חדשות כיפה

השיעור הגדול לחיים שלמדתי מהרב קנוהל

כתלמיד צעיר בישיבת הר עציון פגש הרב מאיר נהוראי לראשונה ברב אלישיב קנוהל שלימד אותו, בצניעות האופיינית לו, פרק חשוב שמלווה אותו בהנהגה הרוחנית של הציבור עד היום

הרב אלישיב קנוהל

הרב אלישיב קנוהלצילום: גרשון אלינסון/פלאש 90

בהיותי תלמיד צעיר בישיבת הר עציון למדנו הלכות שבת ובבית המדרש בשורה לידי ישב הרב אלישיב קנוהל שאז היה כבן 40 ולמד אתנו הלכות שבת.

כבר אז התרשמתי מענוותנותו הגדולה, הזקן שבחבורה יושב כאחד הבחורים בבית המדרש. עסקנו בהלכות שבת וכאשר למדתי עם החברותא שלי מלאכת דש ונסינו לפצח את מחלוקת רש"י ותוספות הוא סובב את ראשו ופנה אלינו בחיוך כובש: "אתם מבינים את המציאות החקלאית"?

בבושתנו הרבה כתלמידים הבאים מהעיר אכן המציאות לא הייתה מובנת, הערתו הקצרה טלטלה את לימוד ההלכה שלי. משפט קצר המלווה בחיוך היה שיעור גדול לחיים.  אמת מארץ תצמח, הלכה יוצאת רק מתוך הבנה מעמיקה של המציאות. 

חלפו מספר שנים ופגשתי את הרב אלישיב בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. הגעתי כר"מ צעיר לישיבה והרב אלישיב היה אחראי על תכנית ההלכה. נושא טהרת המשפחה היה קרוב ללבו. הוא היה מצד אחד בקשר עם גדולי ישראל ומצד שני יצר קשרים הדוקים עם גניקולוגיים על מנת ללמוד את התחום המעשי של הסוגיה. הרב אלישיב היה פוסק מושלם, ביד אחד אחז בהבנה עמוקה של המציאות וביד השנייה שלט בהלכה ובמיוחד במסורות פסיקה של גדולי ירושלים. 

כעבור זמן, הגעתי למושב משואות יצחק מקום שהיה קרוב ללבו של הרב אלישיב הן מצד משפחת אשתו היקרה מרים, שמתגוררת במקום והן מצד היכרותו את דור המייסדים הנפשות הגדולות שהלכו לשבי עם אביו ז"ל.

הרב אלישיב היה לי למורה ויועץ בעיקר בתחומי החקלאות וטהרת המשפחה וכמובן באתגר המורכב של רבנות קהילה שיתופית. הייתה לו חכמת חיים שאותה קבל בעיקר בזכות תפקידיו הציבוריים בכפר עציון.

הייתה לו יכולת יוצאת דופן לפשר במחלוקות. הוא הבין לעומק מהי קהילה ועצותיו המחכימות היו לעזר גדול עבורי. היה צעיר ברוחו ובנפשו אהב את ארץ ישראל, הייתה לו גם אהבת אדם ותמיד פניו היו מאירות.

היה מורה ותלמיד כאחד, מעולם לא התנשא והיה נעים ונוח לשיחה והתייעצות  כדברי הגרי"ד זצ"ל: 
"שני כוחות נטע הקב"ה באדם. מחד גיסא, הכוח להיות יוצר עולמות, הכוח להיות  רב ומורה וללמד את הזולת, להשפיע כליו, לשנות את אישיותו וליצור אותה מחדש. מאידך גיסא, העניק הקב"ה לאדם כוח אחר – הכושר להיות תלמיד, ללמוד מהזולת, פעילות וסבילות, יצירה וקליטה מושרשות באישיותו של האדם. אסור לאדם, אף לגדול שבגדולים, לשכוח, כי יכול הוא ללמוד מאחרים באותה מידה שיש לאל ידו להעניק לאחרים אף הקטן שבקטנים – יש גם לו כוחות הנפש ומדות טובות ואוצרות של רגש אשר בהם הוא יכול להתחלק עם אחרים ולהשפיע עליהם. כל אדם הוא גם רב וגם תלמיד, משפיע ומושפע, מקבל ונותן..."  

תודה לך רבנו אלישיב על עצותיך, על זמינותך, על  חכמתך ועל מאור פניך. חבל על דאבדין ולא משתכחין 

הכותב הוא יו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל ורב מושב משואות יצחק

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב דוד לאו צילום: פלאש 90. יעקב כהן

נאמני תורה ועבודה לרב לאו: התעלמת מהצעותינו לתיקון הרבנות

קרא עוד