דעה: הפרדוקס הרבני

מרתק ופרדוקסלי למצוא שהנלחמים בחירוף נפש בעד הסטטוס-קוו, הם גם אלה הדוגלים בהתערבות עמוקה של הרבנים בסוגיות דת ומדינה. מדוע פרדוקסלי?

פרופסור אשר כהן
ג בטבת התשעה
,
25 בדצמבר, 2014 16:32
דוברות

דוברותצילום: דוברות

באחד מימי הפריימריז בבית היהודי עמד להתקיים פאנל מתמודדים בתחום דת ומדינה. אשתו של אחד הרבנים הידועים במגזר הציוני הדתי הביעה מחאה על כך שבפאנל המדובר לא ישתתפו רבנים, שהרי מדובר בסוגיות דת ומדינה. ביקורת זו היא חלק מהוויכוח המתחולל בציונות הדתית על מקומם ומעמדם של הרבנים בפוליטיקה, ועל מידת התערבותם הראויה בסוגיות פוליטיות.

במסגרת הוויכוח, מוצגת התפיסה שסוגיות דת ומדינה הן לכאורה סוגיות דתיות ולא רק פוליטיות. המפלגה חייבת להישמע להנחיות הרבנים מכיוון שמדובר בסוגיות דתיות לכאורה. אולם הגישה הזאת, שכל סוגיה במסגרת יחסי דת ומדינה או חקיקה דתית היא סוגיה דתית, היא פשטנית ומוטעית.

להבהרת הדברים נחזור אל דור המייסדים, שהגיע לכל ההישגים המוכרים בענייני דת ומדינה. הישגים אלה הפכו לסטטוס-קוו המפורסם שעומד היום בלב לבו של וויכוח בציונות הדתית. מצד אחד אלה המעוניינים לשמור על הסטטוס קוו בכל מחיר, ומולם אלה המאמינים בצורך בשינויים על רקע האתגרים החדשים.

מרתק ופרדוקסלי למצוא שהנלחמים בחירוף נפש בעד הסטטוס-קוו, הם גם אלה הדוגלים בהתערבות עמוקה של הרבנים בסוגיות דת ומדינה. מדוע פרדוקסלי? מכיוון שחלק ניכר מההישגים האלה הושגו על ידי הפוליטיקאים שעמדו כנגד הרבנים והתערבותם. כך קורה שכיום ניצבים יחד פוליטיקאים ורבנים מסוימים, ונאבקים בעד מעורבות רבנים ובעד שימור הסטטוס קוו, אותו סטטוס קוו שהושג על ידי פוליטיקאים, שידעו לפעול גם בניגוד לעמדת הרבנים.

בקיץ תש"י עמד להתקבל חוק שעות העבודה והמנוחה המסדיר, בין היתר, את המרחב הציבורי בשבתות ובחגים. אחד הסעיפים בחוק קבע ששר העבודה רשאי להתיר עבודה בשבת אם הוא משוכנע שמדובר "בסיפוק צרכים שהם... חיוניים לציבור או לחלק ממנו". ניתן לדמיין בקלות שר עבודה חילוני הרואה בתרבות הפנאי צורך חיוני ומכאן קצרה הדרך לחילול שבת מובהק. סוגיה דתית? ממש לא.

"אי אפשר למסור את השבת בידי מחללי שבת, אלא בידי שומרי שבת על יסוד קדושת השבת" פתח הרב הרצוג, הרב הראשי, את דבריו בישיבה דחופה שבה השתתפו נציגי המפלגות הדתיות בכנסת (ישיבת החזית הדתית, ט"ז באב תש"י, ארכיון הציונות הדתית, בר-אילן). "פרצה לדורות" קבע אחד המשתתפים והביע את שביעות רצונו שהרב הראשי משמיע "דעת תורה" לפוליטיקאים.

בדרך כלל קשה לזהות ציניות ואירוניה מדפי הארכיון. אולם במקרה הזה לא ניתן לטעות. משה שפירא, מנהיג הפועל המזרחי, פתח את דבריו בציניות: "לי יש הרושם כאילו אנו הרוב בכנסת". שפירא הפרגמטיסט הזכיר לנוכחים שמחוץ לכותלי בית המדרש יש גם מציאות ושבמציאות הזאת יש אילוצים שבמסגרתם צריך להגיע לפשרות כדי לקדם את זהותה היהודית של המדינה.

זרח ורהפטיג הבהיר שאיננו חושב "שעניין זה הוא עניין של דעת תורה". כיצד ייתכן ששבת איננה עניין של דעת תורה? ורהפטיג הסביר שאין שום וויכוח בין הפוליטיקאים לרבנים מה מותר ומה אסור לעשות בשבת. השאלה היא רק מה ניתן במסגרת המציאות החברתית הפוליטית להשיג למען השבת. השאלה מה ניתן להשיג במסגרת המציאות היא שאלה פוליטית מובהקת ולא שאלה דתית. ומכיוון שזו שאלה פוליטית, הפוליטיקאים מבינים בה לא פחות וכנראה שהרבה יותר מהרבנים.

כיום, אלה התובעים התערבות רבנים בפוליטיקה הם אלה התובעים לשמור על הסטטוס קוו. אלא שהסטטוס קוו הזה הושג על ידי פוליטיקאים שהבינו בפוליטיקה. מוטב שגם הרבנים בימינו ימשכו ידם מפוליטיקה שבה אין להם שום יתרון על פני נבחרי הציבור. זה יעשה טוב הן לרבנים ולמעמדם, והן לסוגיות דת ומדינה העומדות על הפרק.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חילי טרופר צילום: כיפה

חילי טרופר על החלת הריבונות: "בממשלת חירום עושים רק מהלכים בהסכמה"

קרא עוד