חלק חשוב מתורת הרב קוק מונח בגלות בגלל גורמים אינטרסנטיים

יש להכיר בעובדה הכאובה שהכרותינו עם תורת הרב היא חלקית, מכיוון שעוד אלפי כתבים של הרב מוחזקים אצל אספנים. אלו שנכנסים לעובי הקורה בנושא מגלים עולם תחתון פשוטו כמשמעו

יהל אלכסנברג 28/08/14 15:12 ב באלול התשעד

חלק חשוב מתורת הרב קוק מונח בגלות בגלל גורמים אינטרסנטיים

אנו עומדים פחות מיממה לפני יום ההילולא של מורנו הראי"ה קוק. במהלך השנה אנו זוכים ללמוד את תורתו ותורת תלמידיו, זוכים לשמוע סיפורים אודותיו וללכת באורו, וזוכים לקיים הלכה למעשה את חזונו הגדול ולהתחבר אליו בנפשנו ונשמתנו, בבחינת "ולדבקה בו" -"הדבק בחכמים". לכל יהודי יש מקום אצל מרן הרב; כל אחד מוצא עצמו מקבל הארה המתאימה לשורש נשמתו. יש מי שמתחבר לחידוש ה'כללי' של הרב ויש אשר מתחבר לחיזוקים והעצות ה'פרטיות'. אחד רווה נחת במיוחד מרעיון התשובה, וחברו מתחבר דוקא לספר אורות. כל אחד והאות שלו בתורת הרב, אשר שבעים פנים לה.

על התורה כתוב שהיא יכולה להיות סם חיים, אך לעיתים היא מתהפכת לסם מוות ח"ו. יש להיזהר מגילוי פנים בתורה שלא כהלכה ח"ו. הדבר נכון שבעתיים על תורות עמוקות, תורות של גאולה, המושתתות על סודות התורה, וכך היא התורה של הרב קוק. הסכנה ליפול בה גדולה מבדרך כלל, (וכמובן, מידה טובה מרובה - האפשרות לצמוח ממנה גדול כפליים).

אכן נצרכת הדרכה ושימת לב שלא ניקח את דברי הרב למקומות רחוקים מכוונתו. נצרכות הרבה תפילות שנזכה לסייעתא דשמיא ותורה יקרה זו תחלחל בקרבנו כסם חיים ונכוון אותה למקום הנכון עבורנו.

ועם כל זאת, "מן הזהירות שלא תרבה להיזהר". לעיתים הזהירות מנפילה ב'סם המוות', נהפכת לפחד נפרז, המצוי בקרב לומדי תורת הרב קוק. ביותר מצוי הדבר בקרב אלו הממונים על עריכת כתביו והוצאתם לאור. ידוע הדבר כי בהוצאת כתבי הרב בשנים האחרונות מתקיימת צנזורה. עורכי כתביו, המרגישים לצערי בעלות על תורתו, משמיטים פה ושם פסקאות רדיקליות לטעמם, בדאגה לקורא שלא יתבלבל מהדברים. תחושתי היא כי תפיסת העורכים ביחס להוצאת הכתבים הינה מפוחדת מדי, הגם שהיא באה במסווה של אחריות רוחנית. צנזור הכתבים היא בעצם גם צמצום רוחו האדירה של הרב.

"החצר האחורית"

יש להכיר בעובדה הכאובה שהכרותינו עם תורת הרב היא חלקית משום שעוד אלפי כתבים של הרב מוחזקים אצל אספנים (מהם גם רבנים). בתום לבבי נכנסתי לעובי הקורה של העסק הזה, ונחשפתי לעולם תחתון פשוטו כמשמעו, בכל מה שנוגע לשחרור הכתבים והוצאתם לאור. יש שהמניעים הם של כסף (יכולת לגרוף קופה בעתיד על פרסום בלעדי של הכתבים) ויש של כבוד וכיוצא בזה. כשביקשתי לחקור אישית את הנוגעים בדבר המחזיקים את הכתבים, זכיתי לקבל איומים וגידופים.

אמנם, יש מאותם המחזיקים שהם בגדר 'יורשים', והם מחזיקים בצדק בכתבים, וכל סיבת עיכובם את ההוצאה היא רק של זמן ויכולת; כוונתם טובה, אלא שהם טרם הספיקו לסיים את עריכת על הכתבים. אולם חלקם טענו בפניי שהם לא מוציאים לאור את הכתבים שבבעלותם משום שרבניהם הטילו 'צו איסור פירסום' על הכתבים ה'מאיימים'.

ב"ה, לפני מספר שנים זכינו שכמה תלמידים נאמנים "השיגו" כמה כתבי-קודש, ובזכותם יש לנו היום את 'חדריו' את 'שמונה קבצים' ועוד כמה כתבים נפלאים.

אם כן, חלק חשוב מתורת הרב מונח בגלות, וצריך לפעול בנושא, וכן צריך להרבות בתפילה, ויש יהודים מתוכנו שצריכים לעשות תשובה על העניין . אני תקווה שנחגוג בקרוב 'חג גאולה' (מין י"ט כסלו שכזה) של מרן הרב ונזכה ל"יפוצו מעיינותך חוצה".

"קומו נעלה ציון"

אנחנו רואים את הפרסומים הרבים והיפים על העלייה לציון הקדוש של מרן הרב, ועל ה'משמר לימוד' שייערך בליל פטירתו בהר הזיתים. אשרי חלקם של המארגנים! כבר כמה שנים שאני וכמה מחבריי מנסים לקדם את העניין הזה, והנה נפלה הזכות בידי המארגנים הי"ו להגשים זאת.

ה'בן איש חי' כתב שיש עניין גבוה בלימוד תורת הצדיק ביום פטירתו על ציונו. ביום זה ישנה הארה גדולה ורבה; נשמת הצדיק מאירה באור יקרות. הרבי מליובאוויטש מסביר שביום ההילולא מתאספים ומתקבצים כל המעשים הדיבורים וההשפעות של אותה הנשמה, ומאירים להמון. זו הזדמנות נפלאה לבוא ולקבל מהרב קירוב הארה לימוד.

בעלייה לציון, גם ליהודים פשוטים שאינם בקיאים בכוונת ההשתטחות, ישנה משמעות רבה. זהו מפגש בלתי אמצעי עם הרב, ואפשר להשיג בו דברים שאיננו מקבלים באמצעות הלימוד האינטנסיבי. כך מלמדים אותנו הצדיקים מארי דפנימייות.

יום ההילולא זו גם הזדמנות להודות לה' שקרבנו לצדיק שהוריד כזה אור נפלא לעולם. שגילה תורה מופלאה לדורנו, דור הגאולה, ולשמוח ולרקוד בשמחת התורה על ציונו.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר