חדשות כיפה

האם צה"ל ימשיך להיות כור ההיתוך של החברה הישראלית?

גם לחיילות מותר לדרוש הפרדה מגדרית בצבא, והן זכאיות להתחשבות ברצונן שלא לשרת ביחד עם בנים במגע ובדיני ייחוד. אם החברה מעוניינת בהתגייסות של מגזרים ומיעוטים שונים, עליה להתחשב בתפיסת עולמם

דובר צהל

דובר צהלצילום: דובר צהל

מראשית הקמתו, ואף עוד לפניה, היה צה"ל מאז ומתמיד - צבא העם. דתיים וחילונים, גברים ונשים, בני עדות המזרח והמערב, תושבי פריפריה והמרכז - כולם חלק מאותו הצבא המגן על עמו. הגם שעם השנים הלך ונשחק אותו רעיון ומהות של "צבא עם", ועוד ועוד אוכלוסיות נעדרו מהנוף הצבאי, היה ונותר צה"ל כור ההיתוך של מדינת ישראל - תחילה של העולים אשר הגיעו מתפוצות תבל, וכיום של מגזרים שונים המרכיבים את החברה הישראלית. ככזה, נדרשים הן מצד המערכת, הן מצד החיילים והן מהחברה הישראלית, הרבה סבלנות, סובלנות ואורך רוח בצליחת אתגר המפגש בין פרטים המגיעים מרקע ותפיסות עולם שונות זו מזו, והתמודדות עם המתח שנוצר כתוצאה מכך. השבוע היינו עדים לביטוי נוסף של מתח זה, סביב פקודה חדשה העוסקת בכללי שירות משותף של חיילים וחיילות. הליך אישורה של הפקודה על סעיפיה וגלגוליה השונים, הוליד חילוקי דעות בין הרב הצבאי הראשי והרבנות הצבאית לבין בכירים במטכ"ל, זאת בשל התנגדות של חלק מהקצינים למתן אפשרות הבחירה המלאה לחייל האם לבצע משימות מבצעיות לצד נשים, עקב החשש לחתירה תחת הסמכות הפיקודית.

כמי שעוסק מזה שנים בהליך שילובן של נשים דתיות בשירות צבאי, למוד ניסיון אני לעניין ההתמודדויות הנדרשות מצד כל הגורמים המעורבים בתהליך שילובן של אוכלוסיות ומגזריים בצה"ל. כפי שלמדו אותי השנים, ככלל נדרש הן מהמערכת והן מהחיילים והחיילות למצוא את האיזונים הנכונים ועדינים לכלל האוכלוסייה גברים ונשים, דתיים וחילונים.

כאשר עולה כחלק מהשיח בסוגיית ההפרדה טיעון "הדרת הנשים", צריך לקחת בחשבון כי דרישת ההפרדה אינה עולה מהצד הגברי בלבד וכי יש גם נשים שדורשות זאת - חיילות דתיות אשר צה"ל והמערכת נדרשים להתחשב גם בצרכים שלהן. שיעור הנשים הדתיות המתגייסות לצה"ל הכפיל עצמו מאז שנת 2010 ועלה בשנים האחרונות בצורה חסרת תקדים. אלפיים החיילות הדתיות אשר התגייסו בשנה שעברה, ואלה אשר קדמו להן, זכאיות כי המערכת תתחשב בערכיהן ואמונתן שלא לשרת ביחד עם בנים במגע ובדיני ייחוד. כך לדוגמה, כפי שישנם חיילים דתיים שעל פי השקפת עולמם אינם נמנעים משמיעת שירת נשים, גם עבור חיילות דתיות אין בעיה מבחינה הלכתית לקחת חלק בערבי הווי ולשמוע זמרים וזמרות. אולם, יתכן והתכנים באותן פעילויות לא יהיו ראויים או יתקיימו במועדים בעייתיים דוגמת תשעת הימים או ימי צום, ועל כן יש לאפשר גם לאותם החיילים והחיילות את הבחירה לצאת ולא להשתתף בפעילויות אלה. צה"ל פעל בעבר ובהווה והתחשב ברגישות רבה בצרכיהן של הבנות הדתיות, ובטוח אני שכך יהיה גם בעתיד.

בסיכומו של יום ככל שאנו כחברה מעוניינים שיותר חלקי אוכלוסייה, מגזרים ומיעוטים שונים יתגייסו, על המערכת להתחשב בערכיהם ותפיסת עולמם. יחד עם זאת, במרקם העדין מאוד הקיים כיום, בחברה הישראלית בכלל ובצה"ל בפרט, על כל המעורבים בדבר לזכור שאין זה מספיק להיות צודקים. נדרש גם להיות חכמים, ולדעת להימנע מכניסה לפינות הממולכדות במטענים ומתחים שיפגעו במאמץ המשותף שלנו - בבחינת "איזהו חכם הרואה את הנולד".

הכותב הוא ראש התכניות הישראליות במדרשת או"ת לינדנבאום של רשת אור תורה סטון

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

באסל גטאס לפני כניסתו לכלא צילום: ללא

ועדת שחרורים: באסל ראטס נשאר בכלא

קרא עוד