סגור

יחסי ישראל גרמניה: חמישים שנות בזיון לאומי

"לפני שבוע צוינו בחגיגיות חמישים שנות יחסים בין ישראל לגרמניה. חמישים שנה, בהן יורקת מדינת ישראל על קברותיהם של ששת המיליון שנרצחו בידי הצורר הגרמני". ברוך מרזל זועם

ברוך מרזל
כט בתמוז התשעה
,
16 ביולי, 2015 9:49
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

לפני שבוע צוינו בחגיגיות חמישים שנות יחסים בין ישראל לגרמניה. חמישים שנה בהן .מקיימות שתי המדינות יחסי ידידות, החובקים עולם ומלואו. חמישים שנה, בהן יורקת מדינת ישראל על קברותיהם של ששת המיליון שנרצחו בידי הצורר הגרמני.

אין עם על-פני כדור הארץ שהיה נוהג בכזה חוסר כבוד עצמי. מי שמסתובב בעיר העתיקה בירושלים יכול בקלות לזהות את הרובע הארמני. בכל פינה, כמעט על כל בית, מוזכרת השואה הארמנית בידי הטורקים מלפני מאה שנה. אין ארמני שיסלח לטורקים על מה שעשו להם. אגב, גם אין טורקי שיסלח לארמנים על כך שהם מעיזים להתלונן! ואנחנו? בעבור בצע כסף היינו מוכנים לכונן יחסים עם עמלק המודרני. איזו שפלות ונמיכות רוח גילינו באותם ימים! וכך זה ממשיך עד היום. אף תנועת החרות, אשר באותם ימים הבעירה את הרחובות בהנהגת מנחם בגין כנגד ההסכם עד שנדמה היה שעלולה לפרוץ כאן מלחמת אחים - משעלתה לשלטון (תחת השם "הליכוד") הזניחה גם את העיקרון הזה ביחד עם שאר עקרונותיהם. ניתן רק להרהר במרירות על כך שאותם אנטישמים אשר טוענים, כי את היהודים מעניין רק כסף, מקבלים חיזוק מבהיל לדבריהם.

הרהרתי רבות מה גרם לאותה קהות חושים, לאותו זלזול בכבוד הלאומי דווקא בקרב עם ישראל. כיצד קרה, שהפכנו לפחותים מהארמנים בעניין זה? ואחר דרישה וחקירה התברר, כי שוב, כמו בכל סוגיה אחרת, גם כאן הרצון להשתייך לעולם המערבי ולמערכת המושגים שהוא יצר הוא שעמד בעוכרינו. לפי מושגי אותו עולם מערבי, אין מושג של עונש קולקטיבי. התורה, לעומת זאת, מטילה אחריות לעולם על עמלק בשל מעשיהם. גם עמון ומואב, מצרים, אדום ועמי כנען נושאים באחריות עבור מעשיהם של אנשים אחרים בדורות אחרים. אגב, כשזה מגיע למעשה, גם עמי אירופה וארה"ב יודעים כיצד יש להתיחס לאויב, כולל נשים וטף. מי שמפקפק בכך מוזמן לקרוא בספרי ההיסטוריה מה עשו לערי גרמניה בשלהי מלחמת העולם השניה. רק אנחנו, היהודים, נשארנו נאמנים עד הסוף לאותם עקרונות מערביים מטופשים ואנטי-תורניים.

כינון היחסים עם גרמניה היווה נקודת שפל בתולדות חייו של עם ישראל. במקום לחגוג יובל לאותו מאורע מביש, הייתי מצפה מהרשויות הממלכתיות לחשבון נפש נוקב, כיצד בזינו את זכר הנרצחים בשל הרצון המטורף להתחנחן בעיני האומות. ההתדרדרות הערכית והמוסרית שחזינו בשנים האחרונות - שורשה נעוץ באותו הסכם בזוי. קו שני היסטורי מחבר בין הסכם כינון היחסים עם גרמניה להסכם אוסלו, בין הסכם השילומים להתנתקות מחבל קטיף, בין רמיסת הערכים של אז למצעדי התועבה של היום. עם שאין לו עבר, גם אין לו עתיד. אנחנו נמשיך להיות נאמנים לערכי התורה הנצחיים ונדחה מעל פנינו בשאט נפש את ערכי תרבות המערב. אז נוכל לשאת את פנינו בפני הנרצחים ונמחק את אותו בזיון הנמשך כבר חמישים שנה.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: פלאש 90

שטרות כסף חדשים בישראל: כך הם ייראו

קרא עוד