בנט גונב את הבית? בנט מציל את הבית!

הרצון לעלות על הגל של בנט וחבריו ולהיכנס לרשימת הבית היהודי ללא צורך לעמוד למבחן הציבור הוא רצון מוטעה שגובל בחוצפה. המצב שנוצר, בו חלק קטן מאיים על הרוב, הוא מצב מסוכן ביותר

מאיר פרייליכמן 15/07/14 17:04 יז בתמוז התשעד

פלאש 90, צילום: פלאש 90
פלאש 90, צילום: פלאש 90

לפני שנתיים, בערך בתקופה הזו של השנה, החלטתי. ויתרתי על מקומי כמתפקד ליכוד והתפקדתי לבית היהודי. אני מגיע מבית מפד"לניקי שורשי, עם סבא שהיה חבר מועצת עיר ובכלל - משפחה שמאוד קשורה למפלגה הדתית לאומית.

ולמה הייתי בליכוד אתם שואלים? כי התאכזבתי קשות מכל העסקונה שתמיד הובילה את המפלגה באופן לא דמוקרטי לאותן תוצאות נמוכות (מבחינת מספר המנדטים) וצפויות. החלטתי שאני אוכל להשפיע יותר בליכוד, אך לאחר שיחות שכנוע עם מספר אנשים, הבנתי שמתרקם כאן משהו חדש, ושהנה - הגיעה שעתו היפה של הציבור הציוני דתי. התפקדתי למפלגה ונכנסתי לעסק בכל הכוח. ליוויתי את נפתלי בנט במהלך הפריימריז באזור פ"ת, לקחתי על עצמי לעזור גם לאיילת שקד בפריימריז, ובכלל - נכנסתי למטה הבחירות ואני שמח על כך שגם לי היה חלק קטן בהישג הענק שלנו - 12 מנדטים, הגעה לעמדות השפעה ובכלל - אנחנו עמוק וחזק בתוך השיח הציבורי. לאחר מכן התברר שיש משהו מאוד ארכאי שנותר בעינו - החוקה. בחוקה הישנה היו מס' רב של סעיפים שכלל לא מתאימים לשנות ה-2000 ולשינוי בתפיסה - אנחנו "אוחזים בהגה", כמו המשל האהוב על בנט, ולא רק נוסעים במכונית.

לפני כמה חודשים החלה ועדת החוקה של הבית היהודי לעמול במרץ רב על טיוטת חוקה שתובא לאישור חברי המרכז ובה השינויים המתחייבים מעצם שינוי הדיסקט. ההדלפות שיצאו בהתחלה גרמו גם לי לחשוש מאוד - "ביטול הפריימריז" הייתה המילה שחזרה על עצמה בכל הדלפה כזו. "בנט יגנוב לנו את המפלגה" נאמר תחת כל עץ רענן. ואני? אני דאגתי להודיע לכל מי ששאל שאם הפריימריז יבוטל, אני אתנגד במלוא הכוח.

הטיוטה, שנשלחה אלינו לפני כשבועיים, (ולגבי שאלת העיתוי - החוקה נכתבה במשך זמן רב ותאמינו לי - אף אחד לא תכנן שיהיה מבצע בעזה ו/או חטיפת ורצח נערים), הייתה הרבה יותר מאוזנת מכל ההדלפות. כמו כל דבר, גם היא דרשה תיקונים ושינויים, ואכן - כל אחד שראה את החוקה יכול היה להגיש עליה הסתייגויות, שגם נדונו בכובד ראש (היו עשרות שינויים, כך עפ"י הדלפות שיצאו לתקשורת) במסגרת ישיבות ועדת החוקה. ההיבט העיקרי שבו החוקה היא באמת משהו חדש, הוא קיבוע הפריימריז כשיטת הבחירה של הנציגים שלנו לכנסת. הציבור הציוני-דתי יהיה שותף קבוע להרכבת רוב הרשימה שתייצג אותו בכנסת. הרצון של כמה מחברי המרכז להמשיך ולהיות בעלי הסמכות והיחידים שקובעים בשביל עשרות אלפי אנשים פשוט חלפה מן העולם. ימי ה"שמור לי ואשמור לך" והפוליטיקה הקטנה של הדילים והחזקת נבחרי הציבור בגרון פשוט תמו.

אמנם יש גורמים במפלגה ומחוצה לה שלא מסכימים עם הרעיון הזה (או כי הם יודעים שלא ייבחרו בשנית אחרי שדאגו להוכיח עד כמה הם לא מייצגים נאמנה את הקולות שבחרו בהם או כי הם רוצים להמשיך ולהיות בעלי הכוח במרכז) אך ללא ספק, רעיון הפריימריז הפתוחים הוא הרעיון שיוביל את הבית היהודי, אי"ה, להיות בעמדת הנהגה. הרצון של חלק מהאנשים לעלות על הגל של נפתלי בנט וחבריו ולהיכנס לרשימת הבית היהודי ללא צורך לעמוד למבחן הציבור הוא רצון מוטעה שגובל גם בחוצפה. המצב שנוצר, בו חלק קטן מאיים על הרוב ומחליט ללכת למלחמה "על הראש" של נפתלי בנט, הוא מצב מסוכן ביותר.

אני לא אומר שאני בעד כל מהלך שנעשה וכל סעיף בחוקה, (ואכן, הגשתי את הסתייגויותיי לועדה), אבל לי אין ספק שרוב החוקה היא בסדר גמור והיא תורמת למפלגה חפצת חיים שרוצה להגיע להנהגה. התקיפות החוזרות והנשנות על בנט, בעיקר מצד גורמים שתמיד היוו לו אופוזיציה במפלגה (או מצד רבנים ועסקנים שכלל לא תמכו במפלגה בבחירות) גורמות לי לחשוב שוב - עד כמה השנאה לאדם יכולה להעביר אחרים על דעתם? עד כמה אי קבלת התפקידים (ג'ובים בלעז) גורמת לכם להשתגע?

תבינו משהו אחד - עידן העסקנות, הקבלנות והקומבינות פשוט עבר מן העולם, לפחות בכל הקשור לבחירת חברי הכנסת בבית היהודי. אמנם אני, ורבים כמותי, מאד נשמח שקיבוע הפריימריז יחול גם על התחום העירוני-מוניציפאלי, אך גם על ניתן לשלוח הסתייגות וגם זה יידון בועדה, ובתקווה שיתקבל.

לסיום - אל תאיימו עלינו, אנחנו זוכרים איך נראינו כשהמרכז שלט במפלגה - אנחנו לא רוצים לחזור לימים האלו!

בתקווה לימים שקטים כל עם ישראל.

מאיר פרייליכמן, תושב פ"ת, חבר מרכז "הבית היהודי" וחבר בועדת הבחירות של "פורום הצעירים" של הבית היהודי

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר