בנט, דרוש את תיק החינוך לרב פירון

אם הציונות הדתית מבקשת להתחיל משהו חדש הרי הזדמנות גדולה נקראת בפניך. לא חלוקת תיקים רנדומלית, אלא התאמה נכונה למבשרי שינוי ותשועה

אבישי מזרחי 03/03/13 16:42 כא באדר התשעג

המכון הישראלי לדמוקרטיה, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

אם הייתי צריך לנסח במילים פשוטות וברורות את הטרגדיה של מערכת החינוך בישראל הייתי משתמש במשפט אחד רזה אך נוקב: "מורים צריכים ללמד תלמידים שלא רוצים ללמוד". זהו שורש המבוכה של מערכת הלימוד (החינוך?) במדינת ישראל. מכאן נובעות כל בעיות המשמעת שמורים נדרשים, שלא לומר נתבעים, להתמודד איתן חדשים לבקרים. מרבית האנרגיה והחיוניות הנשחקת של מורים מושקעת באיסוף הבסיסי של התלמידים ללמידה, בשכנוע אינטנסיבי או בהפעלת סנקציות. במקל ובגזר. עם יד על הלב בואו נומר את האמת המרה ביושר ובכנות: כמה זמן מכלה מורה לארגן את הכיתה ללמידה וכמה זמן הוא מלמד? כמה אנרגיות הוא משקיע ב"תהיה בשקט!" "למה אתה לא מוציא מחברת?!" "מדוע אתה מאחר?" וכמה זמן פנוי מתוך ארבעים וחמש דקות החסד שניתנו לו מוקדשים ללמידה משמעותית ומיוחלת. המורה מוצא את עצמו על לא עוול בכפיו בתנועה מתמדת של כיבוש והשמעת דבר שאינו נשמע. המורה האידיאליסט שלנו שלמד תורה וחכמה הרבה, רכן על ספרים עבי כרס והשכיל במסדרונות האקדמיה, חקר ופלפל העמיק ודרש וכעת כשהוא בא לחלוק את חכמתו עם יראיו ושומעי לקחו הוא נתקל בחומה בצורה, באטימות ובחוסר עניין לציבור התלמידים האדיש. הוא מוצא את עצמו שוב ושוב נדרש לעורר מוטיבציה בסיסית או להפעיל רודנות זוטא שתסייע במשהו לדחוק כמה פניני חכמה ללב הערל. הם לא חפצים בו ובתורתו והוא מנגד מתיש עצמו לדעת בכדי שייהנו מפרורי חכמתו. כמה מתסכל לחשוב ששנות הכשרה רבות ומרחבי דעת שאוצר המורה בכנפיו כלל לא רואים אור ולא באים לידי ביטוי בזירה הכיתתית הסוערת, מתוך אסמי ידיעותיו הם מלקטים בימים מאירים רק גרגירים מעטים.

בין כתלי בית הספר מסתובבות המון נשמות תועות ומשועממות, נטולות אתגר וחיוניות. במקרה הטוב הן מביטות באדישות אל המתרחש סביבן ומכלות זמנן לריק, במקרה הפחות מוצלח הן יפוצצו את הריקנות שבהן לכדי התפרצות ואלימות ולעוד רעות חולות ה' ישמרנו.

אחרי כל זאת נתבע המורה הצדיק שלנו להסליל את תלמידיו לפסגה מיוחלת אחת ושמה "בגרות" או בגרסה הצעירה "מיצ"ב" "מפמ"ר" ועוד כמה מדדים מונחתים. כמה עמל מושקע בזה, כמה שעות ומועדי א' וב' וחורף וקיץ, כמה מתכונות ומאבקי סרק על שבבי נקודות במגן, כמה שאלונים המתחלפים מדי שנה ועומס רגשי מיותר. התלמיד חותר בלחץ אל תעודת הבגרות המיוחלת, משנן ומקיא אלי דף ומחברת, מתעסק בטריקים ושיטות חיוורות כדי לצלוח את המשוכה אך רחוק מאוד מלהתעסק בלמידה אמתית, בהשכלה והרחבת אופקים, בבניית אישיות ובטחון עצמי. המורה נתבע להגיע להישגים עם תלמידיו (דבר המעודד אותו להעלות מגנים שאינם משקפים נכוחה את יכולות תלמידיו), מנהל בית הספר נדרש להציג אחוזי-זכאות-לבגרות מרשימים, כנ"ל המפקח והרשות. כך שכולם עשויים למצוא עצמם, לגמרי לא במתכוון, כשהם מעלימים עין מהעתקות ומאי שמירה על טוהר המידות שהרי אף אחד לא מודד את השדרה החינוכית הזו במוסר וערכים אלא במספרים עגולים, בטבלאות ואחוזים. ומה עם חינוך ולמידה משמעותית - לאלוקים פתרונים.

האבסורד הגדול הוא שהאוניברסיטאות באמת לא מחזיקות מתעודת הבגרות הזו והן דורשות מתלמידנו לעמוד במבחן פסיכומטרי שמשקף טוב יותר את רמתם הלימודית. ולאחרונה אף הגדיל המל"ג לעשות ויצר חבילת הקלות משמעותיות בכניסה למכינות קדם אקדמיות לתלמידים נטולי בגרות וכך הוא כמעט מייתר לחלוטין את המאמץ הסיזיפי בחתירה לבגרות ומערכת החינוך נבוכה. למען האמת אין כאן חידוש גדול, זו מציאות ידועה. מורים תלמידים והורים, רשויות ומפקחים כולם כולם חשופים לאבק השקר הזה אך אין כמעט פוצה פה ומצפצף. כמו סוס זקן מכוסה עיניים ממשיכה המערכת לסחוב את העגלה הכבדה מבלי להביט ימין ושמאל.

זה יכול להיראות אחרת, זה צריך להיראות אחרת ולמרבה הפלא זה גם אפשרי. מדינת ישראל משקיעה מיליארדים במנגנוני חינוך משומנים אך התפוקה נמוכה ביחס להשקעה הרבה בשל העובדה שיש משהו בקונספט שמשווע לריענון משמעותי, לניעור, ואולי אם מותר לומר, דרושה כאן מהפכה!

כמי שלמד ולימד , התחנך וחינך שנים רבות תחת הנהגתו של ח"כ הרב שי פירון אני חש עמוקות שבשורה אמתית ועמוקה למערכת החינוך בישראל מונחת לפתחנו. מעבר לניסיון הרב ולהכרות המשמעותי שלו עם המערכת הוא נושא בכנפיו את בשורת השינוי המיוחל: בחשיבה, בתפיסה החינוכית-המערכתית ובמבט היוצר והמוליך רוח טובה נכונה ונדרשת במפרשיה המאובקים של מערכת החינוך בישראל. משהו בקונספט צריך להשתנות והרב שי רוצה מסוגל ויכול לאתגר הגדול הזה שמיליוני התלמידים ומאות אלפי המורים בהווה ובעתיד מייחלים לו כל כך.

כמי שנטוע עמוקות במרחבי הציונות הדתית אני קורא נרגשות ליו"ר המוכשר נפתלי בנט, אנא דרוש את תיק החינוך לרב שי פירון (יש עתיד). אם הציונות הדתית מבקשת להתחיל משהו חדש הרי הזדמנות גדולה נקראת בפניך. לא חלוקת תיקים רנדומלית, אלא התאמה נכונה למבשרי שינוי ותשועה. יש כאן שעת כושר לומר אמירה אחרת הפוסעת בשבילים מיוחלים ונקיים החפצים להיטיב עם העם היושב בציון. כשם שמדינת היהודים פורשת כנפיה על יהודי העולם כולו כך ראוי שהמפלגה הציונית-דתית תעצים את מי שהוא בשר מבשרה ומבשר את בשורתה גם במחוזות נכר. מינוי הרב שי פירון לשר החינוך תתניע סוף סוף מהפכה חינוכית מיוחלת כל כך!

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר