סגור

ארבע הערות: מדיניות ההפחדה של החרד"ל

"כשקוראים לך רפורמי במשך כל כך הרבה זמן בסוף זה הופך לברכה. אם הרב סתיו רפורמי, והרב חיים נבון והרב מדן ורבים אחרים נקראים רפורמים, אשרי שאני נמנה בין תלמידיהם של רפורמים"

חנן גרינווד, כיפה
ז בסיון התשעד
,
05 ביוני, 2014 19:52

1.

"משתלם להיות חרד"ל", כך אמר לי היום (ה') בכיר בציונות הדתית בשיחת רקע, שטען כי בעוד שבתחילת דרכה של מפלגת הבית היהודי היחס היה 4 חברי כנסת לחרד"ל ו-8 לליברלים היום המצב הפוך ומתקרב ל-3 לליברלים, 9 לצד השני.

"משתלם להיות חרד"ל", אמר הבכיר וידע על מה הוא מדבר. כל התבטאות קיצונית מקבלת במה של כבוד בתקשורת, גם בכיפה, גם בכלי תקשורת אחרים. זה מעניין, זה קורץ, זה שונה. הרבנים מסתכסכים ואנחנו הקהל. רב ליברלי מול רב חרד"לי. הו קיסר, ההולכים למות מברכים אותך.

שטבון הפך לחרד"ל וגרף כותרות, הרב אלי בן דהן יצא נגד חוק הגיור, חוק עליו חתם בשתי ידיים יומיים קודם לכן וקיבל כותרת ראשית. גורמים בציונות הדתית טוענים כי שולי מועלם, היא המתנגדת הראשית לחוק הגיור למרות שכזכור הבית היהודי הם אלו שתמכו בו בתחילה. שר הדתות נפתלי בנט משתרך מאחור ונותן לאחרים להוביל.

חוקים שמנסים לשנות דברים מתמוססים ונעצרים בזכות ווטו. חוק הגיור נחסם ונבלם ללא שום הסבר פרט לתירוץ דחוק לפיו הרפורמים תומכים בו, הרפורמה בכשרות נשארת בגדר רפורמה ובוועדה למינוי דיינים עסוקים במריבות בתוך המשפחה בעוד הציונות הדתית מרכינה ראש. בינתיים הרבנות הראשית זלגה לנו בין הידיים והכספים לשמיטה מגיעים לידיים חרדיות. למה? כי אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים. רבנים מושכים לצד אחד, רבנים אחרים מושכים לצד השני. בינתיים צד אחד מנצח ובגדול, ומי יודע אם זה משתלם לנו בכלל.

משהו חדש מתחיל, אמרו בבית היהודי בתחילת הדרך אך לא בטוח כמה ה'משהו החדש המתחיל' הזה הוא כוס התה של רוב העם. לא בטוח מי בחר את מי, ומי באמת נבחר. בחרנו ליברל, קיבלנו חרד"ל או שפשוט לא היה אכפת לנו מספיק כדי להישיר מבט אל העובדות בשטח. אורות הבמה סנוורו אותנו ואולי עדיין מסנוורים, כשיכבו האורות הקהל יישאר בחושך מוחלט, שלטי 'יציאה' יהבהבו לעבר דרך ללא מוצא.

2.

בשבועות האחרונים אי אפשר לפספס את המתקפה של בכירי רבני החרד"ל על כל דבר עליו צל צילו של ליברליזם. חוק הפונדקאות זכה למתקפה חריפה, ייתכן שבצדק, ייתכן שבאופן מוגזם למדי. חוק הגיור נחשב מוקצה מחמת מיאוס וחלילה שמישהו מהבית היהודי יעיף מבט לכיוון שכן אז גם הוא יכנס לרשימה השחורה של הרבנים, ומי שנכנס לרשימה השחורה אבוי לו.

היחס לחוק הגיור היה מאה נגד אחד. רבני פורום חות"ם ובכללם גם אנשי מכון פוע"ה התנגדו בתוקף לחוק ואף קראו לבית היהודי לצאת מהממשלה ולא לתת לחוק לעבור. מהצד השני הרב שרלו הציג עמדה שטענה שהשד לא כל כך נורא. החרד"לים חידדו בתגובה את הקלשונים והדליקו את הלפידים.

הקרן לידידות זכתה לכותרות השליליות ביותר. 2600 מקלטים בצפון שנתרמו פינו את מקומן לטובת אמירות כדוגמת 'יהודי אוהב ישו', מיסיון ורפורמים. 'הורים מודאגים' שהבליחו ובידיהם כסף לקמפיינים עתירי תקציב משום מקום הפיצו את משנתם לעיני כל והדת ניתנה בשושן הבירה. מיליוני דולרים שנתרמו לצדקה נמחו במחי יד לטובת אג'נדה הטוענת ללא עובדות או בסיס כי מדובר במיסיון, ובמיסיון אסור לתמוך.

השר פירון אמר כך, הרב דרורי אמר אחרת. שני הצדדים הניצים מפזרים התבטאויות בלי חשבון ובסופו של דבר האג'נדה גוברת על הכל. עשרות התבטאויות נאמרו לי מפי יודעי דבר בשבועות האחרונים בעניין הקרן לידידות. רובם נגמרו בלא כלום במקרה הטוב, ובשקרים שנאמרו עם או בלי ידיעה במקרה הרע. גורמים מגורמים שונים מנסים למשוך בחוטים אך קורעים אותם בדרך. על הרצפה חתיכות חוטים שנרמסים בידי ההמון שנס והסוסים בורחים ללא מעצורים.

גם בעניין הגיור הדברים נאמרים מבלי להסתכל על המציאות. 4000 לא יהודים עולים לארץ מדי שנה, 8000 נוספים נולדים בישראל מדי שנה. ממול, מבליחים להם מבין האלפים 2000 גיורים שנעשים. יפה, אך לא מספיק. "כשהבנות של רבנים יתחילו לצאת עם גויים, אותם אלו שהן רואות בישיבות התיכוניות, במכולת, שמקיימים מצוות למחצה אך בפועל הינם ככל העמים, אולי הם יתעוררו אך כנראה שיהיה מאוחר מדי", אמרו לי בכירים בשבועות האחרונים. אולי כבר עכשיו מאוחר מדי.

בשבוע אחד אמר הרב אלי בן דהן שהוא בעד חוק הגיור של אלעזר שטרן, בשבוע אחר אמר בדיוק להפך. בין לבין, כך על פי אלעזר שטרן בראיון לכיפה וכן על פי גורמים בציונות הדתית, עצר אריה דרעי את הרב יצחק יוסף ומזהיר כי האחיזה שלהם בסכנה. כך ירד חוק הגיור לטמיון. למה הוא רע? את זה אף אחד לא רוצה להסביר לנו. "למה חוק הגיור רע? כי בדרך בה הרב אריה דרעי והרב יצחק יוסף רוצים אותו הדברים יישארו כפי שהם", אומרים הבכירים.

3.

הרמב"ם מדבר על דרך האמצע, על איזון בין הטוב לרע, בין הקיצוניות, ונראה ששכחנו בדרך על מה מדובר. כשמצד אחד יש הרב טאו ומצד שני יש אלעזר שטרן הבחירה נעשית בלתי אפשרית.

בקצה אחד של הזירה עומדים רבני החרד"ל יחד עם ארגוני יח"צ משומנים היטב. כל מכתב, כל התבטאות, תמצא את דרכה אל שדה הקרב התקשורתי, אל ההמון, אל הרוב הדומם שיושב בשקט במרכז הזירה.

בצד השני עומד אלעזר שטרן ודומיו. גם אם הוא רוצה טוב, בדרך הוא מפזר את הדברים עד שאי אפשר לתמוך בו. הילד הרע של הציונות הדתית כינו אותו ולעיתים בצדק. גם הבכירים ביותר בצד הליברלי אומרים שהוא לא עושה את הדברים כפי שהם צריכים להיעשות, שהם נעשים בדרך בה ההרס גובר על הבנייה, בונה קיר והורס שניים. איך אפשר לבנות כשאתה הורס בדרך?

רוב הציונות הדתית לא מבינים מה קורה בשטח, לרוב אפילו לא אכפת בדרך כלל. הם לא מבינים מה המשמעות של הכסף מהקרן לידידות, על מה בדיוק מדברים כשאומרים חוק הפונדקאות או חוק הגיור. מרגע לידתם מספרים להם שגיור זה דבר לא טוב, שהיהדות אוהבת לקדם גרים אלא שהם צריכים להגיע מרצונם שלהם. הדברים נכונים אך מעוותים. בינתיים, כשאלפי לא יהודים מגיעים לישראל ומתערבבים, הבנות היהודיות, הבנים היהודיים יהיו הבאים בתור להתבולל. לך תגיד לבת שלך שיונתן השכן בכלל לא יהודי ואי אפשר להתחתן איתו למרות שהוא היה בישיבה תיכונית. לשם שלחו אותו.

מתחת לפני השטח אומרים רבנים מהצד הליברלי, השם ישמור, שאין שום בעיה לקחת כסף מהקרן לידידות, שחוק הגיור בכלל לא נורא ושמטרתו להציל את עם ישראל מהתבוללות בתוך ארצו, אך הקיצוניות שולטת בכל. זה מעניין, זה מרתק וזה גורם לעימות. הרב ליאור נגד הרב יחיאל אקשטיין: אסור לקחת כסף מנוצרים. עכשיו הפרסומות.

4.

"מי שרוצה להיאבק בשקר, חייב לגבור על חמישה קשיים לפחות. למצוא את האומץ לכתוב את האמת, את החוכמה לזהות אותה, את האמנות להשתמש בה כנשק, את כושר השיפוט לבחור באלה אשר בידיהם תהיה לה השפעה ואת העורמה להפיץ אותה בקרבם" (ברטולט ברכט)

אני לא בעד הליברלים, אני גם לא בעד החרד"לים. אני נגד קיצוניות. אני נגד שיטות הפחדה מתוחכמות שמספרות לי על מיסיון שמסתתר מאחורי הקרן לידידות. במשך עשרות שנים אנו מקבלים כסף מנוצרים. הצבא מקבל כסף, המדינה מקבלת כסף, יהודה ושומרון מקבלים כסף ומה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

כשגורמים מהחרד"ל מנהלים מסע נגד הקרן לידידות, נגד חוק הפונדקאות או נגד חוק הגיור, השאלה הגדולה היא מה כל כך מפחיד. כשקוראים לך רפורמי במשך כל כך הרבה זמן בסוף זה הופך לברכה. אם הרב דוד סתיו רפורמי, והרב חיים נבון רפורמי והרב אמנון בזק, והרב מדן ורבים אחרים נקראים רפורמים, אשרי שאני נמנה בין תלמידיהם של רפורמים.

אם כל דיון, כולל זה שיתפתח בטוקבקים למאמר זה, יכלול את המילים רפורמי ועוכר ישראל, כנראה שמישהו מפחד. כנראה שמישהו לא רוצה שנדע את האמת. אם כל דיון מתמסמס למילים כמו אסור, ונגד, ורע, ונורא, כנראה שהשד אינו כל כך נורא.

עצרו את הרכבת, אני רוצה לרדת. אני רוצה לקרוא את המפה לפני שאני ממשיך לנסוע כי בינתיים מסתבר שאני נוסע בעיניים עצומות לעבר תהום. אם יש משהו טוב בארגונים כמו צהר או בית הלל זה שהם לא ממסמסים את הצד השני. הם מסתכלים על המצב בעיניים פקוחות, בודקים לעומק ומכריעים. כמובן שבתקשורת ההתבטאויות הקיצוניות הליברליות שלהם יקבלו את הבמה וכך נקבל עוד קיצוניות שלא מתקבלת בהכרח על הדעת, אך לפחות הם מנסים.

לפני מספר חודשים התקיים כנס רבנים ענק. הגיעו מצהר, הגיעו מבית הלל, הגיעו מפורום חות"ם אך לא הגיעו מהר המור ומארגונים נוספים שכאלה. כך התנהל שיח של חרשים. אלו בכנס חירום אחד, אלו בכנס חירום אחר, הצופרים מייללים, האורות מהבהבים והציונות הדתית נשארת עיוורת וחרשת משני הכיוונים.

אני חולם על יום בו החרד"לים הרציניים, אלו שיושבים באוהלה של תורה, לא ישחררו התבטאויות חד משמעיות וקיצוניות אלא יבואו לדבר. אני חולם על יום בו הרב טאו ישב לצידו של הרב סתיו והשניים ידונו על נושא הגיור, אני חולם על יום בו הרב ליאור ידון עם הרב יחיאל אקשטיין על הכספים שמותר לקחת מנוצרים. על קמצא ובר קמצא מספרים חז"ל אך הלוואי והיינו מגיעים למצב בו קמצא ובר קמצא היו מוכנים בכלל לבקש אחד מהשני לבוא לארוחה. אנחנו רחוקים שנות אור מאותם יריבים כי בינתיים אנחנו אפילו לא מדברים. אני חולם.

"יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זאת ותגשים את משמעותה האמיתית של סיסמתה: "אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים". יש לי חלום שיום אחד על גבעותיה האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחדיו לשולחן האחווה. יש לי חלום שיום אחד אפילו מדינת מיסיסיפי, מדינת המדבר, המזיעה תחת חום אי הצדק והדיכוי, תהפוך לנווה מדבר של חופש ושל צדק. יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם" (מרטין לותר קינג. 1963)

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו צילום: Miriam Alster/FLASH90

נתניהו: "עבאס לא מכיר בציונות, מה לי ולו"

קרא עוד