הלילה הרע והנמהר שבו היינו בסולטן יעקב ממשיך להפיל בנו חללים. המציאות הנוראה של חיים במשפחה שאחד מבניה "נעדר" היא אולי הקשה מכולם. חוסר הידיעה, האפשרות שהוא עדיין קיים וחווה את העובדה ששכחנו אותו, הכמיהה לפענח את המציאות האטומה - קשה לתאר את החיים באופן שכזה. בשעה שיצאנו מן הקרב מוכים וחבולים (באופן אישי הפלוגה עליה פקדתי הייתה בחיפוי בלבד, אולם ההאזנה כל הלילה לכל רשתות הקשר הפכה את כולנו לשותפים) לא ידענו עד כמה הוא יהיה בתוכנו לתקופה כה ארוכה, ושלמעשה לעולם הוא לא יסתיים, בעיקר בשלוש המשפחות שבניהן עדיין נעדרים.
מותו של יונה באומל מזכיר לנו מחירים נוראים של מלחמה שבשטף החיים אין אנו זוכרים בכל עת. המלחמה מותירה צלקות נוראיות בעולמם של אנשים - אלה שנפצעו, המשפחות השכולות ומשפחות הנעדרים. בתוכנו חיים מספר עצום של אנשים שהמלחמה חרתה בהם את אותותיה.
אותות המלחמה הם קשים ביותר: סיוטי הלילה, הקשיים הפיזיים הנוראיים, כאב האובדן והשכול, הבדידות, המחשבה המתמדת מה היה קורא "אילו", הנכות, איבוד התמימות, והרצון לשכוח מהכל. העוז והגבורה שאנו מתחנכים לאורם לא נועדו כדי להשכיח את הכאב הפרטי, ולהדחיק את מחיר המלחמה. גבורה של ממש היא היכולת לשאת בשני המשאות גם יחד- מחד גיסא לדעת ולהכיר את הכאב הנורא, ולא לשכוח לרגע את מי שנושא אותו בגופו ממש. הרגישות איתו ביחד אינה חולשה אלא חובה; אינה בכיינות אלא עוצמה; אינה נפילה אלא גדלות נפש רוחנית. מאידך גיסא, להיות מסוגלים שלא להישבר ולא להיות יראים ורכי לבב, כפי שהזהירה אותנו התורה בשעה שאנו הולכים לקרב.
חוב גדול חבה החברה כולה לאלה שמשלמים בנפשם את מחיר המאבק שלנו על חיינו, עצמאותנו ועולמנו העתידי. בשגרת היום אנו שוכחים את החוב הזה, ומניחים אותם לנפשם בהליכתם בשולי שמחת החיים. מידי פעם צץ מאורע המזכיר לנו את המורכבות של חיינו. כזה הוא פטירתו של אבא של זכריה, שלא זכה לפתור את תעלומת החיים של בנו. בשעה זו אנו נקראים אפוא להיות שוב בסולטן יעקב, לזכור את הערבות הדדית שאנו כה מדברים במעלתה הגדולה, להתנער ממהלך החיים הרגיל, ולהיות עם אלה שאנו בעלי חוב כה גדולים כלפיהם. לאחר שעשינו את כל אלה לפנות לריבונו של עולם בתפילה כי יסיר את הלוט מעל פני המציאות, ויאפשר למשפחות ולנו בשולי גלימתן לבוא בשערי המציאות, כדי לדעת את כל אשר אירע, ולפתור את הספק הנורא המהדהד זה למעלה מעשרים ושבע שנים.
המאמר המלא מתפרסם באתר ישיבת פתח תקוה