סגור

הארכת שעון הקיץ: למה למדינה לא אכפת מתפילת שחרית?

פתרונות הלכתיים וחוקיים אפשר תמיד למצוא, אבל מאיר דנה-פיקאר מאמין שבכל הקשור להארכת שעון הקיץ, צביונה של המדינה עומד כאן על הפרק - ואין אנו יכולים כל פעם לוותר ולהתפשר. דעה

מאיר דנה-פיקאר
יח בתמוז התשעג
,
26 ביוני, 2013 11:06
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

יש לו אומץ, לחבר הכנסת הטרי זבולון כלפא, הוא העז לומר ששעון הקיץ פוגע בציבור המתפללים בכך שהוא מאחר את זמן הזריחה בתקופות מסוימות ומקשה על אלו שרוצים להתפלל במניין ולהגיע לעבודה. תנועת 'נאמני תורה ועבודה' יצאו מיד בתגובה חריפה לדבריו והציעו לו להתעסק בדברים יותר חשובים וגם נתנו פתרון - להתפלל לפני הזריחה. אז אמנם סוגיית שעון הקיץ אינה עניין הלכתי נטו, אך ודאי שיש לה משמעויות לגבי האדם שומר המצוות. הבעיה היא שמהרגע שהנושא עלה לדיון, דאגו רוב הנציגים הדתיים לתמוך אוטומטית בהארכת שעון הקיץ שלא יחשדו בהם חלילה בכפיה דתית או גרוע מכך - בהתחרדות.

הדיון סביב הפרשה הזו יצא מזמן מפרופורציה. זה התחיל בגלל ש"ס שיצאו למלחמת קודש כאילו מדובר באכילת חזיר וגרמו לתגובת שרשרת חרדתית מהצד החילוני (ש"סופוביה). מידי שנה התפרסמו אינספור מאמרים ומחקרים על כך ששעון קיץ תורם למשק ולכלכלה כולל הטיעון המנצח - 'כמו באירופה' (עם טיעון כזה באמת קשה להתווכח). אני סבור שיש מעלות רבות לשעון חורף וגם לשעון קיץ ואפשר לדון מה יותר טוב. אבל ברגע שזה הפך למלחמת דת, כבר אי אפשר לדון באופן הגיוני. אי אפשר להסביר עד כמה זה יותר נוח למשפחות עם ילדים וכמה זה יותר נוח לדתיים.

הקפיצה של חלק מהדתיים לתמוך בהארכת שעון הקיץ, מזכירה את ההתנהלות סביב שירות בחורי ישיבות ההסדר. הראשונים לקפוץ ולקרוא להארכת השירות הם, איך לא, הדתיים. מתוכם רבים שבעצמם שירתו שירות מקוצר וכנראה מתחרטים על כך (סוג של 'שוברים שתיקה'). דווקא חילונים רבים הסבירו כמה המסלול הזה חשוב ולמה אין צורך לשנות בשלב זה את אורך השירות. אבל הדתיים צריכים תמיד להוכיח שהם לא מגזריים, הם תמיד זורמים עם השיח הציבורי כפי שהוא משתקף בכלי התקשורת. גם השתיקה הרועמת סביב קיצוץ תקציבי הישיבות ביותר מ- 50% תמוה מאוד. שכחנו איך עומדים על שלנו?

אמנם אנחנו לא רוצים להיות מגזריים ומנסים לחשוב באופן 'כלל ישראלי', אך לא כדאי לשכוח שגם לציבור הדתי צרכים ורצונות משלו. אנחנו בהחלט מצפים מנציגינו בכנסת לדאוג גם לרווחת הציבור הדתי - לדאוג להורדת שכר הלימוד, למנוע קיצוצים בתקציב הישיבות וגם להתעסק בדברים קטנים כמו שעת התפילה בבוקר. לא צריך לצאת לג'יהאד אבל מותר לומר שזה יותר טוב לנו וגם לנו יש אינטרסים.

עד כאן כתבתי על הדברים בהיבט המגזרי הפרטי, אבל יש עוד נקודה חשובה - הפתרון להתפלל עוד לפני הזריחה מוכר לכולנו וכך נוהגים יהודים בחו"ל וגם בארץ בתקופות מסוימות. השאלה היא האם נכון שבמערכת השיקולים של מדינת ישראל, לא יקחו גם את נושא התפילה בחשבון? הרי פתרונות הלכתיים אפשר למצוא לכל דבר - אפשר בכלל לומר שאם האדם הולך לעבוד, אז הוא אנוס ויתפלל מנחה פעמיים או שהוא בכלל בגדר עוסק במצווה. עכשיו מוצאים גם כל מיני פתרונות יצירתיים - כמו אישור לדתיים לאחר לעבודה (הרב בן דהן יכתוב לנו פתק איחור), אבל צביונה של המדינה עומד כאן על הפרק ואין אנו יכולים כל פעם לוותר ולהתפשר, גם אם הדברים הם לא 'יהרג ובל יעבור' - התפילה, כמו לימוד התורה, אינם פרט שולי בחיינו וצריך להציג עמדה יהודית ולא תמיד להכניע את עמדתנו. יש לנו זכויות ויש לנו גם חובה גדולה לדאוג לצביונה של מדינת ישראל.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
השר צחי הנגבי צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

השר הנגבי: מאמין שהסיכויים שלי להיות ראש ממשלה סבירים

קרא עוד