דווקא בעיר שלא נתחלקה לשבטים, הציונות הדתית מחולקת

לציונות הדתית תפקיד מרכזי בשמירת האיזון בין דת למדינה, בין ציונות לעולם הישיבות, בין חברתיות לממלכתיות. אם היא תהיה מפוררת, העיר ירושלים ומדינת ישראל יהיו מפוררות. האחדות אפשרית בכלל בפוליטיקה?

חדשות כיפה יאיר דן 06/05/18 11:10 כא באייר התשעח

דווקא בעיר שלא נתחלקה לשבטים, הציונות הדתית מחולקת
יאיר דן, צילום: באדיבות המצולם

הרבה לפני הבחירות הכלליות יתקיימו הבחירות בירושלים - בעיר הכי גדולה תיקבע חלוקת המנדטים בין המפלגות השונות. החרדים מקבלים כיום 15 מושבים במועצת העיר, הדתיים הלאומיים והמסורתיים מקבלים תשעה מנדטים שמפוזרים בין סיעות יחיד (יעל ענתבי, משה ליאון, מאיר תורג'מן, ודב קלמנוביץ) לסיעה מחולקת בין חגית משה בקואליציה לאריה קינג באופוזיציה ("ירושלים מאוחדת") ולעוד שני חברי מועצה מ"התעוררות" ואחד מסיעתו של ראש העיר (רמי לוי).

 מתוך הנחה שחלוקת המנדטים בירושלים תקבע את הטון בכנסת ובממשלה כפי שהיה עד עכשיו ובטח יגזרו את עתידה של הציונות הדתית, הבחירות שיתקיימו באוקטובר גם יכריעו את עתידה הציוני של העיר.

כשלוקחים בחשבון את מה שקשור בעתידה הציוני של העיר צריך להתייחס לכך שבמועצת העיר כיום ישנם שבעה מנדטים של הקשת שאינה דתית, ובקואליציה מתוך קבוצה זו ישנם רק שניים - ניר ברקת ומרינה קונצביה.

מגיעים למסקנה ראשונה - המצב שבו יש מפלגה ציונית דתית אחת שמייצגת את האוכלוסייה באופן חד גווני הולך ונעלם. מסקנה שנייה - דווקא במצב הזה הציונות הדתית הולכת וגדלה במועצת העיר ירושלים באופן יחסי לשנים עברו. אם להיות מדויקים יותר, הציונות הדתית מהווה רוב באחוזיה הציוניים של ירושלים אך מחולקת לשמונה מנדטים, כאשר בהתעוררות כאמור ישנם שניים מתוכם.

באופוזיציה יושבים רק אריה קינג ("ירושלים מאוחדת") דן אילוז ואלעד מלכא ("התעוררות"). בתפקידי המפתח יושבים יעל ענתבי סגנית ראש העיר, דב קלמנוביץ המשנה לראש העיר, חגית משה סגנית ראש העיר, משה ליאון חבר הנהלת מועצת העיר, מאיר תורג'מן סגן ראש העיר ורמי לוי הרואה ואינו נראה בתפקיד חבר הנהלה.

לציונות הדתית תפקיד מרכזי בשמירת האיזון בין דת למדינה, בין ציונות לעולם הישיבות, בין חברתיות לממלכתיות. אם היא תהיה מפוררת, העיר ירושלים ומדינת ישראל יהיו מפוררות!

הרב קוק כותב שמהלך הדורות הגדולים יתמעטו אבל הדור הופך לגדול. הציונות הדתית הייתה מרוכזת פעם במפלגה אחת, אך היום כל אחד הוא גדול בפני עצמו. האם יש בכלל סיכוי לאחדות השורות? הפיזור כל כך גדול שאת התשובה ייתן מנהיג שיקום מתוך נבחרי הציבור או מבחוץ ויצליח לדבר בשפתם של הצעירים וגם של המיינסטרים ולאחד אותם. השאלה היא אם יש מנהיג כזה? יותר מזה, השאלה היא האם זה בכלל נצרך? או שבפוליטיקה לדבר על אחדות זה כמו שרמי לוי יקום יום אחד ויתאחד עם שופרסל דיל?.

אנחנו כציבור דתי לאומי יודעים להביט על אחינו החרדים ולהגיד "הם יודעים לעבוד"! צריך להגיד בהקשר הזה שהחרדים מחולקים לתתי מגזרים יותר ממה שחושבים, אבל, וכאן הסוד שלהם- הם חולקים באופן חד משמעי את אותם ערכים של שמירת השבת, עולם הישיבות והחינוך היהודי.

בציונות הדתית לעומת זאת, למעט הכיפה הסרוגה ישנם הבדלים אקוטיים בין אלה שמקפידים על ההלכה קלה כבחמורה, לאלה שמגדירים עצמם דתיים בגלל שמירת השבת והכשרות אך לא מקפידים על גדרי צניעות. ההבדלים הללו באים לידי ביטוי גם בבחירת תנועת הנוער לילדים, גם בשליחת הילדים לממ"ד או לתלמוד תורה וגם בחי קהילה מעורבים או שמורים בגרעין תורני או בשכונה דתית.

יותר מתמיד להבדלים אלה יש ביטוי פוליטי. בגלל הבדלי הגישות בנושא הדתי, עולה השאלה ממי שמסתכל מבחוץ - האם הציונות הדתית  יושבת בארון ומתביישת לצאת ממנו, או שהיא יושבת בסלון, חיה תוססת ובועטת? לא כולם יודעים להבדיל בין הכיפות הסרוגות, מי יושב ומי עומד, מי עובד ומי לומד, מי סטודנט במכון לב או במכללת הדסה.

יחד עם כל האמור לעיל דווקא הציונות הדתית, מרגישה שבירושלים היא נדחקת, דווקא הציונות הדתית היא זו שמחפשת בית פוליטי כל הזמן נדמה היה כאילו התזזיתיות שלה היא המטרה. וזה מאוד מוזר לעומת הכח הפוליטי המצטבר שלה בירושלים!

אולי התשובה נעוצה בכך שבדי. אן. איי. שלנו אנחנו רוצים לחפש שותפים ממגזרים שונים? יש בנו חלק דתי וחלק ציוני ושניהם מחפשים שיתוף פעולה אצל אחד זה בדתי ואצל השני זה בציוני.

הנציגים שלנו מגיעים מהקשת הרחבה של הציונות הדתית, כמעט כולם בוחרים בכולם. כל הסוגים השונים מפוזרים בין המנדטים. מה שמאחד את הסוגים השונים בעולם הציוני דתי הוא החיבור לערך הציוני! חלק גדול מהכח הפוליטי מתחלק בין המנדטים למפלגות השונות. מרמת בעלי הברית עם החרדים ועד לבעלי הברית עם החילונים. 

ולמרות הסברים אלה, עדיין הציונות הדתית נודדת ממפלגה למפלגה, מחפשת בית פוליטי ומתלוננת על קיפוח בעיר ועל חוסר אחדות במחנה הפוליטי שלה.

לסיום, ישנה עצה ששמעתי מאדם חכם מאוד: "כדי שכל כך הרבה שחקנים טובים ישחקו ביחד הם צריכים לבחור מי מביניהם הוא הכי טוב כל משחק מחדש".  

במועצת יש"ע שמורכבת מכל ראשי המועצות ביו"ש עלו על שיטה שבה מתקיימות בחירות על יו"ר המועצה. כך נשמר כוחם מול השלטון המרכזי מבלי שכל מועצה דואגת רק לאינטרסים שלה. הם מצאו אינטרס משותף שמאחד אותם, לא את כולם שם זה שכנע ויש שני ראשי מועצות שפועלים לבדם, אבל המיינסטרים בהתיישבות פועל יחד! רק כך בדרך הזו יישמר כוחה של הציונות הדתית בירושלים אל מול האתגרים הדתיים והציוניים של העיר.

ובשפתם של היועצים האסטרטגים: כל הנאמר כאן מסתכם במשפט אחד. האם נתחיל לשמוע גם על יעדים אסטרטגים בקמפיינים השונים או שנמשיך לשמוע על הישגים טקטיים? מי מוריד את הכ(פ)פה!

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן