חדשות כיפה

חג הסיגד: למה אנחנו צריכים לחגוג

הסיגד אינו רק לבושים מיוחדים, מטריות מעוטרות ושפה ´גזית´, הוא לא רק אוכל מיוחד וריקודים יפים, הסיגד הוא אירוע בעל תוכן רלוונטי ועכשווי לעם בישראל. כל הסיבות לחגוג

צילום:

עלייתו לשלטון של הקיסר האתיופי- גברה מסקל, סימנה עידן חדש. התקופה היא לפני כאלף ושש מאות שנה. תחילת המאה ה-6 לספירת הנוצרים, ואתיופיה מחולקת לשני ממלכות, קיסרות חבשית וממלכה יהודית עצמאית בראשותו של מלך בשם גדעון. הממלכות נלחמות ביניהן שנים רבות תוך גרימת סבל ומספר רב של הרוגים. עלייתו של הקיסר מביאה לפיוס היסטורי.

אירועים אלו על פי המסורות של עדת "ביתא ישראל" הם המביאים את המלך גדעון לציין את יום סיום האיבה כיום מיוחד, ואת כהני העדה, עזריה וצדוק לקבעו כיום הודאה לאלוהים על הנסים שעשה לעדה, כמו גם יום חידוש הברית בין עם ישראל לאלוהיו. מנהגי יום זה - "הסיגד", עוצבו לאור התפיסה כי הקשר לאלוקי ישראל הוא הערובה לקיומה של העדה, בתוך סבך התלאות ואויביה הרבים. ההבנה כי הברית בין אלוקי ישראל לעמו, היא התשתית התרבותית של העדה, וכי הדרך לביסוס חוסנה הציבורי ויכולת השרידות שלה עוברת דרך תיקונים רוחניים וחברתיים ,הביאו את מנהיגי העדה לעצב את היום כיום כריתת ברית מחודשת בין העדה לאלוקיה.

למעשה יום זה היה מעין חזרה על שני אירועים מרכזיים שעבר עם ישראל. מתן תורה וכריתת הברית של עזרא ונחמיה. הסיגד צוין בהתכנסות ציבורית רחבה על הר גבוה, תוך דימוי למעמד הר סיני וריענון ההכרה כי ערכי היסוד של העדה הם מתן תורה ומצוותיה. לאחר מכן נערכה קריאה של כריתת הברית המחודשת שערכו עזרא ונחמיה. מעמד כריתת הברית של עזרא ונחמיה, נערך במציאות רוחנית ירודה של העם. באותה תקופה הקשר בין העם לבין אלוקיו רופף, הקהילה היושבת בארץ היא מדלי העם, ושמירת המצוות אינה חלק מתרבותו העיקרית. כריתת הברית במצב כזה, מבטאת את ההבנה כי גם בתוך מציאות ירודה יש את היכולת להתרומם ולחדש את הברית, גם בתוך מציאות של נישואי תערובת, דלות רוחנית וחומרית, כפי שהייתה אז, ניתן לחזור לברית רעננה ולחדש ציבוריות שעוסקת בחזון אלוקי וקדוש. כהני העדה ניצלו את ההזדמנות לתיקונים קהילתיים, וחיזקו את הצריך חיזוק הן במישור הרוחני והן במישור החברתי. מעמדים אלו "תדלקו" את התקוות ואת הכמיהה למציאות מתוקנת ושלמה. שאיפת העדה למציאות שלמה זו התעצמה בימים אלו, ימי הסיגד. באתיופיה, היה שם למציאות המתוקנת הזו, לחלום הגאולה- קראו לה -'ירוסלם'. ואכן ביום זה גברה הכמיהה לירושלים, לעתיד המקווה, למציאות המתוקנת. מזמורי גאולה ותקווה לירושלים נאמרו וזומרו.

קהילת ביתא ישראל ב"ה אתנו, כיום הסיגד כאן. הסיגד אינו רק לבושים מיוחדים, מטריות מעוטרות ושפה 'גזית', הוא לא רק אוכל מיוחד וריקודים יפים, הסיגד הוא אירוע בעל תוכן רלוונטי ועכשווי לעם בישראל. נכון לעכשיו, עיקר השותפים לסיגד הם קהילת ביתא ישראל, אולם הסיגד יכול לדבר אל כולנו, אל הציבוריות הישראלית. עלינו לחזור אל ההבנה כי התרבות הבסיסית שלנו היא מתן תורה, אל התפיסה כי חוסנו של העם נעוץ בברית עם אלוקיו, אל האמון כי גם בתוך מציאות ירודה ניתן לחזור ולחדש ברית ציבורית עם אלוקי ישראל, אל התקווה והכמיהה למציאות נגאלת, אל היעד הסופי שאליו נשואות עיננו- ירושלים.

היום, יום כ"ט חשוון ה'תשע"ז (30/11/16), יתקיים אי"ה כנס 'מאתיופיה לירושלים' ה-2 בישיבת בית אורות בהר הזיתים

הרב יאיר קרטמן, ראש תכנית 'תורת המדינה' בישיבת בית אורות

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שרה בק צילום: פלאש 90

שרה ב"ק שוקלת להצטרף לבית היהודי

קרא עוד