גול עצמי

המאבק הדתי נגד התחבורה הציבורית בשבת הוא עוד עדות למקובעות של הציבור הדתי. חיים אקשטיין חושב שהגיע הזמן להחליף אסטרטגיה

חיים אקשטיין 23/02/12 18:19 ל בשבט התשעב

גול עצמי
צילום אילוסטרציה yanec-cc-by-nd, צילום: צילום אילוסטרציה yanec-cc-by-nd

לרגע אחד הם הצליחו לעבוד עלי. לא נעים להודות בזה, מאוד לא נעים, אבל הם הצליחו לעבוד עלי. עיריית תל אביב, אלה שהגיחו כרעם ביום בהיר, וללא כל התראה מוקדמת החליטו שתהיה אצלם תחבורה ציבורית בשבת. לשניה אחת, אולי אפילו שתי שניות, הם הצליחו לשכנע אותי.

מי שלא בדק יותר מדי את העובדות, אולי תהה לעצמו איך פתאום הדיון הישן-נושן על הסטטוס קוו חזר פתאום לכותרות, ומה השתנה. אבל זה לא בדיוק אותו דיון עתיק. כלומר, ברור שזאת אותה הגברת, אבל עם אדרת שמותאמת לצו האופנה; הטענה של ראש עיריית תל אביב וחבריו איננה רק שהם רוצים עיר חילונית לגמרי, או שהם פותחים במלחמה נגד כפייה דתית, אנחנו הרי מדברים על תל אביב. העיר שבנויה מסביב לשדרות רוטשילד. ההחלטה לאפשר תנועת אוטובוסים בשבת היא החלטה חברתית; על פי הציטוטים שפורסמו, השבתת התחבורה הציבורית בשבת יוצרת פער חברתי. אלה שיש להם רכב פרטי נוסעים לים בשבת, ואלה שאין להם רכב ונאלצים בדרך כלל לנסוע באוטובוסים - בשבת נשארים בלי כלום. העשירים עושים חיים, והעניים נשארים בבית ומקנאים. סטטוס קוו? צביון יהודי? ערכים חשובים, אבל הם נדחים מפני הצדק החברתי.

לרגע אחד, כאמור, הם קנו אותי. אם זה המצב, אם זה מה שנגרם מכך שאין אוטובוסים בשבת, אז אולי כדאי באמת לשקול שוב את העניין. ממילא האוכלוסייה התל-אביבית חילונית ברובה (בעיקר באשמת כל הדתיים שעזבו אותה, אבל זה לא הנושא כרגע), וגם ככה מחללים שם שבת בפרהסיא. אז במקום שיסעו רק מכוניות בארלוזרוב ואבן-גבירול, יסעו גם כלי תחבורה גדולים יותר. היינו מעדיפים אחרת, אבל יכול להיות שאם אנשים סובלים בגלל כל הסיפור, זה לא שווה את המחיר.

(צילום אילוסטרציה yanec-cc-by-nd)

אבל זה לקח רגע אחד. באמת, מבטיח לכם. אולי כמה רגעים, גג חצי דקה. אחר כך קלטתי את הטעות. מי גורם באמת לפער חברתי? מה גורם לאנשים לצאת לעבודה שבעה ימים בשבוע, בזמן שאחרים מבלים בים? אלה שמדברים על חופש, על שחרור מכפייה וממגבלות, הם אלה שהופכים אנשים רבים לעבדים שאין להם יום מנוחה. הפער החברתי האמתי פעור בין אלה שיש להם חופש בסוף השבוע, ובין אלה שמצבם הכלכלי מחייב אותם לגרד כל דקת עבודה אפשרית, או שסתם לא יהיה להם מקום עבודה אם הם יסרבו לעבוד בשבת. אם אוטובוסים יתחילו לנסוע בכבישי תל אביב בשבת, הבעיה החברתית לא תיפתר, היא רק תתחלף. במקום אלה שאין להם רכב פרטי, יסבלו אלה שצריכים להסיע את כולם, והם יצטרפו לרשימה הארוכה של הסובלים מעבודה רצופה במשך שבוע, בלי רגע לנוח.

אם כן, הניסיון להעביר את המשחק למגרש החברתי, אינו אלא הבקעת גול עצמי. ברגע שעוברים לזירת הפערים, חייבים להודות שעבודה בשבת היא הדבר הכי לא חברתי שיש.

הבעיה עם הגול העצמי הזה היא שאף אחד לא ראה אותו. תקנו אותי אם אני טועה, לא ראיתי מישהו שעלה על התרמית הזאת. על העובדה שאי אפשר להפוך העסקה בשבת ליישום של ערכי הצדק החברתי. ולמה? כי אנחנו עדיין במגרש הדתי. אנחנו משיבים אש בזירת הקרב שאנחנו מכירים, אף על פי שהקרב מנסה לעבור לזירה אחרת. אנחנו מדברים על החשיבות של צביון יהודי ערכי, גם בעיר שאחוז החילונים בה גבוה למדי, אנחנו דורשים לשמור על קדושת השבת. אנחנו יכולים לענות לטענה החברתית, ואולי זה יהיה משכנע הרבה יותר, אבל אנחנו לא חושבים על האפשרות הזאת. אם מדברים אלינו בשפה המוסרית, כדאי שנענה באותה השפה, כי יש לנו הרבה מה להגיד בשפה הזאת.

לא כדי למצוא חן, לא כי זה יעבוד יותר טוב, אלא כי זה באמת נכון. השיקולים הדתיים תמיד הלכו אצלנו ביחד עם השיקולים החברתיים, ממתן תורה ועד היום. אין סיבה שהם לא יעשו את זה עכשיו.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר