אחת - יש לנתח כל פעילות בנפרד.

בניגוד לאלו, חלק מהארגונים הממומנים על ידי הקרן, כמו שוברים שתיקה, יש דין, עדאלה, בצלם ומוסאווה, סיפקו את רוב הטענות הכוזבות בדבר "פשעי מלחמה" למחברי דו"ח גולדסטון בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". דוגמה זו, יחד עם המעורבות של ארגונים לא-ממשלתיים במתקפה הפוליטית על ישראל שתפסה תאוצה לאחר ועידת דרבן (2001), הביאו אותי לחקור את השפעת הקרן החדשה ולשים דגש על תמיכתה באלו הפועלים נגד ישראל.

הקרן העניקה מימון גם ל"קואליציית נשים לשלום" וגופים אחרים המקדמים חרם על ישראל, באופן שלא עולה בקנה אחד עם המטרות הציוניות של רוב תורמיה. המימון לקואליציה אכן הופסק לאחרונה, אולם המימון לגופים בעייתיים אחרים נמשך. אך עם זאת, כאשר הקרן מממנת גופים העוסקים בחיזוק הציונות והחברה הישראלית, כמו "נאמני תורה ועבודה", זוהי התפתחות חיובית ורצויה. ארגונים שפעילותם מהווה תרומה חשובה וחיובית לחברה הישראלית לא יהפכו לאנטי-ציונים רק כי המימון מגיע ממקור מסוים.

הטיעון המרכזי המועלה על ידי המתנגדים לקבלת כספים מהקרן החדשה הוא החשש כי הקרן משתמשת בארגוניה הציוניים כעלה תאנה לגיוס כספים. טיעון זה איננו מבוסס ומנסה לרכב על גל הקיטוב בחברה הישראלית, מכיוון שמגוון רחב של ארגונים בעלי פעילות חיובית מקבלים כספים מהקרן, והפסקת מימון זה פירושו נזק להיקף פעילותם. לכן, לא רק שאינני מתנגד לקבלת כספים מהקרן החדשה לארגונים בעלי מטרות חיוביות - אני מעודד זאת, בעיקר על מנת למקד את פעילותה של הקרן בארגונים אלו, על חשבון הארגונים שמטרתם היא יצירת דה-לגיטימציה לישראל.

הבעיה המרכזית בהתנהלותה של הקרן היא הסודיות הרבה שבה היא מנהלת את ענייניה, ובכך מעוררת חשדות רבים בציבור. ישיבות ההנהלה שלה סגורות לחלוטין בפני הקהל והתקשורת ומיליוני ישראלים המושפעים מפעילותה של הקרן מודרים מתהליך קבלת ההחלטות. בשנת 2010, סמנכ"לית הקרן, גברת חדווה רדונוביץ, אמרה לפקידי ממשל אמריקאי כי היא מאמינה ש"בתוך מאה שנה ישראל תהיה בעלת רוב ערבי, אך היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה טרגדיה". בתגובה לפרסום, טענה הקרן החדשה כי דברים אלה משקפים את דעותיה האישיות של הדוברת ולא את עמדתה הפוליטית של הקרן. אם כך, מדוע הועסקה גב' רדונוביץ בתפקיד כה בכיר בקרן? ומי אישר את מינויה?

בניגוד לתהליכים ממשלתיים, בקרן החדשה לא קיימים איזונים ובלמים. קבוצה קטנה של בכירים ללא חובת דיווח מקבלים החלטות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ללא כל הערכות חיצוניות, ולא פעם שוגים באופן המשליך על חייהם של ישראלים רבים.

עלינו לדרוש מהקרן החדשה לפעול ביתר שקיפות, לדווח כראוי על היקף פעילותה ועל האופן שבו היא מקצה את כספיה, כפי שכל גוף ציבורי ודמוקרטי מחויב לעשות. בעבר חטאה הקרן בדיווחים חלקיים, או מאוחרים מאוד על הכספים שחילקה - כמו במקרה של "קואליציית נשים לשלום". יתרה מכך, עלינו לעודד את תרומותיה החיוביות, למטרות ראויות במסגרת ציונית ברורה.

הכותב הוא פרופ' למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, ונשיא מכון המחקר NGO Monitor.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
בקרוב בשבתות. אוטובוס בתל אביב, אילוסטרציה צילום: פלאש 90. סבי ברנס

תחבורה ציבורית בשבת בתל אביב - החל מהשבוע

קרא עוד