"אינני מדבר כי יש לי כוח לדבר; אני מדבר כי אין לי כוח לשתוק" (הראי"ה קוק).
במסכת תענית (דף כ) מובא סיפור מופלא: "תנו רבנן לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
"נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו שלום עליך רבי ולא החזיר לו אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך אמר לו איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו נעניתי לך מחול לי אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
"היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי מורי מורי אמר להם למי אתם קורין רבי רבי אמרו לו לזה שמטייל אחריך אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל אמרו לו מפני מה אמר להם כך וכך עשה לי אמרו לו אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז".
מזה שלוש שנים אני מנהלת את פורום המדרשות התורניות לבנות. כ-1500 בנות מתאשפזות מדי שנה במעל ל-30 מדרשות, כמהות ללמוד תורה. לא כדי להידמות לגברים, ולא כדי להירפא ממחלתן הקשה, אלא כי כליותיהן בוחרות ורוצות בלימוד התורה. כי הן צמאות לה, כי הן בוחרות להקדיש שנה מחייהן על אף הקושי הרב הכרוך בכך, על אף האתגרים הרבים הכרוכים בעמידה מול הסביבה, עדיין, יותר מ-20 שנה לאחר שהחלה מהפכת לימוד התורה לנשים, עומדות הנשים האמיצות הללו, ואומרות: רוצה אני.
כבר שלוש שנים שאני מתדפקת על דלתות כה רבות במטרה להגדיל את עולם לימוד התורה לנשים, כדי להעניק לצעירות הללו את היכולת ללמוד תורה במקום שליבן חפץ, כדי להעניק לרבנים ולרבניות, לר"מים ולר"מיות את היכולת ללמד באקלים מיטבי את הצעירות הללו, שלא תמיד קיבלו את המענה בשנות החמ"ד, וגם אם קיבלו - לא תמיד יכלו להעמיק ולהרחיב את דעתן בתורה כפי שרצו וחלמו.
כואב כואב כואב היה לי לשמוע ולקרוא את דבריו של הרב קלנר. כואב כל כך לעמוד שוב ושוב מול גורמים כה רבים ולהתחנן על זכותן של הנשים ללמוד תורה. להיאבק על ההיתכנות שלהן ללמוד, להילחם על מה שכל כך מובן מאליו בעולמם של הגברים לומדי התורה. לא כי הן פחות טובות, פחות חכמות, פחות יכולות לקלוט את התורה, אלא כי עוד רבה הדרך. כי גם הממסד לא מאפשר היום לנשים ללמוד כפי רצונן לפחות באותה המידה שהוא מאפשר אותה לגברים. כי מסגרות המשך לנשים שרוצות להעמיק בתורה הן רק באקדמיה, או במדרשות יחידות סגולה שמצליחות לגייס כספים על מנת לאפשר את הלימוד הזה לנשים, וגם אז הנשים צריכות להיאבק על מקומן.
הרי התואר רבנית נמסר מידית לנשותיהם של הרבנים, אך לא למי שממיתות עצמן באוהלה של תורה, שמשקיעות את ליבן, נפשן וגופן בתורה. רבניות מופלאות, מובילות, פורצות דרך, שמשמשות מודל אמיתי וראוי כל כך לבנותינו.
הרב קלנר, "איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית".
הכותבת היא מנהלת פורום המדרשות התורניות לבנות