סגור

אנשי התקשורת: מבקשי אמת או עושים מלאכתם רמיה?

הרב יובל שרלו סובר שהמעט שנחשף בפרשת נתניהו-מוזס, מעיד על מעמדה הנמוך של התקשורת שמסכן את כולם. במכתב פתוח לתלמידי ובוגרי ישיבתו, הוא מציע "להתרגל להתייחס למה שמופיע בתקשורת כאל סיפור ולא כאל עובדה"

הרב יובל שרלו
יח בטבת התשעז
,
16 בינואר, 2017 21:44
תמונה להמחשבה Moshe Shai/FLASH90

תמונה להמחשבה Moshe Shai/FLASH90צילום: תמונה להמחשבה Moshe Shai/FLASH90

לבוגרי הישיבה ולממשיכי דרכה,

תקשורת, לגווניה השונים, היא המתווך שבין בני האדם ובין המציאות הרחבה הנמצאת מחוץ למעגל המפגש שלהם. התקשורת נצרכת, כי היא מקור המידע העובדתי, והיא גם אחת הפלטפורמות המצוינות והחיוניות להחלפת דעות, לקיומה של מחלוקת, וליציאה מהבועה המחשבתית או החברתית. תקשורת חופשית חיונית אפוא לקיומה של חברה של אנשים בני חורין, המעצבים את גורלם ודמות מדינתם, ובשל כך הם חייבים לקבל מידע אמין ומערכת עמדות מגוונת ומפרה. אין מושג כזה של חברה בה מתקבלות הכרעות מכוחה של חרות מחשבתית בלי תקשורת חופשית ומגוונת.

עובדה זו הופכת את התקשורת החופשית לאבן פינה בקיומה של חברת אנשים בני חורין המעצבים את דרכם. היא גם מעניקה לתקשורת כוח רב, בשל השליטה היחסית שלה על מקורות המידע, ועל עיצוב ככר העיר של פלטפורמת הדעות. לא זו בלבד, אלא שהנוהל המשפטי (לא תמיד החוקי) מעניק לתקשורת גם זכויות מיוחדות: יש לאנשי התקשורת חסיון מפני הסגרת מקורות; הם זכאים להגנה מפני טכניקות שונות של ניסיונות השתקה, לעתים על ידי תביעות לשון הרע מוגזמות וכדו'. גם מבחינה הלכתית יש לה מעמד (חלקי) של "לשון הרע לצורך".

בד בבד, התקשורת נדרשת לציית בקפדנות לכללי אתיקה הנובעים משני כיוונים. ראשית, בכל מקום שיש בו כוח - קיימת סכנה השחתה וניצולו לרעה, וכיוון שלתקשורת יש כוח מניפולטיבי אדיר - היא מחויבת בכללים אתיים המעצבים את השימוש בו.

שנית, כיוון שהיא מתפקדת כמעין "עדים ציבוריים" ומעבירה את המידע לכלל הציבור, היא חייבת באתיקה הדומה לזו של עדים: דיווח מהימן, קיום מצוות התורה של "מדבר שקר תרחק", אי לקיחת שוחד, אי הטיה לאף כיוון - גם לא לזה של הדלים, וכדו'. כמובן שהדבר אינו מונע בעדה מלהיות גם פלטפורמה המביע עמדות, המקדמת סדר יום, המבקשת לעצב את הציבור - אולם כל זה בהפרדה קפדנית בין תחום המידע ובין תחום הדעות. אתיקה אינה גיבנת שעל התקשורת לשאת אותה בעל כורחה. להפך, תקשורת לא-אתית אינה תקשורת אלא תעמולה, הסתה ומניפולציה.

פעמים רבות למדנו בישיבה כי קצה קרחון גלוי מעיד על גודלו של הקרחון הנסתר. קצה הקרחון הוא מה שנחשף עד עתה ביחסים הבעייתיים שבין מו"ל וראש ממשלה. ומכאן שהקרחון הוא הרבה יותר בעייתי. סיבות מבניות רבות גורמות להתדרדרות התקשורת, ולמעילתה בתפקידה, על אף שבתוכה מתפקדים גם עיתונאים רבים מאוד שפועלים באופן אישי ברמת אתיקה גבוהה: היותה עסק מסחרי לכל דבר, שיקולי כסף, פרסום סמוי, קניית כתבות וכדו' משמשים בה בהיקפים גדולים; לא רק ענייני הון קשורים בכך, אלא גם ניסיון להכריע את השלטון בכלים שאינם עומדים בקריטריונים אתיים. הצירוף של כוח, כסף, יכולת השפעה ותחומים נוספים - הביאו אותה למעמדה כיום.

המצב בו יחסי הון-שלטון-עיתון מעצבים את התקשורת הוא נוראה ואיום. המעמד הזה מסכן אותנו, כי כאשר אין כלי שיתווך בהגינות בין הציבור ובין המציאות נפתח הפתח לאלטרנטיבות, שהן גרועות בהרבה ומסכנות אותנו מאוד.
כתבות אוהדות לגורמים מסחריים שמפרסמים הרבה באותו כלי תקשורת - זו מעילה; הסכמים בין תקשורת וגופי כוח אחרים (שלטון, רשויות מדינה, חברות עיסקיות וכדו') על עיוות הדיווח וקבלת תמורה על כך - זו מעילה; שימוש בטכניקות מכוערות של הטיית דעת קהל, הצהבה של המציאות, ערבוב עמדות ועובדות, פערים בלתי נסבלים בין כותרות ובין גוף הידיעה ועוד ועוד - כל אלה הם השחתה של התקשורת, ובשל כך הם מהווים סכנה גדולה לקריאת מציאות מכוונת, וממילא לקבלת הכרעות ראויה. והגרוע מכל - איבוד האמון בתקשורת הפועלת לפי כללים אתיים מבריחה את כולנו לאלטרנטיבות הגרועות ממנה.

מה אפוא אנחנו יכולים לעשות ? לפני כל דבר אחר, להיות מודעים למצב החמור הזה. להבין כי המידע שאנו צורכים מזוהם באין ספור אינטרסים, מגמות, הטעיות מכוונות, ועוד השפעות זרות אחרות. להבין את המדיה, ולהיות מסוגלים לסנן מתוך הבליל הרב את הגרעין, לנקות אותו ולנסות להבין מתוך הערפל; להתרגל להתייחס למה שמופיע בתקשורת כאל סיפור ולא כאל עובדה, ולהקפיד על כלל זה גם כשמתפרסמים דברים רעים על יריבים שלנו, וגם אותם לא לקבל כעובדה, "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך"; ובעיקר, להיות שותפים לתביעה המתמדת ולצריכת כלי תקשורת שנאמנים לחותמו של הקב"ה שהוא אמת, ושהם מבקשי אמת, ומנסים ככל יכולתם שלא לעשות מלאכתם רמיה.

"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב ? נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו".

באהבה רבה

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראש הממשלה פותח את שנת הלימודים במבוא חורון צילום: Israel Sellem/POOL

בהשבתת מערכת החינוך אשמים שני גורמים: הממשלה וההורים

קרא עוד