דעה: למה שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות גבוה, ואיך אפשר להוריד אותו?

עלות שכר של ראש ישיבה תיכונית יכול להגיע ל- 350 אלף ש"ח+הוצאות רכב. זו גם אחת הסיבות לשכר הלימודים הגבוה בישיבות התיכוניות ובאולפנות שמהווה מעמסה כבדה על ההורים. ארז צדוק מנתח לקראת הוועידה הרעיונית של הבית היהודי את העלויות ואיך אפשר להקל

ארז צדוק 24/09/17 17:55 ד בתשרי התשעח

דעה: למה שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות גבוה, ואיך אפשר להוריד אותו?
ישיבה תיכונית. למצולמים אין קשר לכתבה, צילום: Nati Shohat/Flash90

כמעט כל הורה בציונות הדתית תוהה מדוע הוא נדרש לשלם שכר לימוד בעלות של אלפי שקלים בשנה לילד, ומדוע משפחות מרובות ילדים בציונות הדתית מוציאות אלפי שקלים בחודש על חינוך ילדים. מה גורם לגרעון התקציבי של הישיבות התיכוניות והאולפנות, שמחייב תשלומי הורים גבוהים כל כך?

מרבית מוסדות החינוך בישראל מתוקצבת על ידי משרד החינוך, כך גם ישיבות תיכוניות ואולפנות מקבלות תגבור עבור מקצועות קודש שלא נלמדים בבתי ספר ממלכתיים (תל"ן – תוכנית לימודים נוספת). גם שעות תפילה ורב מתוקצבות ולא אמורות ליצור גירעון תקציבי. משרד החינוך מחשב תקציב שכולל סכום לכל תלמיד, שאמור לכסות את עלויות שעות הלימוד ועלויות נוספות. כדי למקסם הכנסות ולהגיע ליעילות כלכלית, צריך בין 31 ל-36 תלמידים בכיתה ולפחות שלוש כיתות במחזור. ריבוי ישיבות ואולפנות יוצר מוסדות לימודים קטנים שלא עונים על קריטריונים אלו, פה נוצר גירעון תקציבי ראשון

נמשיך עם שכר הנהלה. עלות שכר של מנהלן בי"ס ממלכתי היא כ-150 אלף שקל בממוצע ומנהל ביה"ס- כ 250-300 אלף שקל. ישנם מוסדות חינוך שחולקים מנהלן משותף והרשות המקומית דואגת לגינון, ניקיון ולצרכים אחרים, אך בישיבות ובאולפנות לעומת זאת, עלות שכר מנכ"ל עומדת על כ 250-300 אלף שקל, עלות ראש ישיבה לכ-350 אלף שקל + הוצאות רכב. עלויות אלו אינן ממומנות ע"י משרד החינוך באופן מלא, אלא נכללות בחישוב שכר הלימוד, כך שעלויות השכר העודפות, נוספות לגירעון התקציבי.

עם זאת חשוב לציין שיש ישיבות ואולפנות בהן ההנהלה יוזמת הכנסות נוספות, בין אם באירוח שבתות או פעילויות אחרות. יזום הכנסות מוצלח יכול להצדיק שכר הנהלה עודף. גם הנהלה שמושכת תורמים תצדיק שכר עודף. מעבר לכך, ההורים צריכים לשאול את עצמם האם המנכ"ל וראש הישיבה הינם מנהיגים בעלי שיעור קומה שמשפיעים על התלמידים לחיוב, כי אז יש תמורה לכספם גם בלי קשר להכנסות שההנהלה מייצרת.

עבור בתי ספר ממלכתיים, הרשות המקומית מממנת את הוצאות אחזקת ביה"ס וגם הוצאות כמו מזכירה, סייעת ואב בית שרק חלק משכרם מכוסה ע"י משרד החינוך. ישנן רשויות שמתקצבות באופן חלקי גם ישיבות ואולפנות, אבל זה על בסיס התנדבותי. מה שלא מכוסה, נוסף לגירעון התקציבי של המוסד. הישיבות והאולפנות מקיימות פעילויות חברתיות כמו שבתות ישיבה, שבוע ירושלים, סמינריונים, אירועי חינוך ועוד שאינן ממומנות באמצעות גורמים חיצוניים, ונוספות לגירעון התקציבי. גם 'התקורה', דמי הניהול להנהלת הרשת בשיעור של 6% מההכנסות, נוספת לגירעון התקציבי

בי"ס ממלכתי מקבל את כל תלמידי הרשות אליה הוא שייך. לעומת זאת, בישיבה או באולפנה ההנהלה יכולה לדחות תלמידים ולקבל תלמידים מרשות מקומית אחרת. זה הבסיס לטענה שהרשות לא צריכה לממן את ההוצאות של ישיבות ואולפנות. עם זאת, הדבר יוצר אפליה כלפי הציבור הציוני-דתי שצריך לממן הוצאות אלו מכיסו, בשונה מהאוכלוסייה הכללית.

צריך לציין שעבור כל תלמיד חוץ, הרשות המקומית תקבל 850 שקל לשנה מהרשות שהתלמיד שייך אליה. הרשות שמקבלת את הכסף יכולה להחליט על סכום גבוה יותר, יכולה להשקיע אותו במוסד הלימודי או לעשות בו שימוש אחר. לפיכך אין מניעה שרשויות יתמכו בישיבות ובאולפנות שבשטחן ויבנה מנגנון לפיו יתקבל פיצוי הולם בגין תלמידי חוץ.

בישיבות ובאולפנות יגידו שמתוך תשלום הורים שנתי בסך 6,000 שקל, כ-3,500-4,000 שקל מופנים לתל"ן (שהיה אמור להיות מתוקצב ע"י משרד החינוך אבל לא נשאר לזה כסף בגלל חוסר היעילות), כ-1,000 שקל מופנים לפעילויות העשרה 'מגזריות' וכ-1,200 שקל לפעילויות פנאי, טיולים ופעילויות שעבורם נדרש תשלום גם בבתי ספר ממלכתיים

זו חלוקה 'מקובלת', אבל ישנם עוד גורמים לגירעון תקציבי והם באים על חשבון התל"ן. לכן נכון יותר להסתכל על תקציב המוסד החינוכי בכללותו, ועל הגירעון התקציבי שכולל את כל ההוצאות שאינן מכוסות ע"י גורמים חיצוניים. הגירעון הזה בניכוי הכנסות מיזמות, מתקצוב התנדבותי של הרשויות ומתרומות- מכוסה על ידי תשלומי ההורים

מסקנות:

  1. העלויות שרשויות מממנות לבי"ס ממלכתיים, כולל תחזוקה, הפרשי שכר ועוד, חייבות להיות ממומנות גם עבור הישיבות התיכוניות והאולפנות. אין סיבה לאפליה לרעה של הציונות הדתית.
  2. עלויות שכר ההנהלה העודפות מהוות בין 5% ל-10% מתשלומי ההורים. במידה וההנהלה יודעת להתייעל ולייצר הכנסות נוספות מצד אחד, ומהווה מודל איכותי לתלמידים מצד שני, יש מקום לספיגת עלויות אלו בתשלומי ההורים.
  3. צריך למזג מוסדות לימוד שנמצאים באותו אזור כדי להביא ליעילות כלכלית שתפחית תשלומי הורים. במקומות רחוקים, יש לערוך שיקולי כדאיות.
  4. להשתייך לציונות הדתית, להתלונן על שכר הלימוד ולבחור בליכוד או במפלגות אחרות, זה לא רציני. תבחרו בבית היהודי ותגדילו את כוחה. אם המפלגה לא פועלת מספיק בנושא, תתפקדו ותדרשו את השינוי. מבפנים. יותר מזה, בבחירות המקומיות תבחרו בנציגי הבית היהודי. תנו לנציגים המקומיים את הכח להשפיע ולהגדיל את תמיכת הרשויות המקומיות בחינוך הציוני-דתי, כך שהאפליה תקטן, עד לחקיקה מסודרת שתפתור את הבעיה.

 

הכותב הוא חבר מפלגת הבית היהודי ומנכ"ל קרן ההשקעות 'קרנות אביב'

 

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר