סגור
חדשות כיפה

בקרובי אקדש

רגע לפני פסח, המונים ינהרו ללוויית הקדוש שנרצח בפיגוע הדקירה. האם אין כאן מסר משמים, לנו, לעם החכם, העם הנבחר? 

הסכין שבאמצעותה רצח המחבל את קולמן

הסכין שבאמצעותה רצח המחבל את קולמןצילום: דוברות המשטרה

אני רואה את התסריט בעיני רוחי, תסריט ידוע מראש, לצערנו. המונים, המונים ינהרו ללוויה של הקדוש עדיאל רפאל קולמן הי"ד בכוכב השחר. רבנים יגיעו ממושב קשת הרחוקה ברמת הגולן, אישי צבור, אנשי משטרה, אנשי צבא ועמך. 

ימחזרו ססמאות ידועות בלוויות של קדושים: "דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לקטוף שושנים", "וידום אהרון", "העצים החזקים שמחדשים את הגזע", "לא כל דבר אנחנו מבינים", "בקרובי אקדש", וכו' וכו'. ססמאות שחוקות, לצערנו.

עצרו רגע וחישבו, לאן אתם רצים ערב פסח! לאן יישאו אתכם הרגליים בשעות הקרובות, שבוע שלם לניחום אבלים?

מתגנבת לה מחשבה לליבי הכואב... לא עדיף לכם ערב פסח לנהור בהמוניכם בהתלהבות לעבר העיר העתיקה, להקריב קרבן פסח? אתם לא חושבים שיש פה איזה מסר משמים, לנו, לעם החכם, העם הנבחר? 

המסר הוא - לאן אתם בוחרים לקחת את הרגליים? ללוויות וניחומי אבלים, או לקראת היעד האמיתי, המצופה מאתנו, כל כך ברור וגלוי וכבר יכול להתבצע, קרבן פסח.

המילה קרבן היא במשמעות חיובית בתורה. הרי רק עכשיו התחלנו לקרא את ספר ויקרא, פרשיות  קרבנות. קרבן, מהשורש, ק.ר.ב, להתקרב לה', להיות קרובים. במקום להתקרב לה', להיות קרובים, אנחנו בוחרים לעמוד מרחוק, להתפלפל, לכתוב מאמרים, ואז יבחר לו השם את הקרבן בעצמו.
לא קרבן מן הצומח ולא קרבן מן הבהמה הטהורה. קרבן אדם. בחור צדיק. הורים טובים, אלמנה וארבעה יתומים, קרבנות הטרור.

אני מפנה פה את התהייה וההרהורים הללו אל כולנו. לאן אנו בוחרים ללכת ולאן אנחנו מעדיפים להפנות מבט.

אין זה סותר הידוק אבטחה, ביטחון. אין זה סותר ענישה קולקטיבית למשפחות רוצחים שמזינים את ילדיהם במומחיות בדקירת סכין דרך חלב אם שלהם. אולם אויבינו הם רק טריגר. הם נשלחו לפה בתור זרז, בתור קול קורא. קומו, עלו להר הבית. קומו, הכינו עצמכם לקרבן פסח, כל בית ישראל.

אם נשכיל להקשיב לקריאה של ה' אלינו, מצפון רמת הגולן ומדרום הנגב, ממרחבי ההתיישבות, השומרון, בנימין והרי יהודה, יזרמו אישי ציבור , יגיעו רבנים, למקום הקדוש ביותר בעולם, להר הבית, לירושלים, לעשות נחת רוח ליוצרנו.

קרבן פסח כהלכתו!
 

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
19.03.2018

1. עולם הפוך... תנסו לחיות גם מעט את הספק .... (משה אהרון)

בס"ד.
הקריאה הזו תוביל לנהרות של דם
והר הבית יתרחק עוד יותר להיותו נכון בראש כל ההרים
להיותו הר המוריה . הר המורה - יה. [זה הרי ייעודנו]
לצערי את ורבותייך אבדתם את היכולת לפענח את מכמניה של זו הגאולה
בהיותה גאולת הקץ היא גלובלית [ במסגרת מימוש ייעודנו כממלכת כוהנים ]
בית שליש לא יהא במתכונת הבתים הראשונים שנחרבו ואשר ייעודם היה אך עם ישראל
ביית שליש יהא וייבנה לכתחילה כבית תפילה לכל העמים על כל המשתמע מכך.
אתם הולכים בהתנגשות חזיתית כנגד מהותה של זו הגאולה .
לכן אנו שקועים בביצה של דמים והדבר יילך ויחריף
כנאמר בסוף פרשת האזינו : "וכיפר אדמתו עמו..
בקרוביי אקדש מי שמנסה להתקרב לה' מפעילים עליו משמיים ערכים של קדושה .....
קראי גם תגובותיי למאמר הרב משה כהן תחת הכותרת : "האם אתם מוכנים להקריב קורבן פסח ? "
מפורסם עתה ביהדות ערוץ

דווח על תגובה לא ראויה
19.03.2018

2. הדרך לפתרון הפוכה .... (משה אהרון )

הסכסוך הזה איננו עוד סכסוך אנושי הוא סכסוך דתי מובנה ובלתי פתיר ביד בני האדם.
ולכן צריך לחתור לדו שיח דתי בין ההנהגה הדתית המוסלמית לזו שלנו
ולהגיע לכלל הסכם פשוט
הרי שני הצדדים מאמינים באלוהים את הפתרון צריך לגלגל לפתחו שלו..
בינתיים צריך להגיע להסדר סביר והוגן מצד אחד להרגיע את חששם של המוסלמים
שהיהודים מתכוונים בכוח הזרוע לבנות המקדש על ההר.
ומאידך לאפשר עלייה של יהודים להר גם לתפילה במקומות מותרים וראויים .
בסיס זה יהווה גם יסוד להסדר כולל.
תשנו דיסקט וראו מה טוב

דווח על תגובה לא ראויה
19.03.2018

3. ביינתיים כל הסדר של פשרה - למנוע שפיכות דמים. הסדר הקבע - למשיח (משה אהרון )

בס"ד
כל מנהיג שמתיימר לפתור את הסכסוך
הישראלי - פלסטיני
מתקרב למעשה לקודש הקודשים [על פיה ערכיה של גאולת הקץ]
והוא בבחינת "בקרוביי".
ולכן מתקיים בו "אקדש".
שמחילים עליו כאמור
ערכים נעלים של טוהר וקדושה .
וככל שהוא רחוק מהם.
הוא נופל
כך אולמרט
כך ברק
וכך ביבי
וכך כל מנהיג אחר שלא יהא נקי
וראוי למשימה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מפלגת נעם צילום: מפלגת נעם

"שר לענייני הגנה מהקרן החדשה": ההבטחות של מפלגת נעם

קרא עוד