מיתוס אחד מתנוסס בשיח הציבורי הישראלי כבר שנים רבות. המיתוס: על מנת להגביר את המשילות ואת יציבות הממשלה, עלינו לצמצם את מספר המפלגות ולהעלות את אחוז החסימה.
האמונה במיתוס הזה גרמה למדינת ישראל במשך השנים להפוך למדינה פחות דמוקרטית, וגם פחות יציבה.
בשבוע שעבר עלתה שמועה בנוגע לרצון של ראש הממשלה להוריד את אחוז החסימה. דעתי ברורה: אין להוריד את אחוז החסימה אלא לבטל אותו לחלוטין.
אחוז החסימה פוגע בדמוקרטיה הישראלית
דמוקרטיה, קרי שלטון העם, מתקיים כשלעם יש אפשרות לבחור בין מגוון אפשרויות ולהחליט למי הוא רוצה להצביע. לכן, מדינה כמו סין המאפשרת רק מפלגה אחת איננה נחשבת דמוקרטית.
נכון, אחוז החסימה איננו מבטל לחלוטין את האפשרות של מפלגה להתמודד בבחירות, אלא רק מקשה עליה, כשהוא מציב רף מינימלי לייצוג. אך הפגיעה בדמוקרטיה, למרות היותה מתונה יותר, עדיין קיימת. אזרחים מקבלים פחות ייצוג כי הם חייבים לקחת בחשבון את אחוז החסימה כשהם מצביעים.
בואו ניקח כמה דוגמאות: אם מישהו מאמין במפלגת תקומה, ומתנגד לבית היהודי שהוא תופס כליברלית מידי או כ"לייטית" מידי, למה שאחוז החסימה ייצור מצב שמפלגת תקומה חייבת להתחבר עם הבית היהודי כדי לשרוד ומכריחה את הבן אדם הזה להצביע עבור דברים שהם נגד אמונתו?
אם מפלגת ש"ס באמת איננה עוברת את אחוז החסימה היום, כפי שפורסם בסקר אחד, למה שציבור גדול של חרדים ספרדים יישארו בלי ייצוג בכנסת?
אינני נמנה בין תומכי תקומה או ש"ס, אך מגיע לתומכים של מפלגות אלו לקבל ייצוג. אחוז החסימה יכול למנוע מהם את האפשרות הזאת.
נכון, כנסת עם 20 מפלגות יותר מבלבלת מאשר כנסת עם שתיים עד חמש מפלגות, אבל אם עם ישראל בוחר להכניס לכנסת 20 מפלגות, מי אנחנו כדי להגיד לו שזה לא נכון?
אחוז החסימה פוגע ביציבות
למרות שברור שאחוז החסימה היא פגיעה בדמוקרטיה, יש שיגידו שהפגיעה הזאת מוצדקת. למה? בגלל המיתוס שלפיו אחוז החסימה מביא יציבות.
הטענה השלמה יותר אומרת: במדינת ישראל, יש ריבוי מפלגות. ריבוי מפלגות גורם לאי-יציבות, כמו שמראה העובדה שהיו מאז הקמת המדינה, לפני 70 שנה, כבר 34 ממשלות – קרי בערך ממשלה חדשה כל שנתיים.
ריבוי מפלגות גורם גם לכל מפלגה לבקש בקשות מוגזמות בעת משא ומתן קואליציוני, ו"לסחוט" את הציבור. הטענה בדרך כלל גם מלווה בסאב-טקסט המצביע בין השורות על החרדים שבציבור הכללי יש תחושה כלפיהם שנציגיהם בכנסת יודעים להשתמש במשחק הפוליטי על מנת לקבל תקציבים לקהילה שלהם.
עד כאן המיתוס. אבל האמת היא שהמציאות אחרת.
קודם כל, למרות שנכון שהיו 34 ממשלות ב70 השנים האחרונות, נתון זה איננו מעניין. החלפת ממשלה איננו דבר שפוגע פגיעה קשה במשק, אלא בחירות חדשות הם כאלו. בכנסת אחת יכולות להיות שתיים, שלוש, ואפילו ארבע ממשלות. עובדה היא שמאז קום המדינה היו 20 כנסות, קרי יותר מ3 שנים בין מערכת בחירות בממוצע, מספר סביר לחלוטין. מדינת ישראל איננה סובלת מאי יציבות קיצונית.
שנית, מי שמצליח לסחוט דברים מהממשלה הם לא מפלגות קטנות. במציאות עם הרבה מפלגות קטנות, יש הרבה חלופות לאיך תיראה הקואליציה, ולכן המפלגות הקטנות לא יצליחו לסחוט דברים משמעותיים.
מי שכן יכול לעשות זאת הן מפלגות בינוניות, במיוחד כשהם החלופה היחידה שיש לקואליציה.
כך, לדוגמא, המפלגות החרדיות אינן נחשבות קטנות אלא בינוניות, והם יודעות לקבל דברים דווקא כי הן נחוצות לקואליציה ושאין להן חלופה.
כך לאחר הבחירות האחרונות גם קיבל הבית היהודי, מפלגה בינונית, תיקים משמעותיים יותר ממה שמצדיקים 8 מנדטים. כולם הבינו שבלי הבית היהודי לא תהיה קואליציה, כי לא היו לראש הממשלה חלופות אחרות.
אחוז החסימה גורם לאיחוד מפלגות קטנות וליצירת מעט מפלגות בינוניות, מה שמגביל את החלופות בבניית קואליציה. דווקא מצב זה מביא ליותר סחיטה, ולפחות יציבות.
לא הורדה אלא ביטול
במקום לדבר על הורדת אחוז החסימה, עלינו להתחיל לשאוף לבטלו לחלוטין. אין כאן רק פגיעה בדמוקרטיה וביכולת של אזרחים להצביע למי שהם באמת רוצים, הפגיעה היא בכלל מבוססת על מיתוס שאיננו מדויק והיא לכן בלתי מוצדקת.
טוב עושה ראש הממשלה כשהוא בודק אפשרות להוריד את אחוז החסימה. טוב יותר יעשה אם יבטלו לחלוטין.
עו"ד דן אילוז הוא יועץ אסטרטגי ופעיל ציבורי. בעבר עבד כיועץ חקיקה של סיעת הליכוד בכנסת ובתפקיד משפטי במשרד החוץ.